יתרו:
וקידשתם: חזון דומה – אסטרטגיה שונה
חזון מגדיר מה רוצים להשיג בטווח הארוך – איזה ארגון רוצים להיות? חזון הוא מעין מגדלור שמגדיר את משאלת הלב של ארגון. כך למשל יצרנית כלי הרכב המבוססים על הנעה חשמלית, טסלה, הגדירה חזון של הובלת האנושות לעולם של רכב חשמלי המבוסס על אנרגיה מתחדשת.
מנגד, אסטרטגיה מגדירה את מסלול ההתקדמות של הארגון מהמקום בו הוא נמצא לכיוון מימוש המטרות והחזון. כלומר האסטרטגיה מגדירה את המדיניות והפעולות הנדרשות כדי להגשים את משאלת הלב.
מכאן שכדי להפוך למציאות את המילים היפות, על ארגון להשקיע בתכנון העתיד על ידי תכנית המגדירה את הפעולות שיובילו למימוש מוצלח של החזון. תכנית המקיפה את כלל רבדי הארגון, היבטים אובייקטיבים לצד היבטים סובייקטיביים-אנושיים-רגשיים. למשל: מיקום ומיצוב הארגון בהווה, זמינות המשאבים, רמת התחרות, טיב התהליכים, אתגרים וסיכונים לצד תרבות ופוליטיקה ארגונית, רמת מחוברות העובדים, ורמת הבשלות והמוכנות לשינוי.
מכאן, שגם אם יהיו ארגונים שיגדירו חזון דומה, נראה כי האסטרטגיה – תכנית הפעולה למימושה, תהיה שונה. מאחר ואסטרטגיה כאמור תלויה במגוון פרמטרים, אשר מבחינים את מיקוד הפעולות של הארגונים בדרכם למימוש החזון.
על כך בפרשת השבוע פרשת יתרו שם נאמר:
"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה לֵךְ אֶל-הָעָם, וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר; וְכִבְּסוּ, שִׂמְלֹתָם" (שמות יט, י).
משה מצווה להורות לעם להתכונן למעמד קבלת התורה. הכנה אשר כוללת מרכיב נפשי ומרכיב פיזי. נפרט,

• מרכיב נפשי – "וְקִדַּשְׁתָּם": פעולות שמטרתם לסייע לעם להיכנס לסטייט אוף מיינד של קדושה. כך למשל, הכוונה ב-"וְקִדַּשְׁתָּם" עפ"י רש"י: וזימנתם שיכינו עצמם. עפ"י אבן עזרא: שירחצו במים ועפ"י הרמב"ם: שלא ייגשו אל האישה.
  לצד כך, ניתנו לבני ישראל שלושה ימים כדי להתכונן, זהו מרכיב פסיכולוגי נוסף המביא בחשבון את תקופת המעבר הנדרשת בין ניתוק מהעבר לבין חיבור לקראת העתיד.
• מרכיב פיזי – "וְכִבְּסוּ, שִׂמְלֹתָם": יש לכבס ולטהר הבגדים, שילבשו לבוש נקי מכל רבב אשר עלול לרמוז על השפעה מהעבר. כיבוס הלבוש, פעולה סימבולית המצביעה כי עם ישראל מוכנים להתחלה חדשה (=כמו דף נקי).

נראה כי המוכנות הרגשית והנפשית, קודמת והכרחית למוכנות הפיזית לקראת מעמד קבלת התורה ושמיעת עשרת הדיברות בהר סיני. מעמד אשר מייצג באופן סימבולי את הפיכתם של בני ישראל לעם בעל זהות ומערכת חוקים וכללים מוגדרים.
ראינו בעבר מקרה דומה, כאשר יעקב מצטווה לעלות לבית-אל הוא אומר לבני ביתו "הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם וְהִטַּהֲרוּ וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶם" (בראשית לה, ב-ג). במקרה של יעקב, לא היה די בהכנה הנפשית וכיבוס השמלות, מאחר והיו צריכים לשנות גם את תפישתם ואמונתם (=אֱלֹהֵי הַנֵּכָר) ולהיטהר ורק אז לבצע פעולה סימבולית של החלפת שמלותיהם. זאת משום שיעקב ומשפחתו חיו בקרב עובדי עבודה זרה שאף היו חלק ממשפחתם – בנות לבן ונכדיו, ויש חשש כי הושפעו גם מתרבותו ומתפישותיו.
מנגד, עפ"י המדרש, במצרים בני ישראל זכו לגאולה בזכות שלא שינו את שמם, לשונם ומלבושם. כלומר נראה כי אמונתם לא נפגמה או הושפעה מסביבתם המצרית, אך יתכן שדבק משהו בבגדיהם בחלק החיצוני ואת זה ניתן לטהר על ידי כיבוס, ואין צורך להחליף השמלה כי הבגד הוא אותו בגד שבזכותו נגאלו.
נראה כי נקודת המוצא היא זו שמגדירה את הצעדים הנדרשים. שכן על אף שמטרת ההיטהרות של בני ישראל ומשפחתו של יעקב דומים במהותם, הפעולות הנדרשות לשם כך, היו שונות.
הגדרת חזון אמנם מסייעת לארגון להשיג יתרון תחרותי למיצובו העתידי, אך אין היא עומדת בפני עצמה. שכן נדרשת תכנית אסטרטגית אשר תגדיר, בין היתר את אופן תקשורו, יישומו, הטמעתו ותפעול משמעותו באופן ברור, נגיש ומוחשי, כך שיצליח 'לגעת' בעובדים,  שיחושו הזדהות רגשית ורציונלית כלפיו ורצון לפעול להגשמתו. מחקרים מצביעים למשל כי הסיבה העיקרית לכישלונם של מיזוגים רבים הוא הגורם האנושי. כלומר אסטרטגיה שלא השכילה להגדיר נכון את המרכיב האנושי (="נפשי") לצד המרכיב המשימתי ("פיזי).
 
 
 
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.