"בשביל הספורט"  טור דעה מאת שי מייבסקי
טקס הענקת דרגות אלוף
גל רודף גל
לא שמישהו חשב אחרת(גם לא אוהדי הפועל ב"ש), אבל החותמת הוטבעה וצלחת אליפות נוספת תונף בגאון בסוף השבוע הקרוב על דשא אצטדיון סמי עופר. רבות דובר במהלך העונה הנוכחית על מאמנה של האלופה החדשה ישנה, ברק בכר, וכל הסופרלטיבים והכתרים שנקשרו לו, ניתנו בצדק ובזכות רבה. מכבי חיפה הפכה למועדון הכדורגל הישראלי הראשון שזוכה בתואר האליפות של הליגה המקומית בעונה בה הוא משחק בשלב הבתים של ליגת האלופות על כל המשתמע מכך, ועובדה זו כשלעצמה מציבה לאלופות העתידיות אתגר נוסף להשגה. ואולם, בשקט ובצנעה, לצד צוות האימון של המועדון, פועל המנהל המקצועי של הקבוצה, כדורגלן העבר גל אלברמן שלו זכויות רבות בהישגיה של הקבוצה ודומה שלא תמיד מקבל אלברמן את ההערכה המקצועית והתקשורתית לה הוא ראוי, בין אם זה מבחירה שלו ובין אם לאו. מעורבותו הגדולה של אלברמן באיוש העמדות הקריטיות בהתאם לשיטת המשחק של המאמן בכר, הביאה אל הכרמל את שני המגינים של הקבוצה פייר קורנו הצרפתי ודניאל סונדגרן השוודי שהציגו לאורך כל העונה רמה מקצועית גבוהה ונדירה בכדורגל הישראלי. העונה המסתיימת זה עתה, זימנה לצוות הניהולי והמקצועי אתגר לא פשוט תוך כדי תנועה בדמות עזיבתם של שניים מהעוגנים הגדולים במרכז המגרש ובמרכז ההגנה, בלם הקבוצה, הסרבי בוגדן פלאניץ' שעזב טרם תחילת שלב הבתים בליגת האלופות לטובת חוזה גדול באיחוד האמירויות, וקפטן הקבוצה, נטע לביא שעבר לשחק ביפן. ראינו כבר בעבר לא מעט דוגמאות למקרים בהם עזיבת שחקן משמעותי אחד או יותר באמצע העונה, מבלי לאתר פתרון חליפי ראוי, יכולה להפוך מצב של קבוצה ולעתים אף להפסיד תואר בשל כך. כאמור, בשקט ואפילו מעט מתחת לרדאר, הונחתו על הדשא הירוק בחיפה שני בלמים בדמותם של עבדולאי סק הסנגלי ודילן בטובינסיקה הקונגולזי שנתנו בדיוק את המענה הראוי לקבוצה. גם צירופו של דיא סבע, כחלוץ נוסף לסגל הקבוצה במהלך השליש האחרון של הליגה, עשה את העבודה עבור הקבוצה וסייע באופן משמעותי בהשגת המטרה המוצהרת בדמות אליפות שלישית ברציפות לשושלת ברק בכר. טרם ברור מי יהיה האיש שיחליף את בכר על הקווים, אך מה שכן ברור, שהליך בחירתו יבוצע באופן מקצועי ע"י אלברמן וצוותו. האשראי הגדול שנותן הבעלים של הקבוצה, יענקל'ה שחר לגל אלברמן, כמו גם סביבת העבודה השקטה, מהווה כר די בטוח להצלחותיה של הקבוצה גם לאחר תקופת ברק בכר.
 
לא רק באירופה אלא בעולם
כמו בסרט מתח בו העלילה נבנית מראשיתו לקראת הסיום המרתק, כך ניתן לתאר את הופעתה ההישגית והמכובדת של נבחרת הג'ודו הישראלית באליפות העולם שהסתיימה בראשית השבוע בדוחא שבקטאר. אם במשקלים הקלים יותר הן אצל הנשים ואצל הגברים התוצאות היו מעט מאכזבות, בעיקר בכל הקשור לתמנע נלסון לוי וברוך שמאילוב, הגיעו המשקלים הכבדים יותר, בהם עשו חברי הנבחרת את העבודה. שגיא מוקי הנמצא בשלהי הקריירה שלו ויש להניח שאולימפיאדת פאריז בעוד קצת יותר משנה(בתקווה שיגיע בריא וכשיר) תהיה התחרות האחרונה טרם פרישתו, המשיך להציג יכולת טובה ופספס את הקרב על המדליה רק לאחר שהשאיר הכל על המזרן תוך שהוא מראה מחויבות ורצון גדולים מאוד. פיטר פלצ'יק ורז הרשקו הציגו יכולת מצוינת וזכו שניהם במדליית הארד במשקלים בהם הם מתחרים כאשר בעקבות זכייתה במדליית הארד, העפילה רז הרשקו למקום הראשון בדירוג העולמי כאשר אנו נמצאים כאמור, כשנה וחצי לפני המשחקים האולימפיים. אך מעל לכולם ותוך הצגת יכולת שיא הן מקצועית והן מנטלית, הוכתרה ענבר לניר בת ה – 23 לאלופת העולם במשקל של עד 78 קילו כאשר היא חולפת בדרך על מועמדות חזקות מאוד וגוברת בחצי הגמר על בלנדי האיטלקיה שרק לפני חודש זכתה בטורניר ת"א, ובגמר, באיפון נפלא על הצרפתיה החזקה טשומאו. בכך היתה לניר לישראלית השלישית הזוכה בתואר העולמי, לאחר שלפניה עשו זאת כזכור, ירדן ג'רבי ושגיא מוקי. ענף הג'ודו הפך ליצרן ההישגים והמדליות מספר אחד של הספורט הישראלי ואם בשנים עברו מדליית ארד בטורניר זניח כזה או אחר ברחבי הגלובוס היה ממלא עמודים שלמים בעיתונים, הגענו למצב שזכיה של ספורטאית ישראלית בתואר אלופת עולם על הבמה המרכזית של הענף, מתקבלת בשמחה אמנם, אך בשוויון נפש כלשהו. שלא ייגמר לעולם.
 
מוכנים לקינוח
לאחר שכל הקבוצות הישראליות סיימו את חלקן (היפה והמכובד יש לומר) במסגרות האירופיות, הכל ערוך ומוכן לתחילתו של פלייאוף ליגת העל בכדורסל כשיש לזכור שהשנה מפנה הפיינל פור את מקומו בשעה טובה לטובת הסדרות הזכורות לטוב כשברבע הגמר ישחקו בשיטת הטוב מ 5 משחקים ובחצי הגמר והגמר, הטוב מ 3 משחקים. על פניו ולפי תוצאות הליגה הסדירה, ואם לא תהיינה הפתעות(אבל אנחנו כל כך אוהבים את המשחק עם הכדור הכתום רק בשביל ההפתעות) מצפות לנו שתי סדרות נפלאות בחצי הגמר, בהן, שוב אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, תיפגשנה מכבי תל אביב והפועל חולון בסדרה אחת, והפועל ירושלים והפועל ת"א בסדרה שניה. ניצחונה של מכבי תל אביב במשחק הנעילה של הליגה הסדירה בראשית השבוע בדרבי התל אביבי, קבע כי הפועל ירושלים סיימה את הליגה במקום השני וחלפה על פני יריבתה מתל אביב ובכך גם הבטיחה את הביתיות בסדרה ביניהן ככל שזאת אכן תגיע. אמנם ראינו בסדרות הפלייאוף ביורוליג שהביתיות אינה מתכון וודאי לניצחון במהלך הסדרה, אך כן מהווה יתרון כלשהו במשחק חמישי ומכריע, אם כי לכל ליגה חוקים משלה. בין ארבעת הגדולות שסיימו בארבעת המקומות הראשונים את הליגה הסדירה, התקיימו במשך העונה מפגשים מרתקים. הבדלי הרמות אינם גדולים וכל אחת מבין הארבע בהחלט יכולה בפלייאוף נתון לזכות בתואר בסוף העונה. יש למה לצפות, זו הולכת להיות ההצגה הכי טובה בעיר.