- כ"ב תשרי ה'תשפ"ד 07/10/2023מצב חירום - מענה ומידע לציבור
כתבות
פרשת השבוע "נח"
ב' חשון ה'תשע"ט 11/10/2018
רמי גרינברג
עם הנצח / רמי גרינברג
פעמיים עמד העולם בפני השמדה, ופעמיים ניצל בזכות תיבה. הפעם הראשונה הייתה בימי נח, כאשר ביקש הבורא להביא מבול ולהשמיד את כל היקום מבחינה חומרית. בפעם השנייה, בימי פרעה, עמד העולם לפני השמדה רוחנית, כאשר גזר פרעה "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו". בכך רצה פרעה להשמיד את ישראל מן העולם, "ולא יזכר שם ישראל עוד" (תהילים פג, ה). בשתי הפעמים הללו הצילה התיבה את העולם: בימי נח הייתה זאת תיבת נח, ובימי פרעה הייתה זאת התיבה של משה, שהצילה את מי שהנהיג את ישראל ביציאת מצרים, גיבש והפך את משפחת ישראל לעם הנצח.
נח חי בעולם שבו לא היה עדיין עם נבחר, והעולם היה שוויוני יותר ומאחד יותר, לכאורה. למרות זאת, הוא חי בדור אגואיסטי מאוד, שהגזל והיחס השלילי של כל אחד כלפי חברו היה לחם חוקו. גם נח עצמו היה צדיק לעצמו, והוא לא הצליח להציל את העולם מהמבול. הציבור לא שעה לאזהרותיו ולדרשותיו, ולא במקרה. יש צדיק המפיץ חום סביבו, וכל הבא במחיצתו מתחמם, ויש כזה המחמם את עצמו, בעוד כל האחרים ממשיכים לקפוא מקור...
אברהם, לעומת זאת, כבר חי בעולם שבו יש אומה נבחרת. ה' הבדיל בינו לאחרים, והגדירו "אברהם העברי". ה' כבר אינו שייך לכולם במידה שווה, שהרי הוא "אלוקי אברהם" באופן מיוחד. אך דווקא אברהם היה רגיש לכלל הבריאה, ודאג אפילו לאנשי סדום ועמורה.
התיבה שהצילה את העולם והאדם היא תיבה המביאה לבירור פנימי ומעמיק של החיים ומטרתם. ההתכנסות בתיבה אינה דרך קבע כי אם מצב זמני, המאפשר לחזור אחר כך לחיים במרחב באופן נכון ומוסרי. יש כאלה המדברים על הרצון לחיות בהרמוניה עם הערבים ועל המוכנות להקשיב למצוקותיהם ולהרגיש אותן, אבל אינם מוכנים לדבר עם אחיהם המתנחלים או החרדים. הטשטוש וההשחתה הללו נובעים מכך שאין התכנסות מעמיקה לתוך התיבה האישית והלאומית.
ישנה הבדלה מהותית בין עם ישראל לאומות העולם: "המבדיל בין קודש לחול... בין ישראל לעמים". הבדלה זו חייבת להתבטא גם בחיים נבדלים. ישראל חיים במובן-מה בתוך תיבה, "הן עם לבדד ישכן" (במדבר כג, ט), אבל כל זה על מנת להביא בסופו של דבר לחיבור ולאחדות אמיתיים: "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים: והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' בית אלוקי יעקב...לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" (ישעיהו ב, ב-ד).
שבת שלום, רמי גרינברג
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה
פעמיים עמד העולם בפני השמדה, ופעמיים ניצל בזכות תיבה. הפעם הראשונה הייתה בימי נח, כאשר ביקש הבורא להביא מבול ולהשמיד את כל היקום מבחינה חומרית. בפעם השנייה, בימי פרעה, עמד העולם לפני השמדה רוחנית, כאשר גזר פרעה "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו". בכך רצה פרעה להשמיד את ישראל מן העולם, "ולא יזכר שם ישראל עוד" (תהילים פג, ה). בשתי הפעמים הללו הצילה התיבה את העולם: בימי נח הייתה זאת תיבת נח, ובימי פרעה הייתה זאת התיבה של משה, שהצילה את מי שהנהיג את ישראל ביציאת מצרים, גיבש והפך את משפחת ישראל לעם הנצח.
נח חי בעולם שבו לא היה עדיין עם נבחר, והעולם היה שוויוני יותר ומאחד יותר, לכאורה. למרות זאת, הוא חי בדור אגואיסטי מאוד, שהגזל והיחס השלילי של כל אחד כלפי חברו היה לחם חוקו. גם נח עצמו היה צדיק לעצמו, והוא לא הצליח להציל את העולם מהמבול. הציבור לא שעה לאזהרותיו ולדרשותיו, ולא במקרה. יש צדיק המפיץ חום סביבו, וכל הבא במחיצתו מתחמם, ויש כזה המחמם את עצמו, בעוד כל האחרים ממשיכים לקפוא מקור...
אברהם, לעומת זאת, כבר חי בעולם שבו יש אומה נבחרת. ה' הבדיל בינו לאחרים, והגדירו "אברהם העברי". ה' כבר אינו שייך לכולם במידה שווה, שהרי הוא "אלוקי אברהם" באופן מיוחד. אך דווקא אברהם היה רגיש לכלל הבריאה, ודאג אפילו לאנשי סדום ועמורה.
התיבה שהצילה את העולם והאדם היא תיבה המביאה לבירור פנימי ומעמיק של החיים ומטרתם. ההתכנסות בתיבה אינה דרך קבע כי אם מצב זמני, המאפשר לחזור אחר כך לחיים במרחב באופן נכון ומוסרי. יש כאלה המדברים על הרצון לחיות בהרמוניה עם הערבים ועל המוכנות להקשיב למצוקותיהם ולהרגיש אותן, אבל אינם מוכנים לדבר עם אחיהם המתנחלים או החרדים. הטשטוש וההשחתה הללו נובעים מכך שאין התכנסות מעמיקה לתוך התיבה האישית והלאומית.
ישנה הבדלה מהותית בין עם ישראל לאומות העולם: "המבדיל בין קודש לחול... בין ישראל לעמים". הבדלה זו חייבת להתבטא גם בחיים נבדלים. ישראל חיים במובן-מה בתוך תיבה, "הן עם לבדד ישכן" (במדבר כג, ט), אבל כל זה על מנת להביא בסופו של דבר לחיבור ולאחדות אמיתיים: "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים: והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' בית אלוקי יעקב...לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" (ישעיהו ב, ב-ד).
שבת שלום, רמי גרינברג
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה
ידיעות בקצרה
ספורט
"בשביל הספורט" טור דעה מאת שי מייבסקי "מי הבא בתור ומי בתור הבא" ("איך קוראים לאהבה שלי", יהודה פוליקר ויעקב גלעד) אליך רב"ש
10/04/2024
כתבות
אירוע פלילי חמור הלילה בפ"ת
09/04/2024
כתבות
כמה חנייה שתרצו
31/03/2024
חינוך
החינוך הדתי פ"ת - בידיו
27/03/2024
מקומי
נעצר בחשד שחטף תיקים מנשים בעיר
26/03/2024
כתבות
מי קיבלו בעירייה את הסמכויות בתיקים החשובים לציבור ה′סרוג′?
22/03/2024
מקומי
ההצעה הראשונה של האופוזיציה בעירייה
13/03/2024
נדל"ן
תחזיקו טוב; מלון נוסף יוקם בפ"ת
12/03/2024
מקומי
הנשים המובילות בפ"ת
10/03/2024
מלחמת "חרבות ברזל" בפתח תקווה
מתפללים לשחרורם
14/11/2023