"בשביל הספורט"  טור דעה מאת שי מייבסקי
שם המשחק: סבלנות
ירוק עד
בשלושה משחקים שנערכו עד כה העונה בין האלופה המכהנת בליגת העל מכבי חיפה לטוענת לכתר(בשלב הזה הטענה עדיין דורשת הוכחות) מכבי תל אביב, לא הצליחה מכבי ת"א להבקיע ולו שער אחד לשערו של שריף כיוף שוער מכבי חיפה וזהו אולי כל הסיפור כולו המספר את המהפך בראשות טבלת ליגת העל שהושלם עם החלטת בית הדין של ההתאחדות לכדורגל להפחית נקודה ממאזנה של מכבי ת"א בעקבות אירועי הדרבי האחרון. אך כשצוללים קצת יותר לעומק ובוחנים את התנהלות שני המועדונים בחודשים האחרונים, ניתן לשים את האצבע על נקודה חשובה ומשמעותית המבדילה את המועדונים זה מזה וזו הסבלנות. רבים בעולם הכדורגל, הופתעו ממינוי המאמנים בשני המועדונים ערב פתיחת העונה, בכל צד מטעמים שונים. גם אוהדיה המושבעים ביותר של מכבי חיפה לא האמינו שמאמן הקבוצה החדש מסאי דגו ישלים עונת אימון מלאה ויצליח להיכנס באופן ראוי למגפיים הגדולות שהותיר אחריו ברק בכר. פער 10 הנקודות שפתחה מכבי תל אביב בטבלה, רק חיזק טענה זו בקרב המחזיקים בה. בצד הצהוב, גבות רבות הורמו בעיקר בקרב תקשורת הכדורגל הבריטית בכלל והאירית בפרט, לאור חתימתו של רובי קין במכבי ת"א ולאור העובדה שהוא הצהיר באוזני כל מי שהיה מוכן לשמוע שהוא רואה עצמו מועמד ראוי לאימון הנבחרת האירית בשורותיה הוא כיכב שנים רבות. הבעלים של מכבי חיפה יעקב שחר כמו גם המנהל המקצועי גל אלברמן העומדים מאחורי המינוי המפתיע של דגו לקבוצה הבוגרת, מגלים סבלנות רבה למין תחילת העונה ובנקודת הזמן הנוכחית, היא משתלמת להם על מלא. הקבוצה נמצאת בשלב הבתים של המסגרת האירופית, מובילה את טבלת ליגת העל ומתמודדת גם על גביע המדינה. ההפסד ליריבה בצהוב בגמר גביע הטוטו לאחר קרב בעיטות מ 11 מטר, לא העלה ולא הוריד כהוא זה ממעמדו של דגו והנהלת המועדון כנראה יודעת מדוע. אם בסבלנות עסקינן, הרי שבחירת הצוות המקצועי כמו גם דגו עצמו, להמשיך ולהאמין בבלם הקבוצה לורנצו שימיץ' לאחר הפתיחה הנוראית של הקדנציה שלו בקבוצה, מלמדת גם היא על התנהלות מקצועית ומקצוענית ראויה בבחינת "שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו". היעדרותו של בלם הקבוצה עבדולאי סק לטובת אליפות אפריקה, החזירה את שימיץ' להרכב והבונוס בדוגמת שער היתרון מול מכבי תל אביב רק ממתיק עבורו את התקופה בה הוא נמצא. בצידה הצהוב של המשוואה סבלנות הפכה למילה פחות מוכרת. החלטתו של קין לשנות את שיטת המשחק ולעבור למשחק עם שלושה בלמים נחלה כישלון, גרמה להתמרמרות גדולה בקרב השחקנים ולכך שבשיטה החדשה, נעלם חלוץ הקבוצה ערן זהבי שגם כך סובל מבצורת מתמשכת. גם חוסר הקביעות וההחלטיות של קין לגבי עמדת השוער גורמת לחוסר יציבות במשחק ההגנה של הקבוצה שבשבועיים האחרונים סופגת שערים רבים ואיבדה את יתרון יחס השערים שלה מול יריבתה לפסגה באופן משמעותי. סבלנות בספורט היא לא מילה גסה. עובדה.
 
חברים יש באגד
קשה לומר שמישהו הופתע מסאגת יוסי אבוקסיס בשבוע האחרון במהלכו עזב את בית"ר ירושלים ולאחר ימים ספורים חתם לשנה וחצי אצל יריבתה השנואה הפועל ת"א משל היה לבן האובד ששב הביתה רק שלא כל כך ברור היכן בדיוק נמצא הבית של יוסי אבוקסיס. פעם הבית הוא בבית וגן, לעתים הוא בוולפסון ויש מי שמוכנים להישבע שהבית הוא בכלל בשכונת התקווה. בקריירה של יוסי אבוקסיס כמאמן ניתן למצוא לא מעט מקרים בהם הוא עזב(ברצונו או שלא ברצונו) קבוצות שאימן באמצע העונה לטובת אתגר אחר, והותיר אחריו לא פעם לבבות שבורים, הן בקרב ההנהלות והן בקרב האוהדים של אותן קבוצות. לזכותו של יוסי אבוקסיס תמשיך כנראה לעמוד העובדה שהזיכרון בכדורגל הישראלי הוא קצר, קצר מאוד, ולכן איש כנראה לא יתפלא אם במשבר הבא של בית"ר ירושלים, כשהיא תהיה אולי בבעלות שונה מזו הנוכחית, ייקרא שוב יוסי אל הדגל ובנונשלנטיות הנדרשת, יידעו שני הצדדים "להניח הכל בצד לטובת המועדון היותר גדול מכל חלקיו". ועניין הבעלות הוא אכן משמעותי. דומה שברק אברמוב, עד לפני מספר ימים, חבר נפש של יוסי אבוקסיס, איבד כתוצאה מאירועי השבוע החולף, לא רק את חברותו עם אבוקסיס אלא גם אמון באנשים. אלא שאברמוב הפגוע(בצדק או שלא בצדק, יש להניח שבלי לדעת את כל הפרטים האמת נוכחת איפשהו באמצע) חייב לזכור שבשלב הנוכחי מצבה של הקבוצה לא אי אי אי ואם נטישת אבוקסיס חיממה את האוהדים כהוגן, הרי שההפסד בדרבי להפועל רק הוסיף שמן למדורה, והצורך הנוכחי הדחוף ביותר כרגע הוא לייצב את המערכת ברמה המקצועית ואת החשבונות האישיים עם אבוקסיס לסגור ברמה האישית שאם לא כך, בליגה שלנו (בתוספת 4 הנקודות שהורדו) כמו שניתן להתמודד על כניסה לפלייאוף העליון כך בתוך שבועיים ולאחר משחקיה הקרובים של הקבוצה, הוא יכול למצוא את המועדון שלו נאבק בתחתית הפלייאוף התחתון.
 
עושות רוח, ובצדק
הישג כחול לבן מדהים נקבע בסוף השבוע האחרון כאשר על הפודיום של אליפות העולם לנשים בגלישת רוח, עמדו שתי הגולשות הישראליות, אלופת העולם הטריה שרון קנטור והזוכה במדליית הארד ובמקום השלישי, קטי ספיצ'קוב. לשיוט הגמר התייצבו שתי הגולשות הישראליות לצד הגולשת הבריטית אמה ווילסון שעד לשלב זה הובילה את התחרות די בבטחה והסתמנה כמועמדת די וודאית לזכייה בתואר, אלא שהבריטית נענשה בהורדת 5 נקודות לאחר שחצתה את קו ההתחלה טרם הזינוק, מה שהספיק לקנטור הישראלית הצעירה, לעוט על ההזדמנות ולנצח במקצה ובתחרות כולה. ניצחונה של קנטור וזכייתה בתואר קבעו שהיא תהיה הגולשת שתייצג את ישראל באולימפיאדה שתתקיים בקיץ הקרוב בפאריז. מאמן נבחרת הנשים, גולש העבר שחר צוברי, עושה עבודה נפלאה עם הבנות, מקצועית וחברתית(אתגר לא פשוט לאור אירועים השנים האחרונות בענף), ובדומה לענף הג'ודו נשים, החווה תקופה הישגית מצוינת בשנים האחרונות, כך גם ענף הגלישה בקרב הנשים הפך לענף מעוטר למכביר, כאשר בשנתיים האחרונות נמצאות על הפודיום באליפות העולם, שנה אחרי שנה שתי גולשות ישראליות. אלופת העולם היוצאת, הישראלית שחר טיבי, חוותה בחצי הגמר את אותה טעות שבצעה הגולשת הבריטית בגמר וסיימה את התחרות במקום השמיני. העיניים כעת נשואות לפריז בתקווה להשמעת התקווה גם על חוף הים באתר הגלישה. לו יהי