פשוט תשאלו למה?
למה עובדים חדשים עוזבים כעבור כ-6 חודשים בממוצע?
למה לא עמדנו גם החודש ביעדים המוגדרים?
למה לא יצא המשלוח ללקוח בזמן?
למה קרתה שוב התקלה?
ולמה חרגנו משמעותית גם הרבעון מהתקציב המוגדר? למה?
נראה כי הדרך האופטימלית לטפל בתוצאה לא רצויה לצד ווידוא אי הישנותה בעתיד, היא להתמקד לא רק בסימפטום – במה שנראה על פני השטח, אלא להשקיע מאמץ גם בהבנת וניתוח סיבת השורש – בסיבה הבסיסית שיצרה את הפער בין המצוי לרצוי. הבנה זו תאפשר לתת מענה נכון למצב הלא רצוי בטווח המידי וכן בטווח הארוך, באופן שימזער או אף ימנע הישנותו בעתיד.
היכולת להתעמק ולחפש את שורש הדברים דורשת בעיקר הקצאת זמן וראייה אמיצה לעיני הכשל. הנטייה לעיתים למצוא פתרונות מהירים או לחלופין אשמים לתוצאה העגומה, מבלי לרדת לעומק הדברים, אינו מספק פתרון לסיבת השורש, הוא אולי מאפשר להרוויח עוד קצת זמן, אך רק עד שהתוצאה הלא רצויה תעלה שוב בפעם הבאה.
על כך בפרשת השבוע פרשת מצורע שם נאמר:
"וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת כָּל-שְׂעָרוֹ, אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת זְקָנוֹ וְאֵת גַּבֹּת עֵינָיו, וְאֶת כָּל-שְׂעָרוֹ, יְגַלֵּחַ; וְכִבֶּס אֶת-בְּגָדָיו, וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם וְטָהֵר" (ויקרא יד, ט)
פסוק זה מדגים את אחת מי"ג מידות הלימוד בהן התורה נדרשת: "כלל ופרט וכלל – אי אתה דן אלא כעין הפרט“ (ברייתא של רבי ישמעאל מידה ו'), כלומר כאשר התורה נותנת כלל ("יְגַלַּח אֶת כָּל-שְׂעָרוֹ), לאחר מכן פרט ("אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת זְקָנוֹ וְאֵת גַּבֹּת עֵינָיו") ולאחר מכן שוב כלל ("וְאֶת כָּל שְׂעָרוֹ") דנים את הנושא עפ"י הפרט.
מכאן רש"י מפרש 'להביא כל מקום כנוס שיער ונראה' כלומר, יש לגלח כל שיער שנראה לעין. נראה כי הפירוט בפסוק של ראש, זקן, גבות, מתמקד באופן סימבולי בגילוח שיער אשר נמצא בסביבת הגורמים לנגע הצרעת. פעולה זו מהווה חלק מתהליך הלמידה וההפנמה של גורמי השורש לנגע הצרעת, הבנה שבכוחה אף לסייע לאדם להימנע מהתנהגויות אלה גם בעתיד. נפרט:

• "אֶת רֹאשׁוֹ" – אחד הגורמים לצרעת הוא גאווה כאשר אדם "מרים ראש" או "ראשו בשמים" רומז שהוא מתגאה ולכן גילוח שיער הראש, ירמוז לאדם להתרחק ממידה זו.
• "אֶת זְקָנוֹ" – גורם נוסף לנגע הצרעת הוא לשון הרע ורכילות, על כן גילוח הזקן אשר מקיף את הפה, יגרום לאדם להתבונן ישירות על גורם הנגע ללא ההסתרה של הזקן.
• "גַּבֹּת עֵינָיו" – הגורם השלישי לצרעת – צרות עין. גילוח הגבות יותיר העיניים ללא "כיסוי" ויחייב האדם להתבונן נכוחה ולהבין כי הגורם לנגע מצוי בעיניו ולא במקום אחר, שכן דרך הסתכלותו על אחרים הייתה פגומה.

מכאן שעל ידי גילוח השיער, משלושה האיברים שמייצגים את סיבות השורש לנגע הצרעת, האדם למעשה מסיר את הגורמים המסיחים ומתפנה להתמקד בגורמים האמיתיים, בסיבות השורש  – ראש, פה ועיניים, שהובילוהו למצב זה. שכן כל עוד לא נותנים מענה לסיבת השורש שיצרה את התוצאה הלא רצויה – אנו למעשה יוצקים את הבסיס להישנותה של הבעיה ואולי אף להחמרתה. מענה לסיבת השורש מהווה כאמור פתרון ארוך טווח לתוצאה לא רצויה. נציין כי לרוב הפתרונות לסיבות השורש אינן מורכבות או יקרות אך בכוחם לחסוך משאבים רבים ומוניטין שנבנה בעמל כפיים וכן להבטיח אפקטיביות לטווח ארוך….  . אל תוותרו – פשוט תשאלו למה?
 
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.