בשלח -
טנגו ניהולי – מודל מנכ"ל משותף
ביולי 2020 חברת נטפליקס קידמה את מנהל התכנים הראשי, טד סראנדוס לתפקיד מנכ"ל-משותף לצדו של ריד הייסטינגס, ממייסדי החברה. החלטה זו מעניינת במיוחד לאור חריגותה בנוף החברות העסקיות הגדולות אשר רובן ככולן מתנהלות במודל של מנכ"ל יחיד.
מנכ"לות משותפת מבוססת על שותפות אישית וערכית, היא כוללת היבטים אישיים כגון ערכים משותפים במיקוד על שקיפות, הוגנות ואמון הדדי, כמו-גם 'כימיה', ויכולת לוותר על האגו. וכן היבטים ארגוניים כגון מטרות משותפות, הקפדה על מדיניות ועקרונות מנחים, הגדרה ברורה של חלוקת תפקידים לצד הגדרה של הנושאים הנשארים באחריות המשותפת של המנכ"לים.
נראה כי מנכ"לות משותפת מוצלחת, כוללת לפחות שני אנשים בעלי מטרות וערכים משותפים יחד עם יכולות משלימות המאפשרות סינרגיה אמיתית. האם מודל המנכ"לות המשותפת נכון? אידיאלי? התשובה תלויה במגוון פרמטרים וגישות. לצד הטוענים כי טובים השניים מן האחד יש הטוענים, שבצמרת יש מקום רק לאחד.
על כך בפרשת השבוע פרשת בשלח שם נאמר:
"וַיִּלּוֹנוּ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, עַל מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן בַּמִּדְבָּר" (שמות טז, ב)
עפ"י רש"י כל העם התלונן גם על משה וגם על אהרון כי כלה הלחם אשר הביאו ממצרים וכן התרגום מפרש: "וּבְהַהוּא יוֹמָא פָּסַק לְהוֹן לִישָׁא דְאַפִּיקוּ מִמִּצְרַיִם". באופן מעניין בתלונה הקודמת על מחסור במים, רק חלק מהעם התלונן ורק על משה "וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר, מַה-נִּשְׁתֶּה" (שמות טו, כד), נשאלת השאלה, מה ההבדל בין שתי התלונות, הרי משה ואהרון הנהיגו את העם יחדיו?
נשיב,
על פי פירוש אבן עזרא, כאמור משה ואהרון היו שותפים בהנהגת היציאה של בני ישראל ממצרים. משה קיבל הוראות מה', ואהרון דיבר בשמו, כפי שנאמר למשה: "וְדִבֶּר-הוּא לְךָ, אֶל-הָעָם; וְהָיָה הוּא יִהְיֶה-לְּךָ לְפֶה, וְאַתָּה תִּהְיֶה-לּוֹ לֵאלֹהִים" (שמות ד, טז). בהיות בני ישראל במדבר, כאשר הלחם שהביאו איתם ממצרים נגמר וללא יכולת להצטייד במלאי לחם נוסף, בני ישראל מתלוננים על שני המנהיגים – משה ואהרון. נראה כי מאחר שתהליך היציאה ממצרים היה במנהיגותם המשותפת, נראה כי בעיני העם האחריות למחסור בפת היא על שניהם – על משה ואהרון.
אך בהגיעם למרה, היה מחסור במים לשתייה בהיות המים מרים. מאחר ומשה הוא זה שכיוון וזירז את בני ישראל לעלות מים סוף לכיוון מרה: "וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת-יִשְׂרָאֵל מִיַּם-סוּף, וַיֵּצְאוּ אֶל-מִדְבַּר-שׁוּר; וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת-יָמִים בַּמִּדְבָּר, וְלֹא-מָצְאוּ מָיִם" (שמות טו, כב), התלונה על המים כוונה רק נגד משה שהאיץ בהם לצאת למדבר.
אפשר גם להוסיף פן של אחריות כוללת לאור חומרה ודחיפות, כי מחסור במים הוא קריטי יותר לקיום, לכן לאור החומרה והדחיפות פנו למי שנתפס בעיניהם כאחראי הבכיר יותר – משה ולא למי שנתפס כדובר. אך במקרה של מחסור בלחם, הרי יכלו להסתדר מבחינת המזון, שכן היו להם בהמות שהביאו איתם ממצרים, לכן מאחר ומקרה זה נתפס בעיני העם כפחות קריטי ובהול, היה נכון בעיניהם להתלונן גם על מי שנתפס כפחות בכיר – אהרון.
עפ"י מארק טווין סינרגיה היא "בונוס שמתקבל כאשר שני גורמים עובדים יחדיו באופן הרמוני". סינרגיה, או אִגְבּוּר בעברית, היא פעולה משותפת של שני גורמים לפחות המביאה לתוצאה טובה יותר מצירוף הפעולות של כל גורם בנפרד. זהו מצב שבו השלם שנוצר גדול מסך חלקיו, כאשר1+1 גדול מ-2. סינרגיה היא אחת הסיבות להקמת ארגונים, שותפויות, צוותים, מיזוגים ורכישות וכדומה. סינרגיה מתבססת על ההבנה הטמונה בעוצמת האיחוד של העבודה משותפת, אשר כוללת כאמור גם היבטים נפרדים, בדומה ל"מנכ"לות המשותפת" של משה ואהרון.
 
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.