גם בנוק אאוט וגם בנקודות
מופע האימים שסיפקו לנו כל המעורבים מצד שתי הקבוצות המובילות את ליגת העל בכדורגל, מכבי חיפה והפועל באר שבע, בתום ניצחונה של הפועל באר שבע משער שהובקע בשניות הסיום ממש של המשחק, מחייב את בית הדין לשנות אחת ולתמיד את כללי המשחק ולנקוט ביד קשה ואגרסיבית בכל הנוגע לענישה המתחייבת גם כנגד המועדונים עצמם וגם כנגד המעורבים באופן אישי. יתכבד בית הדין של ההתאחדות לכדורגל ויצפה בהילוך איטי בצילומי כל המצלמות והזוויות האפשריות מכל הגופים שצילמו ושידרו את המשחק ויעבור פריים פריים, אגרוף אגרוף, סטירה סטירה עד לקבלת תמונה מפורטת וסדורה של כל שאירע מרגע הבקעת שער הניצחון של מריאנו באריירו מהפועל באר שבע ועד לצלצול לסיומו של סיבוב 12 בקרב. הקנסות המיידיים שהשיתה המנהלת על המועדונים בסך 250,000 ₪ לכל מועדון, אמורים להיות רק הפתיח. אם אנו רוצים למגר פעם אחת ולתמיד את נגע האלימות ההולך וגובר באצטדיוני והיכלי הספורט,  בין אם זאת שבין האוהדים ובין אם זאת שבין השחקנים (ושלא נטעה חלילה, האלימות אינה נחלתו הבלעדית של ענף הכדורגל), אין מנוס מלנקוט בצעדי הענישה החמורים ביותר האפשריים הנמצאים בספר הענישה של דייני בית הדין וזה כולל, לאו דווקא בסדר הזה, הרחקות לטווחי זמן ארוכים, קנסות כספיים משמעותיים, מיגור התופעה לפיה אנשים שאינם שייכים לנעשה על כר הדשא, נמצאים עליו או בסביבתו בזמן משחק(שחקנים פצועים, אנשי ההנהלה זוטרים, חברים מטעם וכיוצ"ב) והורדת נקודות מיידית ולאלתר, לא בעונה הבאה ולא בעוד שנתיים. עכשיו. הקולות נגד כבר נשמעים היטב מטעם בעלי האינטרסים השונים: אתם רוצים שהאליפות תוכרע סביב שולחן בית הדין ולא על הדשא? התשובה חד משמעית: אם זה מה שנחוץ, כך יהיה. על המחיר הכבד והמשמעויות עד כדי אובדן תואר האליפות, היו צריכים לחשוב מראש כל מי שנטלו חלק באירוע הקלון המביש בסוף המשחק. אם סוגיית האלימות במגרשי הספורט לא תזכה פעם אחת ולתמיד לטיפול שורשי, אמיתי ומשמעותי, אירועים מסוג זה כמו גם מסוג האירוע שהתרחש במשחק הכדורעף של מכבי תל אביב מול מטה אשר, ישובו ויקרו שוב ושוב ושוב כל עונה מחדש. אולי אובדן של תואר בשל איבוד נקודות כתוצאה מנטילת חלק באירוע אלימות, יהיה זה שיסלול את הדרך לשינוי האווירה, אחרת רבים מאוהדי ואוהדות המשחק, בכל שכבות בגיל, ידירו רגליהם מהאצטדיונים וניתן יהיה לקפל את העסק.
 
קינג ג'יימס טייק 1
לסדרת פלייאוף בכדורסל, יש חיים משלה. כאשר מדובר בקבוצות שוות(פחות או יותר) ברמתן או כאשר הפערים אינם גדולים, קשה מאוד לנצח בתוך כמה ימים כמות גדולה של משחקים זה אחר זה, ללא קשר לביתיות. דווקא בסדרות כאלה, נדרשת מצוות האימון יצירתיות יתר, יכולת אלתור וחשיבה מחוץ לקופסא. במשחקים המשוחקים בהפרשים של ימים או 48 שעות, יכולת אחת מהקבוצות להפתיע את הקבוצה השניה במהלכים או בשיבוצי שחקנים, עשויה להשפיע באופן משמעותי על תוצאת המשחק ולעתים אף על הסדרה כולה. דומה שהפסטיבל הגדול שקיבל את פני שחקני מונאקו מרגע נחיתתם בארץ באולם היוצאים בנתב"ג, עבור דרך מופעי הזיקוקים והחזיזים ליד המלון בו הקבוצה מתאכסנת ועד להגעתם להיכל מנורה מבטחים, לא השיג את התוצאה המקווה. ההיפך הוא הנכון. מי שהגיע רגוע מאוד למשחק מס' 3 ובשליטה פיזית ומנטלית מלאה היה דווקא כוכב מונאקו מייק ג'יימס, הנמסיס של הקהל במנורה, וכמוהו גם מאמנו סשה אוברדוביץ'. ג'יימס ידוע ביכולתו להתעלות דווקא במשחקי חוץ והוא הוכיח זאת שוב במשחק מס' 3 מכדור הביניים בפתיחת המשחק ועד לסיומו. מונאקו שלטה במשחק ובקצבו ללא עוררין והמארחת מתל אביב נאלצה לרדוף אחריה במשך 40 דקות ללא הצלחה.
בניגוד למשחק השני בסדרה, השופטים לא היוו פקטור במשחק שנוהל בשליטה מלאה על ידם, עובדה שתרמה לשקט הנפשי בו שיחקה מונאקו. המשחק הזה כבר מאחור ומשחק מס' 4 יתקיים ביום חמישי בערב. יש לצוות של עודד קטש 48 שעות על מנת לייצר את אפקט ההפתעה/השינוי/החשיבה מחוץ לקופסא, על מנת להגיע למשחק הזה במוד שונה ועם יכולת לסחוף את הקהל למשחק מהיר ומלהיב יותר. הגם שהיתרון כולו(בכמות הניצחונות ובמישור המנטלי) נמצא כרגע בצד הקבוצה מהנסיכות הקטנה בצרפת, המטרה היא לנצח את משחק מס' 4 ולצאת לצרפת במטרה לעשות את הבלתי צפוי(נכון לעכשיו) ולהכריע את ההתמודדות כולה ולהעפיל לאחר 9 שנים לפיינל פור של היורוליג. עוד לא אבדה התקווה.
 
קינג ג'יימס טייק 2
עד לפני מס' שבועות, היו כל פרשני ועכברי הכדורסל, די סקפטיים לגבי יכולתה של לוס אנג'לס לייקרס, להעפיל למשחקי הפליי אין בגמר הליגה הסדירה באן. בי. איי., שלא לדבר על כניסה למשחקי הפלייאוף. והנה, בגיל 38 כשכוחו במותניו ובעיקר בזרועותיו, לועג לברון ג'יימס לכולם ומוביל את קבוצתו אל עבר גמר המערב בפלייאוף. כנגד רוב הפרשנויות ובהיעדר יתרון ביתיות לאורך כל הדרך, עברו הלייקרס בסיבוב הראשון את ממפיס גריזליס של ג'ה מורנט אשר סיימה את הליגה הסדירה במקום השני במערב, עם ניצחון 2-4 ופתחו ברביעי לפנות בוקר שעון ישראל, את הסדרה בשלב הבא מול האלופה המכהנת גולדן סטייט ווריורס עם ניצחון חוץ 112-117 שהבליט את סנטר הקבוצה אנתוני דיוויס עם מאזן של 30 נק', 23 ריבאונדים, 5 אסיסטים ו 4 חסימות לצד הופעה מצוינת גם של לברון עם 22 נקודות, 11 ריבאונדים, 5 אסיסטים ו 3 חסימות. השינוי הגדול שהחל לאחר הצטרפותו לקבוצה של רוי האצ'ימורה והטרייד במסגרתו נפרדו הלייקרס מראסל ווסטברוק ואל הקבוצה הגיעו דיאנג'לו ראסל, ג'ארד ונדרבילט ומאליק ביזלי, נותן את אותותיו בקבוצה במהלך הפלייאוף כאשר הלייקרס מקבלים נקודות מכמות גדולה של שחקנים וחשוב יותר, יש לקבוצה משחק הגנה סוף סוף. גם בדקות בהן קינג ג'יימס נח על הספסל, מנהלים דיאנג'לו ראסל ודניס שרודר את משחקה של הקבוצה בהצלחה בלתי מבוטלת. כפי שנכתב לא פעם במהלך העונה בטור זה, סיכויי הקבוצה לזכות בתואר עוברים דרך יכולתו של סנטר הקבוצה אנתוני דיוויס לשמור על בריאות תקינה עד הסוף. הצגות מסוג זו שראינו במשחק נגד האלופה, תוכלנה לגרום לזה לקרות.