נא לעלות לקט(א)ר, רכבת ההזדמנות האחרונה יוצאת לדרכה
אם לא עכשיו, אימתי?
הרומנטיקה של הכדורגל תגיע לאחד משיאיה במונדיאל שייפתח ביום ראשון הקרוב, העשוי/עלול להיות במידה רבה של וודאות, המונדיאל האחרון עבור שלושה מגדולי השחקנים המשחקים את המשחק בעשורים האחרונים: ליאונל מסי, כריסטיאנו רונאלדו וניימאר. אם הברזילאי שיחגוג 34 במונדיאל שיתקיים ב 2026 עוד יוכל לבוא בחשבון לסגל הסלסאו, הרי ששני האחרים הנמצאים בשלהי הקריירה שלהם, רואים בטורניר הנוכחי את ההזדמנות הבינלאומית האחרונה להותיר עוד חותם אחד על קריירה עשירה החסרה את התואר הבינלאומי החשוב ביותר: אלוף עולם. זכייתו של מסי יחד עם נבחרת ארגנטינה בטורניר "הקופה אמריקה" האחרון, רק הגבירה אצלו ואצל כל אוהדי "האלבי סלסטה" את התיאבון ואת התחושה שזכייה במונדיאל אפשרית ונדמה שמסי עצמו מגויס כל כולו למשימה ועל כך תעדנה הופעותיו התכופות בתקשורת הארגנטינאית בשבועות האחרונים ויצירת "ההייפ" התקשורתי סביבו כקפטן וסביב כל הנבחרת בכלל. בניגוד למסי ולנבחרת התכולה לבנה, סיפורו של רונאלדו שונה. שובו למועדון אותו הצעיד בעבר לתארים והצלחות, מנצ'סטר יונייטד, הוכתר בכישלון עבור שני הצדדים ודווקא ערב הטורניר הגדול האחרון בו אמור כריסטיאנו ליטול חלק, הוא נאלץ לנהל מלחמות תקשורתיות עם המועדון, ההנהלה, המאמן וחבריו לקבוצה. דומה שחבריו של רונאלדו לנבחרת אינם מפרגנים לקפטן שלהם ואינם חשים את אותה תכיפות ותחושת שליחות כמו שחקני ארגנטינה ודומני שאיש לא יתפלא אם נבחרת פורטוגל שהוגרלה לבית אחד עם אורוגוואי, דרום קוריאה וגאנה, תמצא עצמה מחוץ לטורניר כבר לאחר שלב הבתים. נבחרת ברזיל המציגה בטורניר הקרוב את אחד הסגלים המבטיחים והמהנים, נחשבת תמיד כמועמדת פוטנציאלית ללכת עד הסוף. הסלסאו כבר הוכיחו לאורך הטורנירים בעבר שכאשר הכל מתחבר להם, זה יכול לקרות. זכיה של ברזיל בטורניר יכולה בהחלט להביא לפרישתו של ניימאר ממדי הנבחרת עם הגביע ביד ולהיזכר כמי שהחזיר את הכבוד האבוד לאוהדים לאחר המפלה הגדולה במונדיאל אותו אירחה המדינה. תבלו.   
האפור היום אפור מאוד
עצוב היה לצפות בשני משחקיה של נבחרת ישראל בכדורסל בחלון הנוכחי, אותם הפסידה הנבחרת בבית לנבחרת סלובנית נטולת כוכבים ובחוץ מול שבדיה שהציגה נבחרת לוחמת, בעלת רצון עז לנצח ללא קשר לסיכויי ההעפלה ומחויבות למשימה. משהו מאוד לא טוב עובר בשנה האחרונה על הנבחרת הלאומית הבוגרת ובמיוחד בולטים הדברים, לאור ההצלחות הזכורות לטוב מהקיץ החולף של הנבחרות הצעירות. לזכות המאמן הלאומי גיא גודס ייאמר מיד שההגעה לשני המשחקים האחרונים היתה רוויית חיסורים בשל היעדרות דני אבדיה המשחק באן. בי. איי, שחקני יורוליג שלא שוחררו מקבוצותיהם(כהן, מדר, בלאט וזוסמן) ופציעתו של רומן סורקין וכן לאור פרישתם של שניים מעמודי התווך של הנבחרת בשני העשורים האחרונים, הקפטנים לשעבר גיא פניני וגל מקל. יחד עם זאת וכפי שנכתב בטור זה לא פעם במהלך השנה החולפת, נראה שהקשר בין המאמן לשחקניו אינו כבתחילת הדרך ושכל העוסקים במלאכה מראשי האיגוד ועד לאחרון מביאי הכדורים היו מעדיפים שהטורניר הזה יגיע לקיצו כדי שניתן יהיה לפרק ולהרכיב מחדש. אלא שרבים מאוהדי הכדורסל שנכחו וצפו במשחקים, ציפו למשהו אחר. מצב כמו זה, בו הגיעה הנבחרת למשחקיה האחרונים, הינו הזדמנות נהדרת לשחקני המשנה שבד"כ אינם מקבלים את ההזדמנות לשחק ו/או להימנות על סגל הנבחרת, להוכיח שהם ראויים ללבוש את המדים הלאומיים. בנבחרת הנוכחית, נראה שלאיש לא דחוף כל כך להוכיח כלום. הופעותיה של הנבחרת במשחקים אלה היתה משעממת, אפורה, נטולת שמחת חיים ומוטיבציה ובמישור המקצועי הנבחרת שיחקה פשוט רע. אז לאחר הופעה מאכזבת וכושלת באליפות אירופה האחרונה ואי ההעפלה לאליפות העולם לאחר סדרת הפסדי בית מבישים, נדרשת רכישה גדולה של מחברות באיגוד הכדורסל משום שכמות שיעורי הבית שיש להכין גדולה ומורכבת.
בחילה!  
ושב זה קורה. זה ממש לא חשוב מהו צבע החולצה והצעיף, מי הבעלים ובאיזה מועדון זה קורה. מה שכן חשוב הוא שלא לומדים דבר מניסיונם של אחרים. על הפרק עלתה בימים האחרונים סוגיית האפשרות להעברתו של מועדון הכדורגל של הפועל תל אביב לידי קבוצת רוכשים אמריקאים – בריטיים אשר מאחוריהם עומדת קבוצת משקיעים שטרם נחשפה ומוכנה לרכוש את הקבוצה בכפוף לביצוע בדיקת נאותות אשר תוצאותיה ישביעו את רצון הרוכשים הפוטנציאליים. עיכוב בחתימתו של אחד הבעלים, שרון ניסנוב, על ההסכם להעברת זכויות הניהול במועדון לאחר ששלושת הבעלים האחרים חתמו, הביא כמות אוהדים בלתי מבוטלת של המועדון(כ – 100) להפגין מול ביתו של ניסנןב בסביון, תוך שהם מקללים ומגדפים את רעייתו ובתו בדברי נאצה בלתי נסבלים. רצונם של אוהדי הקבוצה(רבים ככל שיהיו) שהאחים ניסנוב יעזבו את המועדון הוא לגיטימי. מה שלא לגיטימי הן הדרכים הנלוזות להעברת המסרים ועירוב בני משפחה של הבעלים בסוגיה. תשאירו את המשפחות בחוץ!