ויקרא
סומכים, לפני שחותמים...
אתם יושבים בישיבה, מדברים על הנושאים שתוכננו, תוך כדי אתה מסכם את הנאמר, מילה במילה ממש. ואז בתום הישיבה, אתה פונה לאדם השני ומבקש ממנו לחתום על הדברים שזה עתה הוסכמו וסוכמו. אף על פי שאין ויכוח על תוכן הדברים, לרוב נראה כי כשאדם נדרש לחתום, גם אם מסכים עם הנאמר, עולה היסוס וחשש, לעיתים יבקש לקרוא שוב, לחשוב על הדברים ורק אח"כ לתת תוקף והתחייבות לדברים שסוכמו בע"פ.
חתימה – היא נושא מעניין בארגונים ומלווה כחוט השני פעילויות רבות יומיומיות כגון, חתימה על עסקאות, התחייבויות ומגוון חוזים, חתימה על מסמכים מקצועיים, חתימה על הוצאות כספיות, ואף יש ארגונים המחתימים את עובדיהם על הגדרות התפקיד ועל טופס המשוב השנתי.
מה יש בה, בהתחייבות – בחתימה, בהבטחה שלעיתים מאד טריוויאלית, שפעמים רבות מרתיעה אנשים או לחלופין כ"כ הכרחית ?
על כך בפרשת השבוע, פרשת ויקרא שם נאמר:
"וְסָמַךְ יָדוֹ, עַל רֹאשׁ הָעֹלָה; וְנִרְצָה לוֹ, לְכַפֵּר עָלָיו" (ויקרא א, ד)
אנו מוצאים סמיכה בשלושה עניינים (עפ"י ר' יצחק עראמה):

• האצלת סמכויות – להעניק מגדולת הסומך על הנסמך, כמו שראינו שמשה סומך ידיו על יהושע לתת לו מהודו: "וַיִּסְמֹךְ אֶת-יָדָיו עָלָיו, וַיְצַוֵּהוּ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה, בְּיַד-מֹשֶׁה" (במדבר כז, כג) מכאן גם למשל מקור המונח: 'סמיכה לרבנות'.
• הטלת אשם ייצוגי – להעביר חסרון הסומך על הנסמך כפי שבא לידי ביטוי בשעיר לעזאזל – השעיר נושא באופן סמלי את עוונות בני ישראל המועברים אליו ע"י סמיכת ידי הכהן על ראשו.
• אחריות – הצהרת הסומך שאין לו חלק במעשה, כמו במקרה של המקלל "הוֹצֵא אֶת-הַמְקַלֵּל, אֶל-מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וְסָמְכוּ כָל הַשֹּׁמְעִים אֶת-יְדֵיהֶם, עַל רֹאשׁוֹ" (ויקרא כד, יד), סמיכה זו באה לבטא שהאחריות  למעשה היא על החוטא (המקלל) בלבד.

נשאלת השאלה,
מה יש בסמיכת היד שבכוחה לבטא את העוצמה המתוארת לעיל?
נסביר,
נראה כי בפעולת סמיכת היד על ראש הנסמך, יש הצהרת הסומך כי הוא מסכים עם הנעשה במעמד זה. נפרט:

• האצלת סמכויות – סמיכת היד מורה כי הסומך מעביר מכוחו ומסמכותו לנסמך. היד גם מסמלת יכולת הביצוע וכוחו של הסומך (סמיכה = סמכות).
• הטלת אשם ייצוגי – הסומך (הכהן) כאמור, מעביר באופן סימבולי את חטאי העם על ראש השעיר. מעשה שמתקיים רק ביום הכיפורים, יום שנקבע לכפרה, שאז העם מתענה ומקבל על עצמו לתקן דרכיו. סמיכת ידו של הכהן על השעיר הינה הסמכתו לייצוג העם (הסכמה בהסמכה).
• אחריות – כאשר המקלל מוצא אל עונשו, יש חשיבות שהעם יצהיר בבירור ובפירוש שאין לו חלק במעשיו והוא אף מתנגד לדברי הקללה שנאמרו. כך שבפעולת הסמיכה הם מצהירים למעשה כי רק האדם שנענש הוא החוטא.

אף שבעניינים רבים מתקיים דין "שלוחו של אדם כמותו" כאן פעולת הסמיכה צריכה להתבצע על ידי האדם עצמו, כדי להראות שהוא אכן נותן תוקף להסכמתו, בכך שמסמיך בפעולה אקטיבית את הנסמך.
חיפוש המילים "לפני שחותמים" במנוע גוגל מציג 328,000 תוצאות. נראה כי על אף שעקרון העמידה במילה הינו ה– בסיס לכל אינטראקציה בין אנשים, פעולת החתימה וההתחייבות הכתובה, בדומה לפעולת הסמיכה, מקבלים פעמים רבות, משנה תוקף עמוק ורציני יותר מאשר התחייבות הנאמרת בע"פ, כאמור למשל במקרים של האצלת הסמכויות, אשם ייצוגי, ואחריות.
 
 
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.