"בשביל הספורט"  טור דעה מאת שי מייבסקי
סוגר 22 ופותח את 23
 
חזרתי, ניצחתי, נתראה בשנה הבאה
כנראה ששום טורניר בו זכה נובאק ג'וקוביץ' כולל הזכיות הגדולות והמיוחדות בטורניר ווימבלדון לאורך השנים, לא הפיק ממנו את כמות הרגש והדמעות כמו זכייתו בראשית השבוע באליפות אוסטרליה הפתוחה ובתואר ה – 22 שלו בטורנירי הגראנד סלאם בסבב בעולמי. אירועי אשתקד, עת שוחק הטורניר תוך כדי שהעולם עדיין נלחם בנגיף הקורונה, חקוקים על לוח ליבו של נולה ויש להניח שהוא לא ימהר לשכוח אותם. הדחתו מהטורניר לאחר שסרב להתחסן וכמות חיצי הרעל שנשלחו כלפיו כתוצאה מכך, גרמו לו לנסיגה ברמת האהדה העולמית ולנסיגה גם בדירוג העולמי. לאיש לא היה ספק שהחזרה למלבורן ולטורניר החשוב וזכיה בו, סומנו כמטרות ברורות ע"י ג'וקוביץ' וצוותו וככל שהלך המועד והתקרב גברה מידת ההתרגשות סביב השחקן והסביבה העוטפת אותו. נולה אמנם הפסיד במהלך הטורניר, מערכה אחת בלבד, אך לא הפגין יכולת יוצאת מגדר הרגיל. חייבים כמובן לציין ולהדגיש שהיעדרותו של המדורג ראשון ערב הטורניר, הספרדי קרלוס אלקרס ופציעתו של רפאל נדאל כבר בשלב מוקדם בטורניר ופרישתו ממנו, כמו גם הדחתם המוקדמת והמפתיעה של דנייל מדבדב וקספר רוד, הקלו מאוד על נולה וסללו את דרכו לגמר בו גבר 0-3 על היווני סטפנוס ציציפאס ובכך הישווה כאמור את מאזן הזכיות בטורנירי גראנד סלאם לזה של השור ממאיורקה, רפאל נדאל. ג'וקוביץ' שלא יכולה היה לעצור ברגשותיו, התפרק מול משפחתו וצוותו הקרוב בבכי ארוך ואף הודה מיד לאחר הזכייה שזוהי כנראה הזכייה הגדולה היותר של בטורניר כלשהו. זכייתו בטורניר, החזירה את נולה למקומו הטבעי בראש הדירוג העולמי ועתה נותר לראות האם יוכל לשחזר את הזכייה גם בטורניר ברולאן גארוס בצרפת. אפשר לאהוב את נולה ואפשר שלא, אך אין שום ספק לגבי היותו אחד הגדולים ביותר שאחזו במחבט הטניס מאז ומעולם.   
 
יש תמורה בעד האצ'ימורה
לו יכול היה דני אבדיה לבקש מתנה לרגל השנה האזרחית החדשה, הרי שטרייד המעביר את חברו לקבוצה רוי האצ'ימורה לקבוצה אחרת בליגה, בהחלט יכול להיחשב כיותר משי צנוע. מעבר לעובדה שתמה לה תקופת ההסתגלות לליגה החדשה(וחשוב בעניין הזה לקחת בחשבון גם את תקופת הקורונה ונגזרותיה) והגיע זמנו של דני להתחיל להראות ממה הוא עשוי, הרי שהטרייד שהעביר את האצ'ימורה ללייקרס תמורת הגארד קנדריק נאן ובתוספת בחירות דראפט עתידיות, הוא הזדמנות בלתי רגילה עבור דני להשתלט על עמדת הפורוורד במדי הוויזארדס. לעתים החלטה כזו של מועדון משחררת משהו גם ברמה הפסיכולוגית אצל שחקנים שאינם חלק מהטרייד אך עשויים להרוויח ממנו באופן ישיר ועושה רושם שבמקרה דנן, העיתוי עבור דני לא היה יכול להיות טוב יותר והוא פשוט נמצא בזמן הנכון ובמקום הנכון על מנת ליהנות ממנו. דומה שמיד לאחר ביצוע הטרייד, משהו השתחרר אצל דני בעיקר במשחק ההתקפה, בקבלת ההחלטות, בלקיחה על עצמו הרבה יותר בכל מה שקשור לקליעה ולחדירה לסל, וכן, גם "החוצפה" לא למסור כאופציה ראשונה אלא להוות כתובת המאיימת תמידית על סל היריב, השתחרר בכמות הדאבל דאבל במשחקים, השתחרר בכמות הנקודות שדני קולע עם שיא קריירה חדש של 25 נקודות, והשתחרר גם במסר שהגיע לחבריו של דני לקבוצה, שהוא כנראה שם כדי להישאר לפחות בזמן הקרוב(והרי באן. בי. אי. אין לדעת משום שהיום אתה כאן ומחר יכול להיות כבר במקום אחר) ושאפשר לסמוך עליו. יתרונו הגדול של דני אל מול המתמודדים אתו מקרב קבוצתו על מקום בחמישייה הוא יכולתו לשחק גם כמוביל כדור ומנהל משחק בעל רמת קבלת החלטות גבוהה ובוגרת וראיית משחק יוצאת מן הכלל.
דני אתלט מצוין שהתבגר מאוד במשחקו ובאישיותו בחודשים האחרונים צריך להיות קצת יותר "רע" עם הכדור ולשים לנגד עיניו גם את החוזה הבא שלו בליגה. ככל שישפר את אחוזי הקליעה שלו לשלוש ויהיה יותר יציב אתם לאורך זמן, הוא יהווה נכס בעמדה בה הוא משחק עבור קבוצות רבות בליגה. במקרים בהם בשנתיים הקודמות לקח לו הרבה זמן להתאושש ממשחקים ללא נקודות ו/או עתות משבר, מוכיח השנה דני את בגרותו בחזרה מהירה לקצב ולסטטיסטיקות המצופות ממנו וחוסר ההתפשרות שלו במשחק ההגנה גם במשחקים בהם פחות הולך לו בצדו השני של המגרש, ממקם אותו גבוה מאוד ברשימות של הג'נרל מנג'רס ברחבי הליגה. רק שיתמיד.
 
עד לקצה גבול הקווטרבק
רבים ואנוכי בתוכם כאוהד וותיק, הניחו את הז'יטונים שלהם על שמה של "סן פרנסיסקו פורטי ניינרס" בשולחן ההימורים לקראת הסופר בול שיתקיים בעוד 10 ימים באריזונה. תקציר הפרקים הקודמים למי שפחות עוקב: כבר במחזור השני אבדה הקבוצה את הקווטרבק הפותח שלה טריי לאנס שנפצע וסיים את העונה. את מקומו תפס מי שבעצם אותו הוא החליף בעמדת הקווטרבק הפותח, ג'ימי גארופולו, אך לצערו ולצערה של הקבוצה נפצע גארופולו במחזור ה- 13, שבר את רגלו ולא היה ברור כלל אם יוכל לחזור עד לסיום העונה אפילו אם הקבוצה תלך עד הסוף ותגיע למשחק הסופר בול. ואז כמו בסיפור סינדרלה, נזרק אל המערכה הקווטרבק השלישי, ברוק פרדי, אותו שחקן שנבחר במקום האחרון (מקום 262) בדראפט האחרון ולא חלם גם בחלומותיו הוורודים והבוהקים ביותר, לתפוס את עמדת מנהל המשחק של המועדון המעוטר מקליפורניה. מאז עלה לשחק במשחק מול מיאמי בו הוביל את קבוצתו לניצחון גדול מול אחת מהקבוצות הטובות בליגה שהגיע למשחק לאחר 5 ניצחונות רצופים, השתלט פרדי על העמדה(לא שהיו הרבה אפשרויות נוספות...) בדרך ל 4 ניצחונות נוספים ולפלייאוף. חלק גדול מההצלחה של פרדי, הוא חייב לזקוף לטובת הרנינג בק שעל ידו, כריסטיאן מקאפרי שעם הגעתו לקבוצה במחזור השביעי, החל להשפיע על משחקה והיה גורם משמעותי בהצלחתה של הקבוצה להגיע לגמר בית ה – NFC. משחקו הבולט של פרדי, היה מול סיאטל בו הוא רץ לטאצ'דאון אחד בעצמו ומסר לעוד שלושה כאלה בדרך לניצחון 23-41. כסדרת הניצחונות המשיכה והניינרס העפילו לגמר האזורי מול פילדלפיה, היה נדמה ששום דבר כבר לא יעצור את סיפור ההצלחה של הרוקי המצטיין והוא ייגמר עם אליפות. לצערו ולצער והניינרס, מסכת הפציעות העוברת על עמדת הקווטרבק של הקבוצה לא פסחה עליו, והשבוע במשחק מול פילדלפיה נפצע ברוק פרדי קשה במרפקו, קרע את הרצועה ויזדקק לניתוח ולשיקום ארוך. פציעתו של פרדי, השפיעה באופן מיידי על משחקה של הקבוצה שנאלצה להעלות אל כר הדשא את הקווטרבק הרביעי, ג'וש ג'ונסון. הניינרס שהיו בפיגור 0-7 אמנם הצליחו להשוות יחד עם ג'ונסון ל 7-7 אבל בזה הסתפקו. טעות בסיסית של הקווטרבק הרביעי גרמה לאיבוד כדור ברגע קריטי של המשחק ומשם היה ברור לכל מי שצפה במשחק שגם גבול היכולת של שליפת קווטרבקים מהשרוול של הניינרס, הגיעה לקיצה. כשכולם יחזרו מפציעותיהם, תיבחן הקבוצה ביכולתה לשחזר את העונה הנפלאה שעשתה, ועוד קצת יותר.