מטות – מסעי
האם גם אתם ארגון חלוצי?
מוביליי, וויז, צ'ק פוינט, סולאר-אדג', אורקם, איירון סורס, מאנדיי וטאבולה, הן חברות ישראליות המייצגות חלוציות בפיתוח טכנולוגיות חדשניות. ערך החלוציות בארגון הינה גישה הדוגלת בחתירה מתמדת למצוינות ולשיפור באמצעות יוזמות חדשניות, חשיבה מחוץ לקופסה ונכונות לקחת סיכונים מושכלים במטרה לשפר תהליכים, מוצרים ושירותים. יישום ערך זה מבוסס בין היתר: על חזון ברור והבנה של השפעות ארוכות הטווח, הסתכלות על התמונה הגדולה, בד בבד עם תרבות ארגונית המעודדת חדשנות ופתיחות לרעיונות חדשים.
עפ"י המילון: 'חלוץ' הוא אדם מוביל – הולך בראש וראשון לעשיה. אמנם בהיסטוריה של ארץ ישראל החלוצים היו הראשונים שהקימו ישובים חדשים, עם זאת חלוציות באה לידי ביטוי בכל תחום המיישם פעולה או השקפה פורצת דרך. מכאן שערך החלוציות בארגון משמעה גישה של הובלה להצלחה ארוכת טווח, באמצעות אסטרטגיה גמישה של חדשנות מתמדת.
על כך בפרשות השבוע מטות-מסעי שם נאמר:
"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל הָעָם לֵאמֹר הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא וְיִהְיוּ עַל מִדְיָן לָתֵת נִקְמַת ה' בְּמִדְיָן" (במדבר לא, ג).
מדוע משתמש במילה "הֵחָלְצוּ"? איזו משמעות רצה לבטא בכך?
 נראה כי "הֵחָלְצוּ" מתייחסת לארבעה מובנים: הצלה, זירוז, מנוחה ושליפה. נפרט:

• הצלה: חילוץ מצרה, כנאמר: "חַלְּצֵנִי ה' מֵאָדָם רָע" (תהילים קמ, ב).
• ראשונים – לפני המחנה ( + זירוז): ראובן, גד וחצי המנשה מבטיחים למשה: "נַעֲבֹר חֲלוּצִים" (במדבר לב, לב) וכן "חֲלוּצִים תַּעַבְרוּ לִפְנֵי אֲחֵיכֶם" (דברים ג, יח) – החלוץ לפני המחנה והמאסף מאחור.
• מנוחה: כנאמר בשבת: "רְצֵה וְהַחַלִיצֵנוּ" וכן "וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ" (ישעיה נח, יא).
• שליפה: למשל במקרה של ייבום, כשהיבם אינו יכול לקיים המצווה, האישה שולפת נעלו: "וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ" (דברים כה, ט).

קיים מכנה משותף ל-4 הפירושים, שכן כולם מתייחסים להיבט של הפרדה, הסרה, הבדלה. כך למשל: (1) לחלוץ (נעלים) – להפריד הנעל מהרגל. (2) הצלה – הפרדה מהצרה למקום מבטחים (3) ראשונים + זירוז – הפרדת הכוח הפורץ והמיומן יותר, מהכוח הרגיל שבא אחריו לאחר שהחלוץ סלל הדרך. (4) מנוחה – הפרדה של מצב המנוחה ממצב של עמל ויגיעה.
נראה כי משה בבחירתו להשתמש במילה "הֵחָלְצוּ" מתכוון ל-4 המובנים לעיל – שיהיו המובחרים מכל מטה המסוגלים לפעולה (אלף חיילים למטה), שילכו לפני המחנה ושיצילו את העם שבעורף.
עפ"י ניל ארמסטרונג: "חלוץ הוא אדם שלוקח צעד ראשון בשטח בלתי נודע, כדי לסלול את הדרך לאחרים." עפ"י ז'בוטינסקי: "חלוץ איננו חי למען עצמו, אלא למען אלה שיבואו אחריו". באופן דומה, הפירושים למילה "הֵחָלְצוּ" רלוונטיים גם לארגונים הרוצים להצליח וכן לעצב את העתיד הרצוי להם, בוודאי במציאות המשתנה תדיר. חלוציות ארגונית מבטאת הרחבת גבולות האפשר ע"י יישום ערכים כגון: חדשנות, זירוז, גמישות, אך גם פרופורציה – מנוחה והפרדה כפי שיידרש. "הֵחָלְצוּ" – מילה תנ"כית לכאורה, שנראה כי ארגונים מודרניים מובילים בתחומם, מיישמים עקרונותיה הלכה למעשה.
 
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים בין היבטים של 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית-ניהולית אקטואלית תוך זרקור על פרשת השבוע.  
המאמרים נכתבים בשיתוף פעולה מרנין לב ע"י אב ובתו. מחברי הספר תורת הארגונים.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. מלווה ארגונים ומנהלים בהובלה ובהטמעה של תהליכי מפתח משמעותיים ושינויים מורכבים החיוניים להצלחה עסקית במציאות דינמית, בתחומים של: אסטרטגיה, מבנים ארגוניים, תהליכי עבודה, מנגנונים ניהוליים ועוד.