שלח-לך
אשכול כאירוע מכונן
עפ"י המילון, אירוע מכונן הוא אירוע משנה מציאות, בעל השפעה יוצאת דופן על עיצוב התודעה, ההתנהגות, הנורמות או הזיכרון הקולקטיבי וגורם להגדרתם מחדש. אירוע מכונן, בא לידי ביטוי במגוון רבדים: אישיים, משפחתיים, ארגוניים, לאומיים ואף עולמיים, כפי שחווינו למשל את משבר הקורונה בשנתיים האחרונות.
באופן דומה, אירוע ארגוני מכונן מהווה נקודת ציון אשר משפיעה דרמטית על ארגון ומשנה את הגישה וההסתכלות על אופן תפיסת העתיד, תוך גיבוש ההבנה כי מה שהיה, הוא בהחלט לא מה שיהיה.
ארגונים חווים אירועים מכוננים שחלקם נתפסים כחיוביים כגון יום הקמת הארגון, זכייה בחוזה גדול, או הנפקה, וחלקם כחיוביים פחות כגון: פרישה של אב מייסד, התקפת סייבר, תקלה שיוצרת משבר אמון, או משבר פיננסי.
על אירוע מכונן בפרשת השבוע פרשת שלח-לך שם נאמר:
"וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל, וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד, וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט, בִּשְׁנָיִם; וּמִן-הָרִמֹּנִים, וּמִן-הַתְּאֵנִים" (במדבר יג, כג)
סוגיה מעניינת עולה מהפסוק שכן שם המקום "נחַל אֶשְׁכֹּל" ניתן על שם האשכול שזמרו שם כפי שמצוין בפסוק הבא: "לַמָּקוֹם הַהוּא, קָרָא נַחַל אֶשְׁכּוֹל, עַל אֹדוֹת הָאֶשְׁכּוֹל, אֲשֶׁר-כָּרְתוּ מִשָּׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר יג, כד).
נשאלת השאלה,
כיצד ניתן להסביר את כרונולוגיית האירועים – שהגיעו לנחל בשם אשכול, לפני שזמרו הענבים וקראו שמו כך?
נסביר,
נראה כי התשובה טמונה באות וו – המרגלים אכן הגיעו למקום בשם "נחַל אֶשְׁכֹּל" (ללא וו), המקום נקרא כך בימי אברהם על שם חברו: "וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי: עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא" (בראשית יד, כד), "אֶשְׁכֹּל" מאוית ללא האות וו. מכאן כאשר המרגלים הגיעו למקום זה, הכתוב מציין "וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל" (כג) למקום שנקרא כך מימי אברהם. אך לאחר שזמרו את אשכול הענבים שינו את שם המקום ל-"נַחַל אֶשְׁכּוֹל" – עם וו. כך למשל מפרט הגר"א בפירושו: נחל אשכל – ללא האות וו מציין סיבה אחת לשמו של המקום (=ע"ש חברו של אברהם) ואשכול עם וו מציין שתי סיבות לשם המקום (ע"ש האיש אשכל וציון אשכול הענבים שזמרו).
ומדוע לא יקרא המקום על שם הרימונים או התאנים שגם כרתו שם?
נראה כי  בדרך זו בא לציין גם את שבחה של ארץ ישראל. לרוב, הכרמים המניבים ענבים משובחים טבעם לגדול בהרים – שם קר בלילה וחם ביום, שילוב המעניק בין היתר לענבים את איכותם. אך כאן זמרו האשכול מהנחל – מקום נמוך ובכל זאת היה גדול שהיו צריכים שמונה אנשים לשאת אותו (= רש"י) ולכן האשכול היה ראוי לציון שלא כמו הרימונים והתאנים שדרך גידולם הוא בעמק. באופן דומה, משה הנחה את המרגלים "עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב" (יג, יז) עפ"י רש"י – 'הוא היה הפסולת של ארץ ישראל', ואם זו התנובה של המקום שנתפס כהכי גרוע, קל וחומר ששאר הארץ משובחת ואכותית.
כאמור, אשכול הענבים מייצג באופן סמלי אירוע מכונן, שהיה בעל השפעה על גישת העם ועל עיצוב עתידם, בשל כך משקלו הוא הרבה מעבר למשקלו במציאות. מכאן גם החשיבות שראו לציין זאת באופן סמלי ע"י הוספת האות וו לשם המקום.
אירוע מכונן יכול להיות מתוכנן או לא מתוכנן, כזה שפורץ ללא ידע מוקדם וללא שליטה כדוגמת מגפת הקורונה. חלק מהשפעותיה כבר ניכרות ביחסים שבין ארגונים ועובדים – עולות אפשרויות חדשות, כמו-גם נראה כי מתגבשת תפישה והסתכלות אחרת על החיים החומריים והלא חומריים, העטופים בהבנה ברורה כי מה שהיה הוא כבר לא מה שיהיה.
 
 
 
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.