וירא -
מיתוג מעסיק של העיר סדום
מיתוג מעסיק (Employer branding) מתייחס לתפיסה ולמוניטין של ארגון כמעסיק נחשק – כמקום שטוב לעבוד בו, בעיקר בעיני עובדי הארגון ומועמדים פוטנציאליים. חברות נחשקות הן בעלות רמה גבוהה של הצעת ערך ייחודית לעובדים – ערכן במהותן.
חברות המתחרות על עובדים, משקיעות חשיבה יצירתית ותקציבי פרסום נדיבים, ולא בכדי. חברה הממותגת כחברה שכדאי לעבוד בה, תקבל יותר פניות איכותיות הן כהיענות לתפקיד ספציפי, הן כפנייה יזומה ממועמדים פוטנציאליים שרוצים להשתייך למותג מנצח.
עם זאת, מיתוג מעסיק הוא לא רק קמפיין. בבסיסו טמונה אסטרטגיה עסקית שבאה לידי ביטוי הלכה למעשה בתרבות הארגונית ובפעולות היומיומיות. מיתוג מעסיק גבוה יישמר לאורך זמן רק אם תהיה הלימה בין התרבות הפנים-ארגונית והמותג החיצוני. החיצוני ישקף את הפנימי ולהפך. כפי שהגדיר זאת מנכ"ל זאפוס, טוני הייש: "התרבות הארגונית והמותג הארגוני הם שני צדדיו של אותו המטבע".
על כך בפרשת השבוע, פרשת וירא שם נאמר:
"אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר; הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ" (בראשית יח, כד)
אברהם מנסה לשכנע את ה' שלא להחריב את העיר סדום באמצעות שני טיעונים: (1) "הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע" (כג), (2) "הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם" (כד) – לסלוח לרשעים בזכות הצדיקים.
נשאלת השאלה,
מה ההצדקה להציל עיר שלמה בגלל מספר צדיקים?
נשיב,
עפ"י אברבנאל, אם יהרוג את הרשעים הנמצאים בעיר שיש בה חמישים צדיקים, כנראה שחלקם יהיו גם אנשים היקרים ללב הצדיקים, מות קרוביהם ובני עירם יגרום להם סבל וצער, ובפועל שכרם יהיה בהפסדם, לכן עפ"י הפירוש, יש לשאת לכל אנשי העיר.
ניתן להשיב לשאלה בהתבסס על ההבחנה בין המילים "בְּתוֹךְ הָעִיר" ו-"בְּקִרְבָּהּ":

• "בְּתוֹךְ הָעִיר" – אנשים המתנהגים בצדיקותם בפרהסיה בעירם (אבן עזרא). בתחילה אברהם אומר אם יש חמישים צדיקים הנוהגים ללא מורא בעיר, ראויים להציל את בני עירם המאפשרים זאת ולא פוגעים בהם.
• "בְּקִרְבָּהּ" – הקרב הוא חלק פנימי בגוף, מכאן הכוונה לכך שהצדיקים לא נוהגים בצדיקותם בפרהסיה אלא בסתר, אך בהיות העיר מקום שהצמיח חמישים צדיקים, אף אם הם צדיקים בסתר עדיין ראויים להציל העיר.

ה' עונה לאברהם כי לא ימית צדיק עם רשע, אך כדי להציל את העיר, על הצדיקים לנהוג בצדיקותם בגלוי – בפרהסיה. במילים אחרות, העיר סדום תינצל רק אם ימצאו חמישים צדיקים "בְּתוֹךְ הָעִיר", כי אם הצדיקים הם בסתר, זה רומז כי חוששים מאנשי העיר, לכן לא ראוי כי זכותם תגן עליהם. עם זאת לאחר שיג ושיח עם אברהם, נראה כי ה' מתרצה, וגם אם ימצאו צדיקים "בְּקִרְבָּהּ" תנצל העיר.
נראה כי הרציונל בבסיס טענתו של אברהם הוא שעצם העובדה שהעיר הצמיחה בתוכה צדיקים ושבאפשרותם לנהוג בהתאם לערכיהם באופן חופשי וגלוי משקף את מהות תרבותה של העיר סדום, כתרבות בעלת פוטנציאל מבורך, גם אם לא כל החברים בה בעת הזו משקפים אותה נאמנה. מנגד, תרבות של צדיקות בסתר, עדיפה אולי על אפס צדיקים, אך בעיקר משקפת את מהות תרבותם הקלוקל של אנשי העיר. לכן אפשרות זו התקבלה, כך נראה כפשרה ובמידת הרחמים ע"י ה'.
באופן דומה, חברות הבונות מיתוג מעסיק שאינו עומד במבחן המציאות ואינו משקף נאמנה את התרבות הארגונית, ייצרו ציניות וניכור בקרב העובדים הקיימים ואכזבה גדולה בקרב עובדים חדשים. מכאן, שכדי להיות ממוצבים גבוה לא די בשירותי יח"צ, יש להשקיע בעיקר בתרבות הפנים-ארגונית, אשר תשתקף החוצה כראי. אגב כך, עובדים שטוב להם במקום העבודה ישמשו כפרזנטורים הכי אמינים של המותג, הם ישקפו נאמנה את התרבות הארגונית גם לחבריהם. ולהפך, חוסר הלימה עלול להיות הרסני לארגון. השיח בין אברהם לה' מייצג את חשיבות ההלימה בין הפנימי לגלוי – בין המותג לתרבות בפועל. במבחן המציאות נראה כי אכן הייתה הלימה (במובן השלילי) בין הרובד הגלוי והנסתר של העיר סדום אשר כידוע לא נמצאו בה אפילו עשרה צדיקים והיא נחרבה…
 

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.