בהר - בחוקותי

עת חלוקת העוגה

חלוקת עוגת התקציב היא 'משחק סכום אפס'. שכן חלק שניתן לקבוצה אחת נגרע מחלקה של אחרת. מאחר ופעמים מטרות בעלי העניין השונים, אינן בהלימה ואף סותרים ומתנגשים, האתגר הוא מצד אחד לדאוג שתהיה עוגה לחלוקה – דאגה לרווח וצמיחה ומצד שני, לדאוג לחלוקה אופטימלית של העוגה בין כל בעלי העניין הרלוונטיים.
שינוי הטרמינולוגיה מ-Shareholders ל-Stakeholders מצביע על הרחבת התפיסה של בעלי העניין בארגון וכולל למעשה את כל מי שמושפע ומשפיע על התנהלותו.
'חלוקת העוגה' היא דוגמא להתנגשות בין צרכים, ציפיות ורצונות של בעלי עניין שונים במציאות הארגונית, שמתבטא גם במגוון תחומים נוספים כגון: תעדוף השקעות ומשאבים, מיקוד האסטרטגיה, עבודה במודל גמיש, יצירתיות וחדשנות אל מול לו"ז צפוף ודרישות לקוח ולעיתים גם עבודה בצוות מעלה סתירה בין רצונות אישיים לבין צרכים צוותיים-ארגוניים.
על כך בפרשות השבוע בהר-בחוקותי, שם נאמר:
"וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ" (ויקרא כו, ד).
נשאלת השאלה:
למה הכוונה "גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם", מהו זמן הגשמים?
נשיב,
"בְּעִתָּם" עפ"י רש"י: 'בשעה שאין דרך בני אדם לצאת כגון בלילי שבתות'. עפ"י תרגום יונתן: הכוונה להתחלה וסיום עונת הגשמים – 'וְאֶתֵּן מִטְרַיָא דְאַרְעֲכוֹן בְּעִידַנְכוֹן בַּכִּיר וְלָקִיש' – אתן מטר ארצכם בזמנם יורה ומלקוש. כלומר רש"י מתמקד בעיתוי המתאים לצורכי הפרט לעומת תרגום יונתן המסתכל באופן הוליסטי יותר ומתמקד בצורכי הכלל.
נראה כי התנגשות זו בין צרכי הכלל והפרט בהיבט עיתוי הגשמים עולה גם במקורות נוספים כגון:

• ספר דברים (יא, יד) "וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ" שם רש"י מוסיף על פירושו – 'לילי שבת', הסבר נוסף:  'בלילות, שלא יטריחו אתכם'.
• בתפילת יום כיפור הכהן הגדול מבקש: "שלא תכנס לפניך תפילת עוברי דרכים", כלומר שלא תתקבל תפילת המהלכים בדרך המבקשים שהגשם ייפסק כי זה מצער אותם בהיותם בדרך.
• מסכת תענית דף כד: רבי חנינא בן דוסא היה מהלך בדרך והתחיל לרדת גשם, קרא: 'ריבונו של עולם, כל העולם כולו בנחת.. וחנינא בצער?' פסק הגשם.

לפי מקורות אלה, ניתן להבין הסתירה בין הצרכים של בעלי העניין השונים לגבי עתו של הגשם. צרכי החקלאות  – שהגשמים ירדו בהלימה עם צרכי היבולים, עיתוי הלוקח בחשבון תמונה כוללת של השקיית האדמה כאמצעי למילוי צרכי המזון של הכלל. צרכי עוברי הדרך – שהגשמים ירדו בזמן שלא מכביד עליהם. ניתן לראות בפירושיו של רש"י – לילות וערב שבת כדוגמאות הממחישות את הזמן האופטימלי לירידת גשמים – כאשר אנשים אינם בדרך. חיזוק לכך ניתן  גם בערך הגימטרי של המילה "בְּעִתּוֹ" ששווה לערך המילה "בלילות" = 478.
נראה כי תיאור "גשם בעתו" מייצג דוגמא להתמודדות עם אתגר של מציאת נקודת איזון אופטימלית בין הצרכים של כלל בעלי העניין. במבט על נראה כי אין סתירה של ממש במטרות בעלי העניין השונים שהרי כולם כאמור רוצים שתהיה עוגה לחלוקה (=יבול // רווח), אלא שהסתירה לכאורה מתבטאת לעיתים ברווחים // בהפסדים האישים של בעלי העניין השונים ומכאן גם בהתוויית הדרך ליישום מטרת העל. במקרה של "גשם בעתו" נראה כי הפרשנים מציעים פתרון שיאפשר הלימה עם הצרכים של כלל בעלי העניין הרלוונטיים – גם גשם בעונתו וגם בעיתוי מתאים לעוברי דרך. 
נאחל ימים שקטים ורגועים יותר, לצד מתן מענה הולם ואופטימלי לצרכים של כלל בעלי העניין הרלוונטיים…

 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים בין היבטים של 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית-ניהולית אקטואלית תוך זרקור על פרשת השבוע.  
המאמרים נכתבים בשיתוף פעולה מרנין לב ע"י אב ובתו. מחברי הספר תורת הארגונים.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. מלווה ארגונים ומנהלים בהובלה ובהטמעה של תהליכי מפתח משמעותיים ושינויים מורכבים החיוניים להצלחה עסקית במציאות דינמית, בתחומים של: אסטרטגיה, מבנים ארגוניים, תהליכי עבודה, מנגנונים ניהוליים ועוד.