53.5 אחוז מהגברים החרדים עובדים. זהו שיעור התעסוקה בקרב החרדים הגבוה ביותר ב-25 השנים האחרונות; שיעור האברכים עלה בשיעור מתון של 2.4% בלבד. כך עולה משנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2022, שיצא השבוע וסקר את השינויים שחלו בעשורים האחרונים בחברה החרדית.
נתונים נוספים:

• 80% מהנשים החרדיות עובדות, 44% מהאוכלוסייה החרדית מתחת לקו העוני.
• בית שמש הפכה לעיר החרדית השלישית בגודלה אחרי ירושלים ובני ברק, ועקפה את מודיעין עילית.
• חרדים מאושרים יותר: 82% מהחרדים דיווחו כי מצבם הנפשי טוב מאוד, בהשוואה ל-58% לא-חרדים; 61% מהחרדים דיווחו על הרמה הגבוהה ביותר של שביעות רצון מהחיים, לעומת 24% מהיהודים הלא-חרדים; 51% מהחרדים מרוצים מהקשרים האישיים שלהם, לעומת 32% לא-חרדים.

עורכי השנתון החרדי, ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר, מציינים כי: "השנתון החדש מאפשר לנו לקבל תמונה ראשונה של החברה החרדית לאחר הקורונה ובזמן כהונתה של ממשלה ללא חרדים. הטלטלה שיצרה הקורונה בתחום השימוש באינטרנט שהביאה לקפיצה בהיקף הגולשים החרדים נותרה בעינה ושני שליש מהחרדים כיום מחוברים לרשת. ניכרת גם עלייה בשיעור הנשים העובדות ונתונים לא מלאים לשנת 2022 מצביעים על עלייה בשיעור הגברים העובדים. עם זאת, אתגרי העומק של שילוב איכותי בעולם התעסוקה נותרו בעינם: הפערים בין חרדים ללא חרדים בתחומי התעסוקה לא הצטמצמו בשנים האחרונות וחרדים עודם מתרכזים בתחומי החינוך והרווחה ונמצאים בהיקפים נמוכים בתחומי התעשייה וההייטק.
גם במבט הצופה פני עתיד מציג השנתון מגמות מעורבות: מצד אחד עלייה במספר האקדמאים אך רובם זכאים לתואר בתחום החינוך ומצד שני עלייה מהירה במספר הזוכים להכשרות טכנולוגיות שעשויה להשפיע גם על תחומי התעסוקה והשכר של בוגריהם בעתיד. ימים יגידו כיצד תשפיע כניסתה של ממשלה חדשה, בנוכחות המפלגות החרדיות על מגמות אלו".
 
להלן עיקרי הממצאים:
 
גודל האוכלוסייה
האוכלוסייה החרדית בישראל מונה כ-1,280,000 נפש, והיא בעלת קצב הגידול המהיר בקרב המדינות המפותחות, בשיעור של כ-4% בשנה. היא מהווה 13.3% מהאוכלוסייה הישראלית, מתוכם 60% צעירים מתחת לגיל 20 (לעומת 31% באוכלוסייה הכללית). לפי תחזיות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, האוכלוסייה החרדית תהווה 16%  מכלל החברה הישראלית עד שנת 2030.
מניתוח דפוסי התא המשפחתי החרדי בעשור וחצי האחרון ניכרת ירידה בשיעורי הפריון מ-7.5 ילדים לאישה בשנים 2005-2003 ל-6.5 בשנים 2019–2021 (לעומת 2.5 ילדים לאישה באוכלוסייה הלא חרדית). גיל הנישואים הממוצע של גברים חרדים עמד בשנת 2021 על כ-23 ושל הנשים החרדיות על כ-22, וגיל לידת הילד הראשון על 24 ו-23 בהתאמה (לעומת 30 לגברים ו-28 לנשים בקרב לא חרדים).
 
פילוח עירוני
ב-2020 42.6% מהחרדים גרים בירושלים ובני ברק (26% בירושלים ו-16.6% בבני ברק). 23.7% מהחרדים גרים בערי הפרבר החרדיות, ובהן בית שמש, מודיעין עילית, ביתר עילית ואלעד. בית שמש הפכה להיות העיר החרדית השלישית בגודלה לאחר ירושלים ובני ברק, הן מבחינת מספר תושבים (כ-95,000 נפש) והן מבחינת מספר מצביעים למפלגות החרדיות (כ-31,000). קבוצה שלישית של ריכוזי חרדים היא ערים גדולות וּותיקות כמו אשדוד, פתח תקווה, חיפה, רחובות, ונתניה, שבהן מתגוררים 12.4% מהאוכלוסייה החרדית. בשלושת סוגי הריכוזים האלה, חיים 77.8% מהאוכלוסייה החרדית בישראל.
 
מערכת החינוך ועולם הישיבות
בשנת הלימודים תשפ"ב (2021/22) למדו בחינוך החרדי -היסודי והעל־יסודי- כ־373,000 תלמידים. החינוך החרדי מהווה כיום 25.5% ממערכת החינוך העברית ו-19.5% ממערכת החינוך הישראלית כולה.
בשנת הלימודים תש"ף (2019/20) נבחנו 59% מהבנות החרדיות בבחינת בגרות אחת לפחות, לעומת 31% בלבד עשור קודם לכן, בשנת הלימודים תשס"ט (2008/09). לעומת זאת, באותן שנים נרשמה ירידה קלה בשיעור הנבחנים בקרב הבנים – מ-16% ל-15%. שיעור הזכאיות והזכאים לתעודת בגרות במגזר החרדי בשנת הלימודים תשע"ט היה 14% בלבד, לעומת 83% מהתלמידים בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי. 
 
השכלה גבוהה
מספר הסטודנטים החרדים בשנת תשפ"ב (2021/22) עמד על כ-15,600, 4.5% מכלל הסטודנטים. החרדים בוחרים ללמוד בעיקר במכללות, שתנאי הסף לקבלה בהן נמוכים יחסית, ורק 8.5% מהם לומדים באוניברסיטאות (לא כולל האוניברסיטה הפתוחה), לעומת 33.5% בקרב יהודים לא-חרדים.
 
רמת חיים
היקפי העוני והשפעתם על רמת החיים באוכלוסייה החרדית גדולים בהרבה מהיקפם והשפעתם בשאר האוכלוסייה בישראל. בשנת 2019 הם עמדו על 44%, לעומת 22% בכלל האוכלוסייה בישראל.
רמת החיים קשורה קשר הדוק לרמת ההכנסות וההוצאות של משק הבית. בשנת 2019 הייתה ההכנסה החודשית ברוטו של משק בית חרדי 14,121 ₪ בממוצע, לעומת 21,843 ₪ בציבור הלא חרדי. הגורמים להכנסה הנמוכה הזאת הם תא משפחתי המבוסס פעמים רבות על מפרנס יחיד, העובדים בהיקף משרה קטן במשלח יד שרמת ההכנסה בו נמוכה, וכן שימוש מופחת בהון ובקרנות פנסיה.
כאשר בודקים את ההוצאה החודשית של משקי הבית, מתברר כי משק בית חרדי הוציא ב-2019  13,824 ש"ח בחודש, 21% פחות ממשק בית יהודי לא חרדי – פער המוסבר במאפייני תרבות הצריכה החרדית, הדוגלת בחיסכון, וכן במרחבי צריכה קהילתיים ייעודיים לאוכלוסייה החרדית, המאפשרים לקנות מוצרים בזול ולפעמים אפילו לקבלם חינם.
 
תעסוקה
לפי נתוני 2021, 51% מהגברים החרדים ו-78% מהנשים החרדיות עובדים. נתונים לא מלאים (שלושה רבעים ראשונים) של שנת 2022 מראים על שיעור תעסוקה של 53.5% לגברים חרדים, הגבוה ביותר ב-25 השנים האחרונות. גם בקרב הנשים נתוני שלושת הרבעונים הראשונים של 2022 מצביעים על שיעור תעסוקה הגבוה אי פעם – 80%. בה במידה, שיעור אברכי הכולל עלה בשנת 2021 בשיעור מתון של 2.4% בלבד. גובה ההכנסה הממוצעת של עובדים חרדים הוא 61% מגובה ההכנסה הממוצעת של עובדים יהודים לא-חרדים. גם בתחום זה ניכר פער בין גברים חרדים שהכנסתם הינה 53% בלבד מגברים יהודים לא חרדים, לעומת נשים חרדיות שהכנסתן עומדת על 73% מזו של יהודיות לא חרדיות. 
 
אורחות חיים
פעילות קהילתית והתנדבויות: מאפייניה הקהילתיים-חברתיים של האוכלוסייה החרדית ניכרים בכל הקשור לפעילות התנדבותית  40%)מהחרדים מתנדבים, לעומת 23% מהיהודים הלא-חרדים( ולמתן תרומות כספיות גדולות (86% מהחרדים בני 20+ תרמו תרומה כספית, לעומת58%  מהיהודים הלא-חרדים).
שימוש באינטרנט: העלייה שחווינו בשימוש באינטרנט בקרב חרדים בשנת 2020 כתוצאה מן הקורונה, נמשכה גם בשנת 2021, גם אם בקצב איטי יותר. בממוצע של שתי השנים הללו, 66% מהחרדים משתמשים באינטרנט, לעומת 94%  מהיהודים הלא-חרדים.
שפות: בעשור האחרון ניכרת עלייה בשיעור דוברי עברית שפת אם בקרב חרדים (75% בשנת 2021 לעומת 69% בשנת 2011). 10% בלבד מהחרדים מדווחים כי שפת האם שלהם היא יידיש – ירידה לעומת 13% בשנת 2011.
אנגלית היא השפה הנוספת המובילה, אם כי רק 37% מהחרדים דיווחו על שליטה באנגלית, לעומת 68% בקרב יהודים לא-חרדים.
שביעות רצון
תמונת המצב העולה מהסקר החברתי היא כי במדדים האובייקטיבים מצבם של החרדים פחות טוב ממצבם של יהודים לא-חרדים, ואילו במדדים הסובייקטיביים מצבם של החרדים טוב יותר ממצבם של היהודים הלא-חרדים.
47% מן החרדים מדווחים על קושי בכיסוי הוצאות משק הבית, לעומת 36% בקרב יהודים לא-חרדים. חרדים גם מדווחים על פחות השתתפות בפעילויות פנאי למיניהן. 19% מן החרדים דיווחו כי יצאו לאירוע תרבות, אומנות או ספורט בשנה האחרונה, לעומת 39% מן היהודים הלא-חרדים. 82% מהחרדים דיווחו כי מצבם הנפשי טוב מאוד, בהשוואה ל-58% לא-חרדים. גם במדדי שביעות רצון החרדים מציגים שיעורים גבוהים יותר: 61% מהחרדים דיווחו על הרמה הגבוהה ביותר של שביעות רצון מהחיים (בסולם של 1–10), לעומת 24% מהיהודים הלא-חרדים, כך גם 51% מהחרדים מרוצים מהקשרים האישיים שלהם, לעומת 32% לא-חרדים.
החרדים מדווחים פחות על תחושות שליליות: 18% מהחרדים דיווחו על תחושת בדידות (בתדירות משתנה), לעומת 32% מהיהודים הלא-חרדים. 29% חרדים דיווחו על תחושת דיכאון (בתדירות משתנה) לעומת 45% אצל יהודים לא-חרדים.
**נתוני השנתון החרדי מתבססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרדי ורשויות ממשלה והביטוח הלאומי.
(צילום ארכיון: דובר צה"ל)
 
המחברים:
ד"ר גלעד מלאך הוא ראש התוכנית "חרדים בישראל" במכון הישראלי לדמוקרטיה. מומחה לתכנון מדיניות ציבורית לאוכלוסייה החרדית, בתעסוקה, בשירות הצבאי, בהשכלה הגבוהה ובחינוך.
ד"ר לי כהנר היא גאוגרפית חברתית. חוקרת בתוכנית "חרדים בישראל" במכון הישראלי לדמוקרטיה; מרצה בכירה וראש החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה במכללה האקדמית לחינוך אורנים. עוסקת בהתפתחות המרחב החרדי בישראל ובקבוצות החרדיות המודרניות.
יעל בכר היא עוזרת מחקר בתוכנית "חרדים בישראל" במכון הישראלי לדמוקרטיה וחוקרת עמיתה במכון ברוקדייל למחקר חברתי־יישומי. בעלת תואר שני ביישוב סכסוכים מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב