בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, לבשה פתח תקווה אדרת של זיכרון משותף. זו השנה החמישית ברציפות שאולפנת אמית ישורון מקיימת את מיזם "זיכרון בסלון" – אירוע שהפך למסורת קהילתית עמוקה ומשמעותית. השנה השתתפו בערב כשלוש מאות תלמידות ובני משפחותיהן, שהתפרסו בין סלונים שונים בבתי משפחות התלמידות, כדי להקשיב לעדויות מיד ראשונה ולסיפורי הדור השני.
אחד המפגשים המרגשים ביותר נערך בבית משפחת הורנצ'יק, לה שלוש בנות הלומדות באולפנה. בסלון ביתם התארחה שורדת השואה חיה לביא (חמותה של המורה חנה לביא), ששיתפה את הנוכחים בסיפורה המצמרר על התלאות שעברה משפחתה במחנה בטרנסניסטריה, על המאבק העיקש לעלות לארץ ישראל לאחר המלחמה ועל בניית החיים מחדש בבית הלאומי.

האירוע, שאורגן בהובלת צוות ותלמידות שכבה י', הצליח לחבר בין דורות ולחזק את הקשרים הקהילתיים בעיר. המשתתפים יצאו מהערב עם תחושת שליחות להמשך העברת הלפיד לדורות הבאים, מתוך אמונה כי הזיכרון הוא הבסיס לבניית העתיד.
"היה משמעותי ומעשיר בצורה בלתי רגילה", סיפרה בהתרגשות עדי גרוסמן, תלמידת כיתה י"א. "חיה היא השראה גדולה עבורי ועבור כל מי שזכה לשמוע אותה. הסיפור שלה נותן לנו כוח".
מבשרת יעקבס, מנהלת אולפנת אמית ישורון: "'זיכרון בסלון' הוא ביטוי לאחד הערכים המרכזיים עליהם אנו מחנכים – חובת הזיכרון כחלק בלתי נפרד מהזהות היהודית והישראלית שלנו. הזיכרון הוא כוח מעצב ובונה עתיד. אני רוצה להודות מקרב לב לאנשי העדות על האומץ והנדיבות בשיתוף הסיפורים, למשפחות הורנצ'יק, איפרגן וסעדון על פתיחת הבתים והלבבות, ולתלמידות שכבה י' על הארגון המופתי של אירועי יום השואה באולפנה".