משפטים -
ושמתי לך מקום: לטעות זה אנושי
הסרט "לטעות זה אנושי" (2018, ישראל) מתחיל בסיטואציה בו אחות מזריקה בשוגג תרופה לא נכונה לילד שסבל משלשול, כתוצאה הילד נפטר מדום לב.
עפ"י המילון המונח טעות (גם: שגיאה, מִשְגֶּה) מייצג לרוב, סטייה מן הנכון, עקב אי-ידיעה, שיפוט לקוי, היסח הדעת, רשלנות וכדומה.
מכאן שקיימים מגוון הסברים לקבלת תוצאה לא רצויה ולביצוע לקוי, רובם כאמור טמונים בגורם האנושי וכוללים סיבות כגון: חוסר מיומנות, חוסר ניסיון, אי הכרה או אי יישום נהלי עבודה או חוסר בידע מקצועי נדרש. כשאחד מפרמטרים אלה חסרים, נוצרת קרקע פורייה לניחושים ולטעויות.
מנגד, ישנם גם מצבים בהם קיים כל הידע והמידע הנחוץ, וסיבת השורש יכולה לנבוע משיקול דעת מוטעה או ניתוח שגוי של נתונים, כתוצאה מעייפות, חוסר ריכוז או לעיתים אף עודף ביטחון עצמי, יוהרה ואגו אשר מונעים מהאדם לשאול ולברר את אשר חסר לו.
ארגונים מורכבים מאנשים, לכן טעויות הן דבר בלתי נמנע, הן חלק מהשגרה האנושית-ארגונית. הגשש החיוור ביטא נקודה זו בהומור, במערכון 'חסכו ואמצו': "טעיתי, טעה, טעות, טועים, טעינו..".
על כך בפרשת השבוע פרשת משפטים שם נאמר:
"וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה, וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם, אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה" (שמות כא, יג).
הרוצח בשוגג, דינו אינו מיתה אלא גולה לעיר מקלט ויושב שם עד מות הכהן הגדול.
הפסוק מאתגר מבחינה לשונית. שכן רובו מנוסח בגוף נסתר (שלישי) "לֹא צָדָה" / "לְיָדוֹ" / "יָנוּס", אך באמצע הפסוק, משתנה גוף הדיבור ללשון נוכח (שני) – "וְשַׂמְתִּי לְךָ". מה משמעות השינוי הלשוני?
עפ"י פרשנים השינוי בגוף הדיבור משלישי לשני, מרמז על פנייה ישירה למשה נסביר:

• רש"י מצטט את הגמרא במסכת מכות דף ב' ומסביר שגם במדבר רוצח בשוגג מוצא מקלט מפני גואל הדם במחנה לוויה. לכן נאמר "וְשַׂמְתִּי לְךָ", פנייה למשה ששייך לשבט לוי, שמחנהו יקלוט את הרוצח בשוגג. רבינו בחיי אף מוסיף שגם לאחר הכניסה לארץ, ערי המקלט יהיו מקום מושב הלווים.
• פירוש נוסף, "וְשַׂמְתִּי לְךָ", פנייה למשה שרומז לכך שהוא עצמו התנסה במצב זה. שכן, כאשר הכה את המצרי, לא התכוון להורגו. כתוצאה, נאלץ לברוח למדין, שם מצא מקלט אצל יתרו.
  מאחר והמעשה נעשה ללא כוונת זדון שכן פירוש "אִנָּה לְיָדוֹ" הוא: זימן. גרם, קרה (כמו תאונה), לכן העונש יהיה גלות לגוף כאשר חייו ניתנים לו. ההסתכלות על האדם היא הוליסטית – גוף ונשמה וכן פעולותיו מורכבות ממעשה וכוונה. לכן כאשר אדם עושה פעולה ללא האלמנט של כוונה אז המחיר הוא בעיקר לגוף.
  כאמור משה הכיר מחוויה אישית, מצב של רצח שנעשה בטעות ללא כוונת זדון. כמו-גם מעשה אהרון בעגל מייצג תוצאה לא רצויה בשל מעשה בשוגג. שתי הדוגמאות מציגות אנשים שהינם ללא עוררין משכמם ומעלה – שטעו, שתוצאות המעשים שלהם חמורות ולא רצויות, על אף שכלל לא התכוונו או רצו שכך יקרה.

כולם עושים טעויות. גם האנשים הגדולים ביותר. תפקידו של מנהיג להבין את המניעים והכוונות בבסיס המעשים (שוגג-זדון), ללמוד להכיל טעויות ובעיקר לתעל אותן ללמידה וצמיחה וכן להתמקד בצמצום תדירותם והקף עוצמתם.
היכולת להתעמק ולחפש את שורש הדברים דורשת בעיקר הקצאת זמן וראייה אמיצה לעיני הכשל. על אדם לבדוק קודם את עצמו, הבנת הגורם האנושי כסיבת שורש בכוחה להוות גם פתרון ארוך טווח לאי הישנות המשגה. לרוב, הפתרונות לסיבות השורש של הגורם האנושי אינן מורכבות או יקרות אך ללא ספק בכוחן לחסוך מחירים כבדים. רוטינה זו מומלץ לאמץ  – שהרי כולם טועים :).

 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.