מאזן ההלימה
מאמר בדה מרקר (יעל בן גל הירשהורן, 16.10.22) מפרט באמצעות פירמידת הצרכים של מאסלו את השינויים בצרכים של העובד בעשורים האחרונים, וכתוצאה גם את הגורמים המניעים אותו במקום העבודה. כך למשל נראה כי בשנות ה-80 עובדים חיפשו בעיקר יציבות וקביעות – בטחון תעסוקתי ופנסיוני לצד פיתוח מעגל חברתי שהתבסס לרוב על חברים ממקום העבודה (שלבים 2-3 בפירמידה). בשנות ה-90 הצורך בהערכה (שלב 4 בפירמידה) קיבל דגש משמעותי, נראה כי עובד השקיע בצבירת נכסי ידע – התפתחות וצמיחה אישית ומקצועית, במטרה לבנות לעצמו מיתוג ומעמד מוערך – טייטל יוקרתי, יותר תחומי השפעה וסמכויות ו..יותר כסף. כיום עפ"י המאמר, נראה כי עובדים מחפשים את צמרת הפירמידה ומתקשים לעבוד ללא תחושה של משמעות והגשמה עצמית.
מכאן שברמת העל, באופן בסיסי השגרה של האדם העובד ממוקדת ביצירת הלימה בין הצרכים החשובים לו  – קיומיים, פסיכולוגיים, קוגניטיביים או/ו ממימוש עצמי, לבין מילויים באופן מייטבי. הלימה זו, היא שיוצרת את תחושת האיזון, השקט ושביעות הרצון.
על כך בפרשת השבוע, פרשת נח שם נאמר:
"עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ" (בראשית ח, כב).
לאחר שה' קיבל את עולת התודה של נח, הוא מבטיח: "לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה…וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי" (בראשית ח, כא) ומנמק טעם הבטחה זו – כי יצר לב האדם רע מנעוריו.
נראה כי נקודת הנחה היא – חולשת האדם לבחור ברע אם זה מועיל לו או גורם לו הנאה.
מכאן, אם זו נקודת ההנחה ואין מדובר במרידה מכוונת  – כיצד יכול אדם להתגבר על נטייתו הטבעית לכאורה לעשות רע?
נסביר,
עפ"י הפסוק – הזמנים ועונות השנה מסייעים להגדיר את שיגרת חייו של האדם, שעסק בעיקר בעבודת השדה, ומחייתו הייתה תלויה בתפוקת המזון מאדמתו. רש"י מפרט את הפעולות המאפיינות כל עונה במעגל השנה ע"י פילוח לשש עונות, התורם ליצירת מיקוד לביצוע הפעולות הנכונות בעת הנכונה, כמפורט להלן:

1. אמצע תשרי עד אמצע כסלו – זרע
2. אמצע כסלו עד אמצע שבט – קור
3. אמצע שבט עד אמצע ניסן – חורף (זריעת שעורים וקטניות)
4. אמצע ניסן עד אמצע סיון – קציר
5. אמצע סיון עד אמצע אב – קיץ (זמן לקיטת תאנים וייבושם)
6. אמצע אב עד אמצע תשרי – חום

נראה כי בעת העתיקה, הצורך העיקרי שהניע את האדם התבסס על שלב #1 בפירמידת הצרכים של מאסלו, מכאן גם נובע מיקודו בתעסוקה סביב ייצור מזונו בהתאם לאילוצי הטבע ומאפייני עונות השנה.
אם כן, כאשר אדם חש כי יש בחייו איזון והלימה אופטימליים נראה כי לא יהיה לו פנאי, צורך או רצון להתעסק ברע, אלא ייכנס לשגרה ברוכה ("וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ") של ביצוע פעולות לקידום מיטבי של מאזן ההלימה. כפי שנאמר בפרקי אבות פרק ב' משנה ב': "יָפֶה תַלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן. וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֹון" ("דֶּרֶךְ אֶרֶץ" = פרנסה).
באופן דומה, גם בארגון חוסר הלימה בין מרכיבים השונים, פוגע באפקטיביות וביעילות לנצל באופן מיטבי את משאבי הארגון לרבות משאב האנרגיה האנושית. משאב שבעת רמה גבוהה של חוסר הלימה נראה כי לרוב מתבזבז על יצירת הלימה בין צרכים הנמצאים בתחתית פירמידת הצרכים, במקום להשקיע האנרגיה ביצירת הלימה בצרכי העובד בעת הזו, הנמצאים בקצה הפירמידה וכוללים בניה, פיתוח ועיסוק במהות, במימוש עצמי ובמשמעות.
 
 
 
 

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.