האזינו -
מה שהיה תשכח מזה? (מנהיגות "מיושנת" מול מודרנית(
מנכ"ל חברה ותיקה ומצליחה, חגג 82 אביבים והבין שלאחר 45 שנים כמנכ"ל עליו לדאוג לדור ההמשך של ניהול החברה. הוא גייס את מוטי, בחור מקצועי וכריזמטי בעל יכולות גבוהות, קשרים ואנרגיה שאינה נגמרת.
המנכ"ל הוותיק, איש של אנשים ניהל את החברה – עובדים, לקוחות וספקים – בצורה חברית ולא מאד פורמלית, טיפח עם ממשקיו קשרים אישיים ומחייבים ויצר חברה מצליחה בעלת מוניטין חיובי. מנגד, מוטי איש של משימות, תהליכים ומספרים – לא מצליח להבין את דרך התנהלותו של המנכ"ל הוותיק שנראית בעיניו לא מקצועית ובעיקר כזו שמובילה להפסדים לחברה.
מוטי מנטרל את פעילותו של המנכ"ל הוותיק ומתחיל לנהל עפ"י שיטותיו. המנכ"ל הוותיק שעדיין מגיע כל בוקר ראשון לעבודה ועוזב אחרון, חש תסכול אישי ומקצועי רב. על אף שמכיר את החברה באופן הטוב ביותר, מוטי לא מאציל אליו סמכויות, לא מתייעץ או שואל את דעתו ובעיקר מתעלם ממנו.
הרצון של מוטי לבנות לחברה עתיד חדש, נכון יותר בעיניו מבחינה עסקית, תוך מחיקת העבר ואי מתן מקום, כבוד והערכה לאב המייסד – הן כאדם והן להישגים שהובילו את החברה להצלחתה כיום, מעבר לפגיעה האישית במנכ"ל הוותיק, גם מצביע על חוסר הבנה עמוק של הבסיס עליו מושתתים יסודות החברה.
על כך בפרשת השבוע, פרשת האזינו שם נאמר:
"וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט, שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ, וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ, וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ" (דברים לב, טו)
פסוק זה מתאר את שיקרה לעם ישראל – מצב של הידרדרות דתית ומוסרית בעקבות שפע רב.
נשאלת השאלה,
מה פירוש הביטוי "וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ"?
נסביר,
רש"י מפרש: "גנהו ובזהו"
רשב"ם: "גוי נבל ולא חכם" (דברים לב, ו) ששכח הנעשה לו – מעשה נתעב לכפור בטובה שנעשתה עמך.
וניתן גם להסביר ע"י שילוב הפירושים: לאחר שעם ישראל בעט ועזב את אלוהיו, מה בא לומר "וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ", הרי הוא יודע שה' היה המושיע וגאלו מצרות רבות. אלא "וַיְנַבֵּל" – מלשון קמילה וכמישה – כצמח הנובל אשר עבר זמנו וכבר אינו ראוי ורלוונטי. נראה כי עם ישראל מכירים בחסד ובטובה שה' עשה עמו בעבר, אך לאחר שהצליח ושגשג אינו מייחס את ההצלחה בהווה לה' אלא לכוחו ולעוצמתו. נראה שהרדיפה אחר חידושים וריגושים, במיוחד בחברת השפע גורמת לדחות את המסורות הקודמות "כצמחים שנבלו", מתוך מחשבה כי אין הם מתאימים לתקופה המודרנית גם אם בעבר היו טובים ומועילים, ומנגד לחפש תורות, אידיאלים וערכים חדשים שזה מקרוב באו  ולהכריז עליהם כ-"אלוהים".
באופן דומה, התרבות הארגונית שנדמה למוטי שהוא בונה עכשיו ע"י "וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ" – קמילה וכמישת העבר היא במידה מסוימת אשליה. בל נטעה, בניית עתיד חדש הוא חשוב וחיוני, אך יש לשקול את הדרך הנכונה לעשות זאת. ניסיונו של המנכ"ל הוותיק על אף היותה מושתת על מנהיגות "מיושנת", הוא בהחלט ראוי, רלוונטי ובעל ערך שלא יסולא מפז, והוא מוכן לתת אותו אם רק יסכים מוטי להקשיב. האתגר של מוטי, כמו ארגונים רבים, הוא להישאר רלוונטי בעולם המשתנה תדיר. האתגר כולל בין היתר להשקיע מאמץ בשימור החכמה והניסיון של העבר, מתוך הבנה שיש גם דברים טובים ורלוונטיים בניהולו של המנכ"ל הוותיק שהובילו את הארגון ואנשיו להישגים, לצד הגדרת מנגנונים חדשים אשר יסייעו להוביל את החברה אף למקום טוב יותר.
 
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.