רמי גרינברג, ראש עיריית פתח תקווה, הוא אחד מ-170 ראשי רשויות מקומיות שהעבירו היום, יום ראשון, מכתב לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ולשר החינוך יואב קיש, בו הבהירו לשרים כי לא יסכימו שהעירייה בראשה הם עומדים תממן מתקציבה תוספות למסגרות החינוך החרדיות, שהוסכמו בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לבין המפלגות החרדיות.
מעניין, שבין החותמים גם ראשי ערים שנבחרו לתפקידם בזכות התגייסות החרדים, כמו ראשת עיריית חיפה, קריית מלאכי, אופקים ולוד, בראשה עומד איש ליכוד מהקרובים לנתניהו.
במכתבם כותבים ראשי הערים: "עקבנו בדאגה אחר ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו זה לא מכבר, כחלק מגיבוש קווי היסוד של הממשלה ה-37 , בכל הנוגע לנושאי החינוך. בהסכמים אלו ישנן דרישות הנוגעות לשלטון המקומי – חובות המימון המוטלות על הרשויות המקומיות ופגיעה באוטונומיה הניהולית שלהן – באופן אשר יביא לפגיעה בניהול, בפיקוח ובתקצוב שירותי חינוך לתושבינו באשר הם, דבר לו איננו יכולים להסכים".
"הרשויות המקומיות הן 'רשויות החינוך המקומיות', שתפקידן לקיים, במשותף עם המדינה, את מוסדות החינוך הרשמיים בתחומיהן, ולספק שירותי חינוך כאמור לתושביהם בגילאי 3 - 18".
"אנו מתנגדים נחרצות להרחבת 'חוק נהרי', המחייב את הרשויות המקומיות לתקצב מוסדות חינוך שאינם מוסדות חינוך רשמיים בתחומיהן. חוק נהרי, מלכתחילה סותר את עקרון היסוד של אי מעורבות השלטון המקומי בנושא חינוך במערכת החינוך הלא רשמית. הכרה במוסדות החינוך שאינם רשמיים (לרבות רישוי מוסדות פטור) נעשית
על ידי המדינה, ועל כן המדינה, היא שצריכה לתקצב מוסדות אלו. לא נסכים להשתת נטל מימוני עצום זה על הרשויות המקומיות, הנדרשות לממן מתקציביהן השוטפים את שירותי החינוך הרשמיים בתחומיהן".
"אנו מתנגדים נחרצות להעברת תקציבי גפ"ן הרשותיים (תקציב "הסל הרשותי") לכל גורם שהוא, זולת הרשות המקומית. תקציב זה מיועד לאפשר לרשות המקומית ליישם את מדיניות החינוך העירונית לכלל תלמידי הרשות, מגיל 3 ועד גיל 18, בפעילויות פורמליות ובלתי פורמליות. לא נסכים להעדפת אוכלוסייה אחת על פני אחרת, תוך עקיפת שיקולי הרשות המקומית וראש רשות החינוך המקומית מתוקף חוק, ביצירת המענים המותאמים לתושבי הרשות".
"אנו מתנגדים", הוסיפו ראשי הערים במכתבם: "לקביעת חובות בינוי למוסדות חינוך שאינם רשמיים, ללא התניית הבינוי באישור הרשות המקומית. כבר היום קיים חסר עצום בכיתות לימוד של מוסדות החינוך הרשמיים, והרשויות המקומיות נדרשות לפתרונות יצירתיים על מנת לספק מבנים בהם יוכלו ללמוד תלמידי החינוך הרשמי. כבר היום קיים חסר עצום בשטחים חומים לבינוי לצרכי ציבור, והרשויות המקומיות נאלצות לתעדף בינוי לפי הצרכים הדוחקים ביותר ברשות".
"לא נסכים ליצירת 'מסלול ירוק' עוקף רשות מקומית, לטובת הקמת מוסדות חינוך שאינם רשמיים, על חשבון מוסדות החינוך הרשמיים. לא ניתן למדינה, באמצעות הסכמים, כאלו ואחרים, להפקיע את הסמכות והאחריות של השלטון המקומי כלפיי תושבנו".
ראש עיריית לוד, יאיר רביבו, הגיב נוכח הרושם כי חתימתו היא נגד ראש הממשלה והשרים, כי "מאז ומתמיד אני תומך בהגדלת התקציבים והבינוי לאוכלוסייה החרדית, כפי שעשיתי זאת באופן מוצלח שנים רבות, אך הבקשה היא כאמור, שהמדינה תתקצב זאת ולא הרשויות. יודע כל תושב חרדי המתגורר בלוד - כי הציבור החרדי מקבל חינוך ומבני חינוך מהטובים בישראל, כמו בכל מגזר אחר בלוד. ואדרבא, אני מייחל ליום שדין בתי הספר של המוכש"ר יהיה כמו בתי הספר הממלכתיים. ילד חרדי לא שונה מילד חילוני שלא שונה מילד ערבי. המדינה חייבת לתקצב 100% את הבינוי, את התחזוקה ואת שכר המורים והצוות לכל מוסד במדינת ישראל . כשזה לא קורה הנטל או נופל על הרשויות המקומיות או על ההורים והרשתות שמפעילות. כל זה חייב להיפסק וחבל שמכתב שבא לסייע התפרש כבא להזיק".