- כ"ד ניסן ה'תשפ"ה 22/04/2025′וואלה′: הצוללן שהותקף אמש על ידי כריש הוא בן 40 מפתח תקווה. בני משפחתו מספרים שהוא "חובב כרישים"
כתבות
פרשת השבוע ′שמיני′- עושים מהלב
כ"ב אדר ב ה'תשפ"ב 25/03/2022
גליה אלמליח-הרמן

שמיני -
עושים מהלב
עפ"י אמרה ידועה: "אהוב מה שאתה עושה, עשה את מה שאתה אוהב – ולא תעבוד יום אחד בחייך". גם איש העסקים ריצ'רד ברנסון חוזר ושונה את המסר כי יש לעסוק במה שאתה אוהב, כך למשל מדגיש בספרו: “בעסקים אין כללים. אני פשוט עובד קשה, וכמו תמיד, מאמין שאני יכול להצליח. אבל בעיקר, יותר מכל דבר אחר, אני משתדל ליהנות…תיהנה, עבוד קשה והכסף יגיע…גיליתי שאם אני נהנה ממה שאני עושה, הכסף מגיע".
נראה כי ההצלחה קשורה קשר הדוק לכך שהעשייה היא מקור לאהבה, תשוקה, התלהבות, הנאה ושמחה. מקור שמזין את האנרגיה האנושית שמחוללת פלאים ביכולתנו להגיע לתוצאות רצויות ואף מעבר. תשוקת המצליחנים – היא הכוח שמניע אותם – המוטיבציה להצליח ולהיות מצוין.
על כך בפרשת שמיני, שם נאמר:
"וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו אֶל-הָעָם, וַיְבָרְכֵם; וַיֵּרֶד, מֵעֲשֹׂת הַחַטָּאת וְהָעֹלָה וְהַשְּׁלָמִים" (ויקרא ט, כב)
רש"י מסביר כי הכוונה ב-"וַיְבָרְכֵם" שאהרון ברכם בברכת כוהנים – "יברכך, יאר, ישא". אך מדוע רש"י רואה צורך לפרט את הברכה (במילה הפותחת כל חלק)? וכן, לשם מה פירוט הקורבנות בפסוק: "הַחַטָּאת וְהָעֹלָה–וְהַשְּׁלָמִים"? מה הקשר בין מתנות כהונה לברכת כוהנים, שמצוותה אינה נזכרת כאן אלא בספר במדבר?
נשיב,
ניתן היה לחשוד כי ברכה הניתנת על פי ציווי או בשל טובות הנאה שיש למברך, אינה נעשית בלב שלם שכן ניתן היה לומר כי לולא הציווי או לולא התועלת (מתנות כהונה) לא היה מברך. אך במקרה לעיל, אהרון ברכם מעצמו – ללא ציווי ולפני מתנות הכהונה – ובזה הוכיח כי העניק את הברכה בלב שלם ולא משום תועלת או ציווי.
פירוט הקורבנות לצד ברכת כוהנים מדגיש כי ברכת הכוהנים קשורה קשר הדוק לקורבנות:
§ "יברכך ה' וישמרך" – כנגד קורבן חטאת – ה' ישמרך מהחטא
§ "יאר ה' פניו" – כנגד קורבן עולה – חלק ממצווה זו הוא להיראות לפני ה'.
§ "ישא ה' פניו…שלום" – כנגד קורבן שלמים
מכיוון שאהרון הקריב הקורבנות, דין הוא שיזכה בחלק מהם כמתנות כהונה. ובכך שברך את בני ישראל מיוזמתו מתוך כוונת הלב, זכה בשאר מתנות הכהונה וגם בזכות לברך את ישראל לדורות הבאים. מכאן שבזכות הגישה הגלומה ב-"וַיְבָרְכֵם" – ללא אינטרס ולא מכורח ציווי, אלא מהלב, זכה אהרון גם לברך לדורות.
רובין שארמה בספרו 'חוכמת המנהיגות: 8 עקרונות למנהיגות עם חזון' מגדיר את עקרון המטרה המלהיבה. שכן, נראה לרוב כי אדם זוכה = מצליח יותר, כאשר מוכיח שפעולתו נטולת אינטרס אישי או ריצוי אחרים אלא מרצון פנימי כנה. נראה כי ביצוע מהלב המערב גם את הרגש – אהבה והנאה, לא רק שמגביר את התועלת והיעילות אלא גם מגביר את ההנאה מהעשייה, את המוטיבציה ובעיקר את תחושת השמחה, או כדבר המפרסם: "חומוס עושים באהבה, או לא עושים בכלל"
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
- מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
- גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה

שמיני -
עושים מהלב
עפ"י אמרה ידועה: "אהוב מה שאתה עושה, עשה את מה שאתה אוהב – ולא תעבוד יום אחד בחייך". גם איש העסקים ריצ'רד ברנסון חוזר ושונה את המסר כי יש לעסוק במה שאתה אוהב, כך למשל מדגיש בספרו: “בעסקים אין כללים. אני פשוט עובד קשה, וכמו תמיד, מאמין שאני יכול להצליח. אבל בעיקר, יותר מכל דבר אחר, אני משתדל ליהנות…תיהנה, עבוד קשה והכסף יגיע…גיליתי שאם אני נהנה ממה שאני עושה, הכסף מגיע".
נראה כי ההצלחה קשורה קשר הדוק לכך שהעשייה היא מקור לאהבה, תשוקה, התלהבות, הנאה ושמחה. מקור שמזין את האנרגיה האנושית שמחוללת פלאים ביכולתנו להגיע לתוצאות רצויות ואף מעבר. תשוקת המצליחנים – היא הכוח שמניע אותם – המוטיבציה להצליח ולהיות מצוין.
על כך בפרשת שמיני, שם נאמר:
"וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו אֶל-הָעָם, וַיְבָרְכֵם; וַיֵּרֶד, מֵעֲשֹׂת הַחַטָּאת וְהָעֹלָה וְהַשְּׁלָמִים" (ויקרא ט, כב)
רש"י מסביר כי הכוונה ב-"וַיְבָרְכֵם" שאהרון ברכם בברכת כוהנים – "יברכך, יאר, ישא". אך מדוע רש"י רואה צורך לפרט את הברכה (במילה הפותחת כל חלק)? וכן, לשם מה פירוט הקורבנות בפסוק: "הַחַטָּאת וְהָעֹלָה–וְהַשְּׁלָמִים"? מה הקשר בין מתנות כהונה לברכת כוהנים, שמצוותה אינה נזכרת כאן אלא בספר במדבר?
נשיב,
ניתן היה לחשוד כי ברכה הניתנת על פי ציווי או בשל טובות הנאה שיש למברך, אינה נעשית בלב שלם שכן ניתן היה לומר כי לולא הציווי או לולא התועלת (מתנות כהונה) לא היה מברך. אך במקרה לעיל, אהרון ברכם מעצמו – ללא ציווי ולפני מתנות הכהונה – ובזה הוכיח כי העניק את הברכה בלב שלם ולא משום תועלת או ציווי.
פירוט הקורבנות לצד ברכת כוהנים מדגיש כי ברכת הכוהנים קשורה קשר הדוק לקורבנות:
§ "יברכך ה' וישמרך" – כנגד קורבן חטאת – ה' ישמרך מהחטא
§ "יאר ה' פניו" – כנגד קורבן עולה – חלק ממצווה זו הוא להיראות לפני ה'.
§ "ישא ה' פניו…שלום" – כנגד קורבן שלמים
מכיוון שאהרון הקריב הקורבנות, דין הוא שיזכה בחלק מהם כמתנות כהונה. ובכך שברך את בני ישראל מיוזמתו מתוך כוונת הלב, זכה בשאר מתנות הכהונה וגם בזכות לברך את ישראל לדורות הבאים. מכאן שבזכות הגישה הגלומה ב-"וַיְבָרְכֵם" – ללא אינטרס ולא מכורח ציווי, אלא מהלב, זכה אהרון גם לברך לדורות.
רובין שארמה בספרו 'חוכמת המנהיגות: 8 עקרונות למנהיגות עם חזון' מגדיר את עקרון המטרה המלהיבה. שכן, נראה לרוב כי אדם זוכה = מצליח יותר, כאשר מוכיח שפעולתו נטולת אינטרס אישי או ריצוי אחרים אלא מרצון פנימי כנה. נראה כי ביצוע מהלב המערב גם את הרגש – אהבה והנאה, לא רק שמגביר את התועלת והיעילות אלא גם מגביר את ההנאה מהעשייה, את המוטיבציה ובעיקר את תחושת השמחה, או כדבר המפרסם: "חומוס עושים באהבה, או לא עושים בכלל"
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
- מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
- גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה