"בשביל הספורט"  טור דעה מאת שי מייבסקי
לכבודו של דרור
דרבי הוא מתכון להתאוששות
בשבוע בו נפרדנו מאגדת הכדורגל הישראלי, מאמן העבר דרור קשטן(ועל כך גם בהמשך), הצדיעו לכבודו שתי התל אביביות אותן אימן ואיתן זכה בהישגים גדולים בדרבי משובח, מרתק שהיה בו הכל, כמצופה מדרבי. הפועל ת"א לא ברמה הדרושה וניתן לראות זאת לאורך כל המשחק. משחק הקבוצה אינו מאורגן ועם כל הכבוד לקפטן דן אייבינדר, ניכר שחסרה רגל מכוונת במרכז המגרש וכנראה שגם על הקווים. גם בשל היעדרויות, במיוחד בצד הקדמי, ניתן לחוש בחוסר הניסיון של השחקנים בפעולות הפשוטות. אז מכבי תל אביב אמנם כבשה רביעייה והמבקיע המצטיין שלה והקפטן ערן זהבי, חזר לעצמו עם צמד לצד צמד נוסף של חלוץ העתיד של המועדון ושל הכדורגל הישראלי דור תורג'מן אבל רובי קין וצוותו צריכים להיות מאוד מודאגים ולא רגועים מאיך שהקבוצה נראית. משחק ההגנה של הקבוצה איטי, לוקה בטעויות ובמיוחד אמורים הדברים לדקות בהן לוקאסן נמצא על כר הדשא. טוב יעשה קין אם ישקול לפתוח את המשחקים הבאים עם עידן נחמיאס המהיר והאנרגטי יותר שתורם גם במשחק ההתקפה. יש הבדלי יכולת ואיכות בין שתי הקבוצות ועדיין משפתי הוציא שני כדורים מהרשת. בשקט, מכבי חיפה צמצמה תוך 10 ימים את פער הנקודות בטבלה לשלוש בלבד ובניצחונותיה האחרונים בהם הרבתה להבקיע, חלפה על פני יריבתה לפסגה ביחס השערים. על געגועיו של רובי קין לשחקן הכנף שלו מילסון כבר דובר כאן וחובת ההוכחה על קבוצתו של קין שביכולתה למנף את תוצאת הדרבי הזה גם לזמן הקרוב עד לשובו מאליפות אפריקה, אם היא רואה את עצמה ממשיכה במאבק עד הסוף. ועוד מילה אחת על האיש עם המשרוקית. חבל שרמת השיפוט פיגרה בכמה דרגות אחרי רמת השחקנים. פשוט לא מתאים.
טורקי קטן? ישראלי גדול!
לא שזה הפתיע מישהו ואם לומר את האמת זה היה אפילו די צפוי, אבל איש לא הרים גבה השבוע כשנודע על ההתנהגות הנלוזה והאנטישמית של הנהלת מועדון הכדורגל הטורקי אנטליספור כלפי שחקנה הישראלי שגיב יחזקאל לאחר שהאחרון שהבקיע את השער לזכות קבוצתו במשחקה האחרון בליגה הטורקית, בחר לציין את מלאת 100 ימים למלחמת "חרבות ברזל" שהחלה ב 7 לאוקטובר כאשר ציין את התאריך על תחבושת שעטפה את כף ידו אל מול המצלמה וצירף אליה תנועת חצי לב עם אצבעות ידיו. מיד עם סיום המשחק ולאחר שהתמונות שצולמו, פורסמו בתקשורת הטורקית וע"י הקבוצה עצמה הועלו גם לרשתות החברתיות, החליט הבוס הגדול של המועדון להשעות את יחזקאל מכל פעילות בעוון פגיעה בערכיה הלאומים של האומה הטורקית. מעניין שאיש בטורקיה לא זוכר את ערכיה הלאומיים של האומה היושבת בציון שהזדרזה בכל פעם שהאומה הטורקית נפגעה בעשורים האחרונים כתוצאה מרעידות אדמה, לשלוח משלחות חילוץ וסיוע לאומה הטורקית הפגועה. אם לא די בהשעיה המטורללת ובנימוק ההזוי, הרי שלא חלף זמן והתקשורת הטורקית ידעה לדווח על החלטת גופי האכיפה הטורקיים לעצור את השחקן שהיה נתון בחקירה במשך 10 שעות!! לא זאת אף זאת, למחרת היום, הובא יחזקאל בפני שופטת שאמנם שיחררה אותו ממעצרו אך חייבה אותו בכתובים להגיע לטורקיה לכל הליך חקירתי/משפטי עתידי שיופנה כנגדו. לטובת קידום שחרורו של יחזקאל במהירות האפשרית והמראתו ארצה, חברו כל הגופים האמונים על פרשיות מסוג זה כמו השב"כ, המוסד, משרד החוץ והמל"ל כאשר הקולות היחידים שלא נשמעו כמובן הם אלה של פיפ"א ואופ"א והסיבות הרי ברורות וידועות לכל. יש לקוות שההתאחדות האירופית תעשה את הצעד הנדרש ותאפשר לשחקן שלא ישוב כמובן למועדון הטורקי, לחתום במועדון אחר ולשוב ולעשות את הדבר שהוא יודע לעשות טוב כמו לאהוב את מדינתו ולעמוד לצידה ברגעים הקשים וזה לשחק כדורגל. חשוב לציין שעל אדמת טורקיה משחקים היום עוד 3 ספורטאים: כדורגלן קבוצת בשאקשהיר עדן קרצב שנעצר גם הוא לחקירה בעקבות פוסט תמיכה בהשבת החטופים שפרסם ברשתות החברתיות ושוחרר לאחר מכן ויש להניח שיחזור ארצה בקרוב, ים מדר כדורסלן פנרבחצ'ה ונמרוד לוי כדורסלן סמסונספור. איש לא יופתע אם אף אחד מהם לא ישלים את העונה במדי קבוצתו ויש הרבה שיטענו שיפה שעה אחת קודם.
 
מיסטר קשטן!
בצער גדול קיבל השבוע עולם הכדורגל הישראלי את הידיעה אודות פטירתו של דרור קשטן, אחד מגדולי מאמני הכדורגל והמעוטר ביותר בכדורגל שלנו והמאמן הלאומי לשעבר, לאחר מחלה קשה והוא בן 79. במהלך הקריירה שלו כמאמן, זכה קשטן בשישה תארי אליפות ובשישה גביעים והוסיף במהלך השנים גם שלושה תארי גביע הטוטו ושלושה תארי אלוף האלופים. כמי שהעריץ בכל תקופת ילדותו ונערותו את אורי מלמיליאן הרי שלדרור קשטן ע"ה, שמורה פינה חמה בליבי כמו שיש להניח בליבם של כלל אוהדי בית"ר ירושלים בשנות ה – 80, עת הביא לעיר הבירה(ישירות מאצטדיון בלומפילד בו שיחקה הקבוצה בעונת האליפות הראשונה את משחקיה הביתיים) את תואר האליפות הראשון כמנצח הבלתי מעורער על התזמורת של מלמיליאן, אוחנה, נוימן, מזרחי, אבי כהן, חנן אזולאי, אשש, מלכה, שירזי, שוורץ, ונדרמולן, גולדר וחבריהם. רבים מחניכיו במשך השנים יעידו על אופיו המיוחד של קשטן המאמן שבזכות שתיקתו התקשורתית והתרחקותו מאירועים ציבוריים וססגוניים, יצאה לו במשך השנים דמות של איש קר ואולי אפור משהו אך בתוכו היה קשטן איש חם, מחנך ומורה דרך שרבים רבים בכדורגל הישראלי חבים לו את פריחתם, התקדמותם ולעתים אף קריירה שלמה. אייני זוכר עוד מאמנים רבים שהיו "מעיזים" להדיח את הכוכב הבלתי מעורער של קבוצתם מההרכב כצעד חינוכי בשל טענה לשביתה איטלקית של השחקן במהלך האימונים, אבל אורי הגדול לבטח זוכר כיצד הושיב אותו קשטן על הספסל במשחק מול מכבי נתניה באותה עונה. זכורה לכולם כמובן העונה המדהימה שחווה קשטן עם הפועל ת"א במסעה האירופי בגביע אופ"א בעונה 2001-2002 עת הוביל אותה לשלב רבע הגמר של המפעל בו הפסידה הקבוצה למילאן, רק לאחר תצוגות כדורגל מדהימות מול מועדונים מפוארים באירופה כמו צ’לסי, פארמה ולוקומוטיב מוסקבה. העונה הזאת גם חיזקה את מעמדו של המושג החדש שנולד(תרתי משמע) שנה קודם לכן, "תינוקות קשטן", הלא הם ארבעת השחקנים הצעירים סלים טועמה, פיני בלילי, עומרי אפק וכפיר אודי, שפרצו לתודעה תחת דרור קשטן וההיסטוריה כבר ידועה. גם הקדנציה של קשטן בצד הצהוב של העיר זכורה היטב לאוהדי הקבוצה כאשר בעונת המשחקים 1995-1996 הוביל המאמן את המועדון לדאבל מדהים עם כדורגל התקפי וקצבי ושובה עין. ברמה הלאומית אימן קשטן שתי נבחרות. מאימון נבחרת הנוער הוא הודח ב 1984, לאחר "פרשת קובלנץ" בה נחשף כי שחקנים מהנבחרת גנבו כסף מקופת צדקה וציוד מחנויות ספורט, במחנה אימונים של הנבחרת בקובלנץ שבגרמניה. בשנת 2006 זכה קשטן לאמון ולכבוד שכל כך הגיעו לו וקיבל את מינוי מאמן נבחרת ישראל הבוגרת אותה הוביל לשני קמפיינים די מוצלחים במספר הנקודות ובדירוג הכללי אך ללא הישג יוצא דופן של העפלה לקמפיין גדול. הקריירה המפוארת והענפה של דרור קשטן בכדורגל הישראלי זיכתה אותו בהערכה מקצועית ואישית גבוהה מאוד אשר חוצה עד היום את כל מחנות האוהדים והמועדונים בארץ וככזה הוא ייזכר בקרב כל אוהדי הכדורגל. יהי זכרו ברוך.