"בשביל הספורט"  טור דעה מאת שי מייבסקי
רק בישראל
צהוב זה הכתום החדש.
סאגת הבעלות על מועדון הכדורגל של בית"ר ירושלים מאפילה הקיץ על כל עונת המלפפונים ומספקת חומר בערה לכל ערוצי המדיה השונים יום יום, כל היום. אדם זר שאינו מצוי בביצת הכדורגל הישראלי ורזיה, לו יבקש להבין את המתרחש סביב הנושא, עלול לחשוב לרגע שמדובר בסרט מתיחות במקרה הטוב.
לוח הזמנים להעברת הבעלות על המועדון, אשר הוארך בשבוע ימים ע"י הבקרה התקציבית מחייב את השלמת התהליך עד לסוף שבוע העסקים הנוכחי כאשר המועמד המוביל(לפחות עפ"י התקשורת) לרכישת הקבוצה מידי הבעלים הנוכחי משה חוגג, הוא ברק אברמוב אשר מנהל מו"מ לרכישת מועדון בעודו בעלים של מועדון אחר, בני יהודה ת"א.
משמעות הדברים פשוטה: בטווח זמן של 48 שעות אמור אברמוב להעביר את הבעלות על המועדון הנוכחי בו הוא מחזיק, לבעלים אחרים שטרם ידוע האם
ישנם כאלה ובו בזמן, לגייס את ההון הדרוש על מנת לרכוש את בית"ר ירושלים מידיו של חוגג והכל תחת עיניה הפקוחות של הבקרה התקציבית, ותוך כדי בדיקות משפטיות וחשבונאיות מתבקשות, אישור משטרת ישראל וחתימת ערבות של עיריית ירושלים בגובה 10 מליון ₪. הליך רגיל של מכירת נכסים פשוטים יותר ופחות מורכבים, אורך בדרך כלל שבועות וחודשים של בדיקות נאותות וספרי חשבונות והתחייבויות עתידיות וחובות עבר, אולם רק בליגת העל שלנו
ובכדורגל הישראלי של שנת 2022 ניתן למכור ולקנות מועדון כדורגל תוך 48 שעות, להחליף את הצעיף מכתום שחור לצהוב שחור ולעבור מבני יהודה למחנה יהודה.
הבעיה המרכזית העומדת לפתחו של כל מי שהספורט בכלל והכדורגל הישראלי בפרט יקר לו הינה ששום דבר כנראה לא ישתנה ועולם כמנהגו ינהג גם בקיץ הבא.
איך אומר הקוף: "מוציאים שם רע לחלטורה". 
זה שעולה או זה שיורד
אם טעינו/תהינו לחשוב שניהול הספורט השכונתי הוא מנת חלקו של ענף הכדורגל בלבד, בא הקיץ הנוכחי ומוכיח לנו שענף הכדורסל הישראלי יודע "לעשות את העבודה" באופן לא פחות מפואר.
בשעה שכל קבוצות ליגת העל כבר מתקדמות באופן כזה או אחר בשלבי ההכנות לעונה הקרובה ובתוך כך כבר החתימו ומחתימות מאמנים, שחקני חיזוק ושחקנים מקומיים, מוצאים עצמם חברי הנהלת מועדון הכדורסל של מכבי רמת גן שוהים בערפל מוחלט ביחס לעתידו הקרוב של המועדון ולליגה בה תשחק הקבוצה. תקציר הפרקים הקודמים מלמד כי לקראת עונת הכדורסל אשתקד, הודיע איגוד הכדורסל כי בתום העונה תעלנה שתי קבוצות מהליגה הלאומית לליגת העל ומתוך ידיעה זו, בנו במועדון מכבי רמת גן קבוצה חזקה במטרה להעפיל לליגת העל שאכן עמדה במשימתה לאחר שהפסידה בגמר הפליאוף לקריית אתא ואמורה היתה לשחק יחד אתה בעונה הקרובה בליגת העל.
שלא כמו יתר הקבוצות, לא קבלה הנהלת מכבי רמת גן כל פניה ממנהלת ליגת העל בדבר ההכנות לעונה הקרובה, לוחות זמנים, רישום אולם ביתי וכו'. קברניטי המנהלת טוענים כי קיים חוזה חתום בין האיגוד והמנהלת ולפיו רק קבוצה אחת עולה לליגת העל וכנגזרת מכך, מקומה של מכבי רמת גן גם בעונה הקרובה אמור להיות בליגה הלאומית.
הנתונים מונחים על שולחנו של כל מי שמעורב בנושא, כבר מיום לאחר סיום העונה הקודמת אבל בספורט הישראלי כמו בספורט הישראלי ההעדפה היא תמיד לדחות למחרתיים את מה שאפשר לדחות למחר.
ובינתיים, אף מאמן הרואה עצמו ראוי לאימון בליגת העל, אינו מוכן לחתום במועדון שעלול לשחק בליגה הלאומית והדבר נכון גם לגבי שחקנים זרים ושחקנים ישראליים הפנויים בשוק, אם בכלל נותרו כאלה. גם ניסיונו של שר התרבות והספורט, חילי טרופר לגשר בין הצדדים עלה בתוהו ובמקום שהנושא
יגיע להחלטתו של בית הדין של איגוד הכדורסל כבר לפני חודש וחצי, הדבר קורה רק עכשיו. מעל הסוגייה הסבוכה הזאת, מרחפת הסוגייה הכבדה יותר במסגרתה הודיעה איגוד הכדורסל למנהלת כי החל מהעונה הקרובה, חוזר האיגוד לנהל באופן ישיר את ליגת העל וזאת בהתאם להחלטת האיגוד מחודש נובמבר 2021 ובניגוד מוחלט להסכם הקיים בין האיגוד למנהלת. הצדדים מאשימים זה את זה בשרבוב פוליטיקה ומלחמות כבוד ואגו לתוך הוויכוח ובאווירה זו אמורות קבוצות הכדורסל להיערך לעונת משחקים חדשה. ומכבי רמת גן? היא כנראה תקבל את ההחלטה על עתידה, ערב משחק הפתיחה של העונה הבאה. שכונה, כבר אמרנו? 
נוגעים בתהילה
לקראת משחקי המכביה שיחלו בסוף השבוע ברחבי הארץ, התקיים השבוע הטקס של היכל התהילה היהודי של הספורט המתקיים אחת ל 4 שנים לפני תחילת המשחקים. הטקס  הינו לכבודם של ספורטאים וספורטאיות ואנשי ספורט מדיסציפלינות שונות אשר הישגיהם הגדולים ותרומתם המשמעותית למורשתו
של עולם הספורט היהודי זיכתה אותם בכבוד הגדול והראוי להימנות על היכל תהילה זה. השנה זכו בכבוד הגדול בין היתר: גדול שחקני הכדורסל הישראלי בכל הזמנים מיקי ברקוביץ', המדליסטים האולימפיים המוזהבים מטוקיו 2020, המתעמלת האמנותית לינוי אשרם והמתעמל ארטיום דולגופיאט, טניסאי העבר האמריקאי בראד גילברט, כדורסלנית העבר האמריקאית סו בירד ועוד. עוד נכנס להיכל התהילה ואף זכה לפרס מפעל חיים על פועלו, הנדבן ואיש העסקים סילבן אדמס התורם בשנים האחרונות מהונו וממרצו רבות לטובת קידום הספורט הישראלי כאן בישראל ובכל רחבי העולם. מעבר לניהול מקצועי וראוי של עולמות הספורט, גם הכרת הטוב לגיבורי תרבות ספורט הינה חלק בלתי מבוטל של תרבות ספורט של עם ומדינה. רק שנדע להמשיך ולשמור על כך גם לעתיד לבוא.