בהמשך להמלצת ועדת שמות והנצחה, ראש העיר רמי גרינברג יאשר במועצת העיר את שמות אישים נוספים להנצחה בעיר: זכריה בוטל, שלום דלוגץ, עו"ד אורנה שגיב, פרופ' מרים גיליס קרליבך, אל"מ מיל' הרב חיים מנחם בקשט, משה מאירי, חזקיהו קטנוב, אהרן מוצפי, עדה קרל וד"ר רן שמואלי.
  
להלן פירוט על שמות האישים שאושרו בוועדה:
 
זכריה בוטל – מוותיקי פתח תקווה ולוחם אמיץ בשורות העם והמדינה. התגייס לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, נפל בשבי הגרמני ביוון ועבר תקופה קשה של עבודות כפייה. לאחר שחרורו חזר לארץ והצטרף לחטיבת אלכסנדרוני, עמה לחם במלחמת העצמאות. במהלך חייו תרם רבות לחברה ולקהילה, פעל לחיזוק הזהות היהודית-תימנית בישראל, והיה לדמות של מנהיגות ערכית, מסירות ונחישות. 
 
שלום דלוגץ – אלוף פאראלימפי ישראלי. לאחר עלייתו מברית המועצות ארצה חלה במחלת הפוליו.  ב- 1964 היה בין חמשת הישראלים הראשונים שזכו במדליית זהב פאראלימפית, כשקבע שיא עולם בהרמת משקולות בהדפת 157.5 ק"ג. בנוסף, זכה במדליית ארד בכדורסל כיסאות גלגלים וב- 1980 זכה שוב במדליית ארד בהרמת משקולות. דלוגץ היה גם מוביל חברתי ופעיל למען זכויות הנכים בישראל. כיהן יושב ראש ועד הפעולה של הנכים הכלליים וקידם נגישות שוויון. 
 
 עו"ד אורנה שגיב – ילידת העיר,  אישה מקצועית ופורצת דרך, אשר סללה את דרכן של נשים רבות בתחום שהיה עד אז נשלט בידי גברים, תחום המקרקעין והבנייה.  עם סיום לימודי המשפטים עבדה כשכירה אצל עו"ד דוד ארנברג ובהמשך פתחה משרד פרטי בעיר. במשך למעלה מ- 40 שנה שימשה כיועצת משפטית של ארגון הקבלנים והבונים פתח תקווה והייתה שותפה מרכזית לחיזוק הקשרים בין הארגון לעיריית פתח תקווה. במסגרת זו הובילה שיתופי פעולה מהותיים, שתרמו ישירות לקידום ענף הבנייה בעיר, לצמיחתה ולמעמדה כעיר מתפתחת ודינמית. בין התוכנית בהן ניכרת מעורבותה: מתחם כפר גנים, תוכנית הטכניון, פרויקט אם המושבות ועוד. במקביל ייעצה וליוותה יזמים רבים בעיר, ותרומתה המקצועית סייעה להצלחתם של פרויקטים מרכזים בעיר. וכן פינתה זמן לתת סיוע ללא תשלום לארכיטקטים, יזמים ותושבים בעיר פתח תקווה.   
                        
פרופ' מרים גיליס קרליבך – תושבת פתח תקווה, הייתה חוקרת חינוך, סוציולוגיה והיסטוריה יהודית באונ' בר4 אילן ועמדה בראש המכון להגות יהודית על שם יוסף קרליבך. חדשנותה הפדגוגית והמחקרית תרמה רבות לתיאוריה, למחקר ולהוראה בישראל. במסגרת עשייתה אף חיזקה את היחסים הבינלאומיים בין ישראל לגרמנייה והייתה גורם חשוב בשימור הזיכרון היהודי בהמבורג. תרומתה לחינוך ולמחקר אדירה היא טבעה בישראל את המונח "הוראה מתקנת" אשר הפך לכלי טיפולי מרכזי במערכת החינוך שתרם לשילוב  תלמידים מתקשים בכיתות רגילות תוך הקניית פיתוח כישורי למידה והגעתם להישגים משמעותיים. בנוסף הקימה וניהלה במשך שנים את מרכז חדד באונ' בר אילן, גוף חינוכי ומחקרי העוסק בחקר הדיסלקציה ולקויות    הלמידה. מחקריה הובילו לפיתוח אבחונים, הכשרת צוותי הוראה וקידום חקר התחום בישראל. פרו' גיליס קרליבך הקימה את מכון קרליבך ע"ש אביה, הרב הראשי של המבורג ד"ר יוסף צבי קרליבך הי"ד. המכון חוקר את הקשר בין גרמניה ליהודים לאחר השואה ומקיים שיתופי פעולה חשובים עם גרמניה. עבודתה בתחום פתחה דרך להבנת חשיבות החייאת הזיכרון הקולקטיבי בישראל ובגרמניה.
 
    אל"מ מיל' הרב חיים מנחם בקשט – ה'תרצ"ב -  ה'תשפ"ה,  היה סגן הרב הצבאי הראשי בדרגת אלוף-משנה  ושירת ברבנות הצבאית במשך למעלה משלושים וחמש שנה. יקיר העיר לשנת 2003. הרב בקשט היה פעיל בחייה התורניים של העיר. הוא שימש רב בית הכנסת "היכל  משה" וראש בית המדרש לאברכים "למד דעת". הרב היה גם חבר במועצת חברה קדישא גחש"א והתנדב במגוון תפקידים. כיהן כחבר ויו"ר ועדת הביקורת של חברא קדישא וכחבר הנהלת בית אבות מונטפיורי. כמו כן היה מראשי ועדת המקוואות שפעלה בשנות ה- 70 בפתח תקווה והקימה את המקווה ובית המרחץ הגדול ברחוב המכבים בעיר שנחשב אז לאחד מהמקוואות ובתי המרחץ הגדולים והמפוארים בישראל. בתפקידים רבים.
  
  משה מאירי - משה שמואל "מוישיק" מאירי  היה כדורגלן,   מאמן כדורגל ופרשן כדורגל .ישראלי,  שגדל במכבי פתח תקווה והקידש את חייו למגרש כשחקן, כמאמן וכמורה דרך לדורות של שחקנים. במהלך הקריירה המאומצת שלו זכה בגביע המדינה לנערים באפריל 1967. לאחר שפרש ממשחק פעיל בגיל 18 עקב פציעה, הפך למאמן מצליח ובהמשך לפרשן מקצועי ומוערך ובכך השפיע על הספורט הישראלי במשך עשרות שנים. המאירי זכה בהוקרה ציבורית כשהוענק לו אות יקיר העיר פתח תקווה בשנת 2017 ובשנת 2019 הוענק לו עיטור יקיר מכבי ישראל.
  
חזקיהו קטנוב – נולד באפגניסטן ועלה לארץ בשנת 1951. עם עלייתו ארצה התיישב במעברת עמישב.  הוא התמיד ועבד בעבודת הכפיים עד אשר הצליח בהמשך לעבור ולהתגורר בשכונה פג'ה ותיקים. במקביל לעבודתו הקשה התנדב בקהילתו, בבית הכנסת בו התפלל והפך להיות כתובת לנזקקים, לכל עניין ציבורי ודתי הודות להשתדלותו הוקם בית כנסת לעולי טורקיה. לאורך שנים טיפל חזקיהו באיסוף תרומות "קמחא דפסחא" וחילק לעשרות רבות של נזקקים, מזון ומצרכים. ביתו הפך למחסן לבגדים יד שנייה, ריהוט ודברי חשמל, לחלוקה לכל נצרך. בנוסף תרם לישיבות, לבתי מדרש, ובתי חינוך לעיוורים. קטנוב כיהן כחזן ראשי בימים נוראים וחגים, וכן השתתף בטקסי יום הזיכרון לשואה ולגבורה ולחללי מערכות ישראל, בטקסים השכונתיים. על כל אלה ועוד, הוכתר כיקיר העיר פתח תקווה לשנת תשס"ח.
  
    אהרן מוצפי -  יליד עירק, מוצאו ממשפחת רבנים מכובדה ונערצת, הן בבבל והן בישראל. ספרו "מבגדד לירושלים" יצא לאור בשנת 2015, ומספר את סיפורו של הפרט, השבט, הקהילה, בימים של גלות וקליטה. בשנת 1950 עלה ארצה, עבר קורס הוראה מזורז, לאחריו שימש כמחנך בית ספר במשך 41 שנים. השתתף כחייל במלחמת סיני, כקצין צה"ל במלחמת ששת הימים ויום הכפורים, מג"ד הגנה מרחבית במזרח ועוטף פתח תקוה, ציר הסתדרות המורים וחבר בארגון המנהלים וחבר הנהלת תנועה המורים לקק"ל, גמלאי פעיל בסניף פתח תקוה. ב-2003 קיבל את עיטור "יקיר העיר פתח תקווה", וב-2018 קיבל מגן עיריית אור יהודה על ספרו  "מבגדד לירושלים".
 
    עדה קרל – אשת חינוך והוראה המורה והמנהלת המיתולוגית של נצח ישראל בנות. דמות מופת, היו"רית המיתולוגית שהנהיגה את אמונה פתח תקווה בחכמה ובמסירות, ושימשה כחברה משפיעה בוועד המנהל של תנועת אמונה שנים ארוכות. עדה הייתה סמל של נתינה אמיתית ואהבת הזולת. עד ימיה האחרונים בגיל 101, הקרינה חיוניות מופלאה וטוב לב שנגע בכל סובביה. במשך עשרות שנים ניהלה את מסעדת "מעיין רבקה" ברחוב סטורמה בפתח תקווה שהמוטו שלה היה, שהמסעדה מיועדת לאנשים שיש להם מה לאכול, אבל אין להם עם מי לאכול, זאת הייתה ראייתה החברתית המיוחדת. לאורך חייה רבים הוקירו את תרומתה הציבורית והחברתית עם ותיקים ועולים חדשים ביניהם: העיר פתח תקווה, מערכת החינוך הדתי, ואף נשיא המדינה שהעניק לה אות הוקרה על התנדבותה. את מעמד 'הכבוד' קיבלה תמיד בענווה אופיינית, בשפה עשירה ובאישיות קורנת.
  
   ד"ר רן שמואלי – היה תושב פתח תקווה. הקדיש את חייו לרפואה ולהצלת חיים, חלוף בתחום ההשתלות בישראל וממקימי מערך השתלות האיברים בבלינסון. ד"ר שמואלי ביצע את השתלת הכבד הראשונה בארץ בבית החולים בלינסון בעיר וזכתה לסיקור נרחב. כיום מרכז השתלות האיברים בבית החולים בפתח תקווה הוא הגדול והמוביל בישראל ולד"ר שמואלי תרומה מרכזית לכך.
 
 ראש העיר רמי גרינברג: "... נמשיך לשמר את המורשת המפוארת של פתח תקווה ולזכור את האנשים שתרמו רבות לעיר ולתושביה".