- כ"ד ניסן ה'תשפ"ה 22/04/2025′וואלה′: הצוללן שהותקף אמש על ידי כריש הוא בן 40 מפתח תקווה. בני משפחתו מספרים שהוא "חובב כרישים"
כתבות
פרשת השבוע ′ניצבים′ קוד אתי – כוונה, הצהרה, יישום
כ"ז אלול ה'תשפ"ב 23/09/2022
גליה אלמליח-הרמן
ניצבים -
קוד אתי – כוונה, הצהרה, יישום
"אנחנו חברה של מצוינות ומקצוענות, אתיקה היא דבר מוביל… הלקוחות מבקשים שנגדיר קוד אתי… אנחנו לא רוצים לייצר עודף עבודה…צריכים תהליך קליל. אנחנו חברה ממש צעירה, אם יהיה תהליך כבד מדי – לא יהיה שיתוף פעולה.." כך תיארה מנהלת משאבי אנוש.
קוד אתי מרכז ערכים וכללי התנהגות אידאלים המנחים את חברי הארגון. בעלי העניין רואים במסמך זה אמצעי ראשוני משמעותי המעגן את הצהרת הכוונות של הארגון. אך לא די בכך, הם מצפים לראות היישום בפועל – הלכה למעשה של סטנדרטים של התנהגות המוטמעים בכל הארגון מחד, לצד מנגנוני בקרה, תמיכה ואכיפה מנגד.
קוד אתי של ארגונים לרוב מאד דומה בתוכנו. ההבדל בין ארגונים לרוב טמון ביישום – האם ועד כמה הקוד האתי אכן מיושם בפועל. הצלחה ביישום קוד אתי נובעת לרוב ממוכנות עובדי הארגון ליישם ולהטמיע אותו. מוכנות הנבנית כתוצאה מתהליך מקיף, משתף ושקוף – תהליך שעובר דרך הלב (= רצון), הפה (= הצהרת כוונות) וכתוצאה – ביישום בפועל.
על כך בפרשת השבוע, פרשת ניצבים, שם נאמר:
"כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד: בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ" (דברים ל, יד)
עפ"י רש"י הפסוק עוסק בלימוד תורה – התורה ניתנה בכתב ובעל פה. התורה שבעל פה מבארת את התורה שבכתב כך שניתן באמצעות לימוד להבין התורה על אף עומק כוונותיה. פירוש זה כולל 3 הפרמטרים המוזכרים בפסוק:
- "בְּפִיךָ" – שאדם יהגה את התורה כחלק מלימודו
- "בִלְבָבְךָ" – שיבין ויפנים את הנקרא ויחתור לגלות כוונת הכתוב
- "לַעֲשֹׂתוֹ" – השלב השלישי בתהליך – לקיים ולעשות.
פירוש רש"י מבאר כי לימוד התורה כולל פה-לב-מעשה, ללא היררכיה או קדימות בין הפרמטרים.
מנגד, עפ"י פירוש ענייני הפרשה הפסוק עוסק במצוות התשובה אשר גם כוללת את 3 הפרמטרים:
- "בְּפִיךָ" – וידוי המאפיין את תהליך התשובה
- "בִלְבָבְךָ" – שאדם יחוש ויביע חרטה
- "לַעֲשֹׂתוֹ" – השלב השלישי בתהליך – המעשה – עזיבת החטא.
עפ"י פירוש זה, נראה כי סדר התשובה המופיע בפסוק תמוה, שהרי נראה כי "בלְבָבְךָ" היה צריך להיכתב לפני "בְּפִיךָ" – קודם חרטה, אח"כ ווידוי…
נסביר,
כאמור, מצוות התשובה במהותה כוללת חרטה, וידוי ותיקון המעשה. אך אם יש מצב שאדם אינו יכול לבטא הווידוי בפיו כמתואר במדרש שוחר טוב: "והיו בני קורח רואים שאול פתוחה מתחת ואש מלהטת – ולא היו יכולים להתוודות בפיהם, עד שרחשו תשובה בלבם – והקב"ה קיבלם", כך עפ"י המדרש, התשובה אפשרית ומתקבלת גם ע"י שילוב של 'לב-מעשה' (כשאין אפשרות לווידוי).
מכאן הסדר התמוה לכאורה בפסוק בא להצביע כי על אף הסדר המקובל וההגיוני במצוות התשובה של 'לב-פה-מעשה', ישנם מצבים בהם חסר פרמטר הווידוי למשל – והתשובה בכל זאת מתקבלת. נדגיש כי בשני הפירושים העיקר הוא המעשה. אך אם היה נכתב בסדר המקובל (=קודם "בִלְבָבְךָ"), ניתן היה לחשוב שכדי לקיים מצוות תשובה הכרחי למלא את 3 הפרמטרים, 'לב-פה-מעשה', שינוי סדר הפעולות מצביע על מצב החורג מהכלל המקובל, כי בהינתן אילוץ ניתן לשוב גם ללא פרמטר הווידוי כל עוד מלווה גם במעשה.
קוד אתי הוא אמצעי לתיאום ציפיות בתחום האתיקה וההתנהלות העסקית. מטרתו להגדיר מענה לחוקים הישימים, לתקנות ולתהליכים המיטביים על-מנת לקדם התנהגות נאותה בפעילות העסקית של חברה ולשמר סביבת עבודה נאותה. מכאן כמו במצוות התשובה, הבנייה והטמעה נכונה ומוצלחת של קוד אתי בהחלט כולל תהליך המשלב באופן אופטימלי 'פה-לב-מעשה', שכן לא די ברצון טוב (=לב) ובהצהרת כוונות (=פה) נדרש היישום בפועל הלכה למעשה הן בהתנהגות היומיומית והן בהגדרת מנגנונים ארגוניים להתמודדות עם מצבי קונפליקט בנושאים אתיים.
מכאן ש-"עודף עבודה, תהליך קליל" – פחות מאפיין תהליך עמוק ושיטתי של הבניית קוד אתי… מענה מקיף לשאלות, מה יאפשר בארגון לממש הקוד? וכן מה הנכונות לממש קוד אתי ע"י ההנהלה העובדים? הן קריטיות להצלחת תהליך זה.
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
- מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
- גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה
קוד אתי – כוונה, הצהרה, יישום
"אנחנו חברה של מצוינות ומקצוענות, אתיקה היא דבר מוביל… הלקוחות מבקשים שנגדיר קוד אתי… אנחנו לא רוצים לייצר עודף עבודה…צריכים תהליך קליל. אנחנו חברה ממש צעירה, אם יהיה תהליך כבד מדי – לא יהיה שיתוף פעולה.." כך תיארה מנהלת משאבי אנוש.
קוד אתי מרכז ערכים וכללי התנהגות אידאלים המנחים את חברי הארגון. בעלי העניין רואים במסמך זה אמצעי ראשוני משמעותי המעגן את הצהרת הכוונות של הארגון. אך לא די בכך, הם מצפים לראות היישום בפועל – הלכה למעשה של סטנדרטים של התנהגות המוטמעים בכל הארגון מחד, לצד מנגנוני בקרה, תמיכה ואכיפה מנגד.
קוד אתי של ארגונים לרוב מאד דומה בתוכנו. ההבדל בין ארגונים לרוב טמון ביישום – האם ועד כמה הקוד האתי אכן מיושם בפועל. הצלחה ביישום קוד אתי נובעת לרוב ממוכנות עובדי הארגון ליישם ולהטמיע אותו. מוכנות הנבנית כתוצאה מתהליך מקיף, משתף ושקוף – תהליך שעובר דרך הלב (= רצון), הפה (= הצהרת כוונות) וכתוצאה – ביישום בפועל.
על כך בפרשת השבוע, פרשת ניצבים, שם נאמר:
"כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד: בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ" (דברים ל, יד)
עפ"י רש"י הפסוק עוסק בלימוד תורה – התורה ניתנה בכתב ובעל פה. התורה שבעל פה מבארת את התורה שבכתב כך שניתן באמצעות לימוד להבין התורה על אף עומק כוונותיה. פירוש זה כולל 3 הפרמטרים המוזכרים בפסוק:
- "בְּפִיךָ" – שאדם יהגה את התורה כחלק מלימודו
- "בִלְבָבְךָ" – שיבין ויפנים את הנקרא ויחתור לגלות כוונת הכתוב
- "לַעֲשֹׂתוֹ" – השלב השלישי בתהליך – לקיים ולעשות.
מנגד, עפ"י פירוש ענייני הפרשה הפסוק עוסק במצוות התשובה אשר גם כוללת את 3 הפרמטרים:
- "בְּפִיךָ" – וידוי המאפיין את תהליך התשובה
- "בִלְבָבְךָ" – שאדם יחוש ויביע חרטה
- "לַעֲשֹׂתוֹ" – השלב השלישי בתהליך – המעשה – עזיבת החטא.
נסביר,
כאמור, מצוות התשובה במהותה כוללת חרטה, וידוי ותיקון המעשה. אך אם יש מצב שאדם אינו יכול לבטא הווידוי בפיו כמתואר במדרש שוחר טוב: "והיו בני קורח רואים שאול פתוחה מתחת ואש מלהטת – ולא היו יכולים להתוודות בפיהם, עד שרחשו תשובה בלבם – והקב"ה קיבלם", כך עפ"י המדרש, התשובה אפשרית ומתקבלת גם ע"י שילוב של 'לב-מעשה' (כשאין אפשרות לווידוי).
מכאן הסדר התמוה לכאורה בפסוק בא להצביע כי על אף הסדר המקובל וההגיוני במצוות התשובה של 'לב-פה-מעשה', ישנם מצבים בהם חסר פרמטר הווידוי למשל – והתשובה בכל זאת מתקבלת. נדגיש כי בשני הפירושים העיקר הוא המעשה. אך אם היה נכתב בסדר המקובל (=קודם "בִלְבָבְךָ"), ניתן היה לחשוב שכדי לקיים מצוות תשובה הכרחי למלא את 3 הפרמטרים, 'לב-פה-מעשה', שינוי סדר הפעולות מצביע על מצב החורג מהכלל המקובל, כי בהינתן אילוץ ניתן לשוב גם ללא פרמטר הווידוי כל עוד מלווה גם במעשה.
קוד אתי הוא אמצעי לתיאום ציפיות בתחום האתיקה וההתנהלות העסקית. מטרתו להגדיר מענה לחוקים הישימים, לתקנות ולתהליכים המיטביים על-מנת לקדם התנהגות נאותה בפעילות העסקית של חברה ולשמר סביבת עבודה נאותה. מכאן כמו במצוות התשובה, הבנייה והטמעה נכונה ומוצלחת של קוד אתי בהחלט כולל תהליך המשלב באופן אופטימלי 'פה-לב-מעשה', שכן לא די ברצון טוב (=לב) ובהצהרת כוונות (=פה) נדרש היישום בפועל הלכה למעשה הן בהתנהגות היומיומית והן בהגדרת מנגנונים ארגוניים להתמודדות עם מצבי קונפליקט בנושאים אתיים.
מכאן ש-"עודף עבודה, תהליך קליל" – פחות מאפיין תהליך עמוק ושיטתי של הבניית קוד אתי… מענה מקיף לשאלות, מה יאפשר בארגון לממש הקוד? וכן מה הנכונות לממש קוד אתי ע"י ההנהלה העובדים? הן קריטיות להצלחת תהליך זה.
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
- מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
- גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה