"בשביל הספורט"  טור דעה מאת שי מייבסקי
קול ההתחלות
זינוק בעליה
בתום שלושה משחקים ראשונים של קמפיין ליגת האומות בכדורגל בהדרכתו של המאמן הלאומי החדש אלון חזן, יש לא מעט בשורות טובות הנותנות תקווה לגבי עתיד הסגל הנוכחי, כמו גם כמובן מספר מרכיבים הדורשים עבודה ותיקון בשלב די מהיר. מיד עם קבלת ההודעה בדבר הרחקתה של נבחרת רוסיה מהמשחקים בבית הישראלי, נוצר בית משולש בין שלוש נבחרות די שוות ביכולתן ותוצאות המשחקים שהתקיימו עד כאן אכן תומכות בהנחה זו. לו היו אומרים לחזן במסיבות העיתונאים טרם תחילת הקמפיין שהנבחרת תשוב משני משחקי חוץ מול איסלנד ואלבניה עם 4 נקודות, הוא היה שואל היכן חותמים. הבשורה הטובה המרכזית משלושת המשחקים היא דווקא במישור המנטאלי. בקמפיינים קודמים ובמיוחד במשחקי חוץ, הנבחרת התקשתה מאוד לחזור מפיגור ונטתה בדרך כלל לסיים משחקים בהם היא פיגרה, בהפסד. בשלושת המשחקים בקמפיין הנוכחי הוכיחו חניכיו של אלון חזן חוזק מנטאלי וחזרו מפיגור הן לניצחון והן לשוויון. כבר בשלב זה ניתן לראות את שיטת המשחק של המאמן המבוססת על מהירותם ויכולתם של שחקני הכנפיים(דסה ועבדה מימין, ליידנר וסולומון משמאל) וכאשר הכדורים בחלק ההתקפי הגיעו לאגפים, קרו לנבחרת ישראל דברים טובים. לצד החוזקות ההתקפיות, ממשיך משחק ההגנה הישראלי להיות לקוי וטעון שיפור רב. ביצוע עבירות ליד רחבת הנבחרת, ההתמודדות עם כדורים נייחים והוצאות חוץ הן המשימות הראשונות של צמד האלונים (חזן וחרזי) לזמן הקרוב. לו תעפיל הנבחרת למשחקי הפלייאוף. תמתין לה שם נבחרת חזקה יותר שמכל הזדמנות שהנבחרת תיתן לה, היא תדע להבקיע. הסוגיה השניה שחייבת להיות על השולחן היא סוגיית השוער. אופיר מרציאנו המשחק בפיינורד ההולנדית מגלה יציבות בחוסר היציבות שלו בין הקורות. לצד הצלות מדהימות בכדורים של אחד על אחד ובמצבים של שערים בטוחים, סופג מרציאנו שערים מביכים כמעט בכל משחק ומשרה חוסר ביטחון על קו ההגנה שלפניו. הצוות המקצועי בנבחרת חייב לשקול בכובד ראש האם לא הגיע הזמן לתת את האפודה לדניאל פרץ, שוער הנבחרת הצעירה המוכיח בשנה החולפת יציבות וביטחון רב במשחקו לצד יכולת שוערות גבוהה מאוד. קשה מאוד למאמן נבחרת לייצר את התיאום הנדרש במשחק ההגנה כאשר כמות האימונים המתאפשרת לו לקבץ את כל השחקנים מגוחכת ובטלה בשישים ואולי הגיע הזמן לחשוב מחוץ לקופסא ולראות איך מצליחים לקיים אימונים לשחקני ההגנה בלבד בחלונות אפשריים. חשוב לזכור שבשלושת המשחקים ששיחקה הנבחרת היא חסרה שלושה שחקנים שהיוו עוגן מרכזי בהרכב בשנים האחרונות: נאתכו, זהבי וביטון כאשר כבר עתה ברור שלמשחק המכריע מול אלבניה בארץ בחודש ספטמבר הקרוב, ישוב זהבי להרכב. אז מי יודע, אולי הפעם זה יצליח...
בית אורן
עונת הכדורסל שהסתיימה בשבוע שעבר עם זכייתה של הפועל חולון בתואר האליפות, הציגה לראווה את מי שהוכתר על דעת כולם כמאמן העונה, אורן אהרוני, מאמנה של מחזיקת הגביע ופינאליסטית גמר הפלייאוף, בני הרצליה. אהרוני אימן כבר בעברו עונה אחת בליגת העל, עת העלה את גבעת שמואל מהליגה הלאומית וירד אתה חזרה בתום עונת משחקים אחת. אהרוני הובא למועדון ע"י המנהל המקצועי במועדון, זופי אבדיה, שידע כנראה מה הוא עושה.
אהרוני היה במשך למעלה מעשור, המנהל המקצועי של מחלקת הנוער במכבי תל אביב ובשמונה השנים האחרונות גם מאמן הקבוצה. תחת ידיו עברו שחקנים כמו דני אבדיה(שאביו זופי ישב ביציע באימונים ובמשחקים), יובל זוסמן ודורי סהר ובמשך שנות עבודתו במועדון, הוביל אהרוני את מחלקת הנוער להישגים ולזכיה בתארים רבים. לצד היותו מאמן מוכשר, בעל ידע רב ויצירתי בניהול המשחק, אהרוני הוא בעל אופי חזק, קר רוח שיודע לדרוש משחקניו. בעונה שזה עתה הסתיימה הצליח אהרוני לגבש סגל יוצא מן הכלל עם שחקנים בעלי ניסיון ולייצר אצלם רעב להצלחה מצד אחד ומשמעת על הפרקט מצד שני ואת הפירות קטף המועדון בעונה היסטורית. בצעד חכם מאוד כדי לשמור על ההמשכיות, החתים המועדון שלושה מהשחקנים הבולטים בעונה היוצאת, קופר, הוקר ובאב על חוזים גם לעונה הבאה וכשאורן אהרוני על הקווים, יש למה לצפות.
נס, נס ציונה
בגיל 35 ולאחר עשרות שנים בהיכלי הכדורסל הישראלי, פרש השבוע קפטן עירוני נס ציונה והסמל הנצחי של המועדון, טל דן. את הקריירה שלו החל דן בנס ציונה ולאחר מכן נדד למחוזות נוספים דוגמת אשדוד, עפולה ואשקלון, עד שבגיל 23 קיבל שיחת טלפון מיניב מזרחי, הבוס הגדול של נס ציונה שקרא לו לחזור הביתה ולהוביל את המועדון על הפרקט ומחוצה לו. לא רבים הם המקרים בהם שחקן משחק את רוב שנותיו כבוגר במועדון אחד ויוצר אתו זיהוי מוחלט לשני הצדדים. טל דן הוא אחד המקרים המוצלחים. מחויבותו העמוקה של טל למועדון הביאה לכך שהוא ירד אתה לליגה הלאומית ושב חזרה תוך שנה, נתן את כל כולו למועדון ובלא מעט מקרים שיחק כשהוא פצוע וכאוב. המקרה הזכור ביותר הוא כמובן משחקי הפיינל פור של גביע היורופ קאפ בעונת 2020-2021 שהתקיימו בישראל בהם עלה לשחק עם יד סדוקה וראש מדמם, מה שלא הפריע לו להוביל את חבריו לזכיה בתואר ההיסטורי ולהניף את הגביע מול קהל האוהדים הביתי. טל דן לא היה האתלט הגדול ביותר, לא הקלעי הגדול ביותר ולא המטביע היצירתי ביותר אבל היה לו את אחד הלבבות הגדולים בכדורסל הישראלי שלעתים אנו שוכחים כמה הוא אלמנט חשוב בהצלחה של ספורטאי, בטח בספורט קבוצתי. זיהויו של טל דן עם המועדון והצלחתו, הוא בהחלט אחד הגורמים להתפתחותו של ענף הכדורסל במושבה הוותיקה וגדילתו לאין שיעור של בית הספר לכדורסל של האגודה. כן ירבו שחקנים כמו טל דן. שיהיה בהצלחה בדרך החדשה.