קורח -
כורח המציאות
בחברה מסוימת, טרם החזירו את 10% שהורידו בשכר העובדים בתחילת משבר הקורונה. עפ"י המנכ"ל החברה עדיין סובלת מהפסדים גדולים ולכן אף החליט, בצער רב, לנקוט צעד נוסף ולצמצם את מצבת העובדים – או במילותיו "להוריד עוד שומנים".
בחברה זו כל שנה בחודש יולי עושים מסיבת קיץ מפוארת עם די ג'יי, פינוקים, זמרים מפורסמים, מסיבה שמדברים עליה לפחות עד החורף הבא…
הקיץ בפתח והמנכל מתלבט – מצד אחד אירוע מסיבת הקיץ זו מסורת ועל מסורת שומרים, מצד שני האם זה הזמן המתאים? התלבטות המנכל משקפת מצב שעלול ליצור או להעמיק תחושות של חוסר אמון בארגון ובעומד בראשו. העובדים חיים כבר שנתיים עם משכורת מופחתת לצד אווירה של חוסר ביטחון ויציבות. האם זו העת להוציא תקציב משמעותי על מה שיכול להיתפס כמותרות?
פירוש הביטוי כורח המציאות הוא – מעשה שמתחייב עקב המצב. ישנם לעיתים מצבים שעל אף המסורת וההרגלים נכון לוותר עליהם ולו באופן חד פעמי בשל סיטואציה מורכבת יותר.
על כך בפרשת השבוע פרשת קורח שם נאמר:
"אֱמֹר אֶל אֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, וְיָרֵם אֶת הַמַּחְתֹּת מִבֵּין הַשְּׂרֵפָה, וְאֶת-הָאֵשׁ, זְרֵה הָלְאָה כִּי קָדֵשׁוּ" (במדבר יז, ב)
בדרך כלל משה ציווה את אהרון בנושאים הקשורים לעבודת הכוהנים. אך כאן ה' מנחה את משה "אֱמֹר אֶל אֶלְעָזָר" לטפל במחתות של החולקים על משה ואהרון (= קורח ועדתו).
נשאלת השאלה,
מה הטעם לשינוי זה? אמנם אלעזר עתיד לרשת את אהרון כפי שמתואר בהמשך "ויַּפְשֵׁט מֹשֶׁה אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו, וַיַּלְבֵּשׁ אֹתָם אֶת-אֶלְעָזָר בְּנוֹ" (במדבר כ, כח) אך כרגע אהרון הוא הכהן המכהן, אם כן, מדוע שינה הכתוב וציווה על אלעזר ולא על אהרון?
נשיב,
על פי האברבנאל – מטרת מבחן המחתות, היתה לבדוק במי יבחר ה'. כחלק מאובדן קורח ואשר לו, יצאה אש מאת ה'. אף שקורח ועדתו הקריבו קטורת, הם לא עשו זאת במסגרת המשכן, לכן מדובר באש זרה. מאחר שדבקה במחתות קדושה, יש לפזר את אפר הקטורת והאש כנדרש, שכן נאסרו בהנאה בהיותם קודש.
במקביל, נדרש גם לפייס את העם ולהחזיר האמון במינויו של אהרון וזרעו לתפקיד הכהונה. אך מאחר ואהרון היה נושא במחלוקת, לא היה ראוי שאהרון יטפל במחתות שזה עתה עלו באש, מאחר ופעולה זו עלולה להיתפש ולהתפרש בעיני העם – כהתרסה ואף כהפגנת זלזול. לכן אלעזר נבחר לבצע משימה זו מאחר ולא היה בעין הסערה של הוויכוח.
השינוי החד פעמי בציווי לאלעזר הוא בשל המציאות שנוצרה והצורך בחיזוק האמון בין אהרון והעם לאור המשבר.
עפ"י הויקיפדיה: "מנהיגות היא היכולת להוביל אנשים לעבר מטרות משותפות במינימום סמכות". כדי להנהיג ולהוביל אנשים לעבר מטרות משותפות במינימום סמכות, הם צריכים להאמין בכם. האמון מתחיל בדוגמא אישית, במחויבות, באותנטיות, כמו-גם בהבנה ורגישות כלפי הצרכים והציפיות של האנשים לצד היכולת להיות קשוב, זמין וגמיש – להתאים את המענים לצרכים אינדיבידואלים ולמצבים משתנים.
ההבנה כי המציאות השתנתה ונדרש להתנהל אחרת לאורה באופן חד פעמי או קבוע, נכונה לגבי אהרון ובוודאי נכונה גם לגבי מנהלים ומנהיגים בעת הזו. הבנה זו אינה מותרות היא הכרח וכורח המציאות…
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.