"בשביל הספורט"  טור דעה מאת שי מייבסקי
אם אין אני לי, חילי
 
שר הספורט הבא של ממשלת ישראל הוא...
גם קולות הימאים, שחקני הכדורגל והכדורסל המשחקים מעבר לים ושאר המעטפות הכפולות, כבר לא ישנו את תוצאות הבחירות לכנסת ה – 25. באם לא יתרחש מהלך בלתי צפוי, הרי ששר התרבות והספורט הנוכחי, חילי טרופר, יסיים את תפקידו ויעביר את מקל השליחים לשר/ה החדש/ה שייכנסו במקומו. במקומות מתוקנים, אייטם שכזה בטור ספורט, אמור להופיע פעם ב4-5 שנים, עם כינונה של ממשלה חדשה. אבל אנחנו, כבר נוכחנו בארבע השנים האחרונות, איך לומר, קצת פחות מתוקנים בכל הנוגע לשיטת ממשל ויציבות שלטונית ולכן אין לי אלא לשחזר אייטם, שגם אם אינני זוכר במדויק, יש להניח שהופיע בין הסיבוב השלישי לרביעי או בין הרביעי לחמישי.
הגיע הזמן(כבר מזמן) שבממשלת ישראל יכהן שר ספורט במשרה מלאה. עם כל הכבוד, ויש כ"כ הרבה כבוד במדינתנו לתחומי המדע והתרבות(וכן, בלי תרבות אין ספורט ובלי מדע מתקדם הספורט הולך לאחור), עולם הספורט הישראלי משווע להנהגה. כי צריך מי שיעסוק 24/7 במיגור האלימות במגרשי ואולמות הספורט, וצריך מי שיהיה כולו מסור לגיוס גופים עסקיים שיוכלו לסייע בתמיכה בדורות הבאים של הספורט הישראלי. אנו זקוקים למי שמבוקר ועד ערב יהיה כל כולו בתוך עולם הקמת מתקני ספורט ראויים למקצוענים ולעוסקים בספורט עממי. דרוש לנו בדחיפות שר שישתף פעולה מקרוב עם שר החינוך על מנת שהחינוך לספורט יחל מגיל הגן והכיתות הנמוכות באמצעות הקצאת כמות ראויה של שעות חינוך גופני אמיתי במוסדות החינוך ולא מול מסכי הטלוויזיה, המחשב והאייפד. יש כל כך הרבה מה לעשות במשרד הספורט שהגיע הזמן, באמת שהגיע הזמן שיהיה לנו שר ספורט. רק ספורט. אז אדוני ראש הממשלה המיועד: להקפיץ כדור בסרטונים זה אחלה, ופעם בכמה שנים להגיע עם צעיף של הנבחרת לסמי עופר זה נחמד אבל תראה איזו הזדמנות יש לך לעשות משהו אמיתי למען הספורט. תנסה, אני בטוח שזה יצליח. ומילה אחת, בעצם הרבה מילים טובות לשר היוצא חילי טרופר. שאפו גדול אדוני השר. אהבתך לספורט ואישיותך המיוחדת הובילו אותך בקדנציה האחרונה לעשיה ברוכה למען הספורט הישראלי, בשקט, בצנעה, בלי להידחף להנפות גביעים ובלי קפיצות מיותרות על דוכני המנצחים(וברוך ה' היו לנו רבים כאלה בקדנציה שלך), ביושר ומתוך רצון אמיתי לעשות ולשנות. אתה משאיר אחריך נעליים גדולות להיכנס אליהן ויש לקוות ולייחל ששר הספורט הבא(לא התרבות והספורט, לא התרבות המדע והספורט, רק ספורט), ימשיך לראות את החשיבות העצומה שיש לתחום הספורט בחיים בכלל ובחברה הישראלית בפרט ולעשות למענו ולתפארת מדינת ישראל.
תודה רבה חילי!
 
פאד נאש קונטרול
מסתבר שאירועי העונה הקודמת בברוקלין נטס, בטריו שבין בעלי המועדון, המאמן וכוכבי הקבוצה, היו רק המתאבן לקראת פתיחת העונה הנוכחית של המועדון.
הפתיחה הצולעת של העונה (מאזן הקבוצה נכון ליום ד' הוא 6-2) הביאה לפיטוריו של המאמן סטיב נאש. כזכור, במהלך העונה הקודמת, דרש כוכב הקבוצה קווין דוראנט מהבעלים לפטר את המאמן, אך הבעלים בצעד ניהולי מוערך, העדיף לצדד במאמנו על פני השחקן והמאמן נותר בתפקידו. מטרת כל הצדדים לאחר קיץ ארוך היתה לשים את כל מאורעות העונה החולפת מאחור ולהגיע לעונה הנוכחית עם הטריו של דוראנט-אירווינג- סימונס במטרה להסתער על תואר האליפות. אבל בספורט כמו בספורט, מטרות לחוד ומציאות לחוד.
 
 
הכמות המביכה של ההפסדים למין תחילת העונה, הביאה את הצדדים להגיע להבנה בדבר סיום תפקידו של המאמן ונכון לעכשיו נראה שמי שיעשה את דרכו אל עמדת המאמן הוא מאמנה עד לא מזמן של בוסטון סלטיקס, אימה יודוקה שהושעה מתפקידו כזכור לאחר שניהל מערכת יחסים עם אחת מעובדות הצוות המקצועי במועדון.
וכמיטב הקלישאות, כשהצרות מגיעות, הן הרי לא מגיעות לבד. רכז הקבוצה קיירי אירווינג שריכז אליו בשנה האחרונה כמות גדולה של תשומת לב לאחר שסירב להתחסן נגד קורונה, יצא בהצהרת תמיכה בסרט אנטישמי. אם האש סביב נאש והפיטורין כבר דלקה, הרי שהצהרתו זו של אירווינג והתבטאויותיו בכלי התקשורת לגבי הפרשה, רק הוסיפו שמן למדורה והביאו כוכבי עבר כדוגמת שאקיל אוניל וצ'ארלס בארקלי לצאת חוצץ כנגד כוכב ברוקלין והתבטאותו וכנגד היעדר התגובה הראויה מצד הנהלת הליגה והעומד בראשה אדם סילבר שהוא כידוע יהודי. עד לפרשה זו, קלע אירווינג כ – 30 נק' למשחק מתחילת העונה ובמשחקו האחרון עם פרסום ציוצו בטוויטר, קלע אירווינג 4 נקודות ותרם להפסדה השישי בשבעה משחקים של קבוצתו. ככה לא פותחים עונה.
 
תסמונת פוסט אליפות
משהו חורק באלופה המכהנת של ליגת העל הכדורסל הפועל חולון. אם לצד ההמשכיות ושמירה על מס' שחקני חיזוק מובילים מהעונה הקודמת כדוגמת כריס ג'ונסון, גו' רגלנד והיידן דלטון בתוספת חזרתו לקבוצה של סי. ג'יי האריס(שהספיק
להיפצע ולהיעדר לזמן ממושך) היה נראה שהקבוצה פעלה בכיוון הנכון, הרי שבעמדת הישראלים דומה שהמועדון הגיע לא מוכן לעונה הנוכחית. שניים מהישראלים הבולטים בסגל הקבוצה בעונה הקודמת, גיא פניני ורפי מנקו עברו למכבי תל אביב ובמקומם הגיע רק שון דוסון. מהעונה הקודמת נותרו ניב משגב שעד כה מהווה את נקודת האור הישראלית היחידה בקבוצה ופרדריק בורדיון המתאזרח, שפתיחת העונה שלו לא מזכירה כהוא זה את השחקן שהכרנו בעונות הקודמות כאשר הדברים באים לידי ביטוי במיוחד ביכולת הקליעה החלשה שלו מחוץ לקשת. מבט על שפת הגוף של הצוות המקצועי והשחקנים לא יכול שלא לספר על משהו לא טוב שעובר במערכת היחסים שבין שון דוסון למאמן הקבוצה גיא גודס. גם ההחלטה של דוסון לעזוב את מחזיקת הגביע מהרצליה ולעבור לחולון, אינה ברורה בעליל. לאחר הזכיה בגביע בעונה החולפת וההעפלה למשחקים במסגרת האירופאית, יכול היה דוסון לקבע את מעמדו כישראלי המוביל של המועדון הסימפטי מהשרון ואולי אף לשוב לסגל נבחרת ישראל. למצער, החליט דוסון לעזוב בית מצליח ולעבור לקבוצה חדשה תוך הצורך שוב להסתגל למקום חדש, לשיטת משחק חדשה ולמאמן חדש שכנראה אינו משדר עם השחקן על אותו גל. הפסדה הצורב השבוע של חולון למכבי תל אביב, הביא לידי ביטוי את ההבדל הגדול בין שני המועדונים בעומק הספסל ובסגל השחקנים הישראליים וטוב יעשה המועדון בסגול אם יתחזק באופן מיידי בכחול לבן, לפני שיהיה מאוחר מדי.