"בשביל הספורט"  טור דעה מאת שי מייבסקי.
אשרי המאמן...?
עוד זה מדבר וזה בא
בראיון שנתן לערוץ הספורט מאמן הכדורגל אלדד שביט באוקטובר 2020, מיד לאחר שהתפטר מאימון קבוצת הכדורגל של בני סכנין אמר שביט: "זה מרגיש כמו מסטיק שברגע שנגמר הטעם - מחליפים. לועסים לועסים, נגמר הטעם, מסטיק בטעם אחר. זו בעיה". למין פתיחת העונה הנוכחית בליגת העל בכדורגל, 8 !! מאמנים(אטפלד, ואן לוון, נוסבאום, קומאן, קלינגר, לוזון, הוכנבוים ומימר) כבר פוטרו/עזבו את תפקידם והעונה טרם השלימה את חציה הראשון. ידועה היא העובדה שהפכה ברבות הימים לקלישאה מוכרת לפיה מאמן הוא רק אחד וסגל מונה למעלה מ 20 שחקנים ולכן, הרבה יותר נוח(שלא לדבר על זול ברוב המקרים) לפטר מאמן מאשר לשחרר כמות גדולה ומשמעותית של שחקנים. "ביצת" הכדורגל הישראלי היא קטנה. רוב השוחים בה מכירים כולם את כולם: מאמנים, סוכנים, יושבי ראש מועדונים ואנשי תקשורת. לא פעם נזרקים שמות של מאמנים כמועמדים למועדון כזה או אחר ומטבע הדברים מדובר בשמות מאמנים הנמצאים באותו זמן נתון על הגלגל הענק המתגלגל וממתינים לתורם לכשמאמן אחר יסיים את תפקידו. כאשר המועדון ניסה את כל המהלכים האפשריים, נתן שקט למאמן לעבוד, החליף שחקן או שניים, נוסתה שיטת משחק חליפית ע"י המאמן או כל ניסיון אחר ועדיין הקבוצה נכשלת במשחקיה ו/או מדשדשת במעמקי הטבלה ואינה עומדת בציפיות הבעלים, אופציית שינוי בעמדת המאמן עולה ומתקבלת בהבנה.  לכן, מעט לא ברורה ההחלטה של הנהלת מועדון בני סכנין לפטר את מאמן הקבוצה שרון מימר השבוע. הקבוצה שפתחה את העונה ביכולת טובה ואף דורגה במעלה הטבלה, מדורגת נכון להיום במקום השישי המבטיח מיקום בפלייאוף העליון ועם כמות נקודות זהה לעירוני קריית שמונה המדורגת במקום החמישי. נכון, הקבוצה הודחה ממשחקי הגביע לאחר הפסד כואב להפועל חדרה והשיגה רק ניצחון אחד מחמשת משחקיה האחרונים. ברם, חלון ההעברות נמצא בעיצומו ובהחלט ניתן לבצע מהלכים שיסייעו לקבוצה לצאת לדרך חדשה מבלי לפטר את המאמן. כפי שקורה בדרך כלל, כל מאמן חדש שיגיע(חיים סילבס כבר מתחמם על הקווים) ידרוש וכנראה גם יקבל חיזוק כזה או אחר על מנת לעמוד במטרות שתציב לו ההנהלה, אם כן מדוע לא לבצע את המהלכים הללו עם המאמן הקיים, לשמור על יציבות ולחזור להישגי המועדון מראשית העונה? מימר הוא המאמן התשיעי המפוטר מהמועדון בשלוש השנים החולפות ודומה שהמילה "סבלנות" קצת חסרה במועדון הצפוני בפרט ובכדורגל הישראלי בכלל.
אדום בפנים, ירוק בחוץ
התפאורה למשחק העונה בליגת העל היתה מושלמת לקראת קרב הנעילה של המחזור ה-18 בליגת העל. שתי הקבוצות הניצבות במקומות הראשון והשני בטבלה כשרק נקודה אחת מפרידה ביניהן, אצטדיון טוטו טרנר בבאר שבע מלא לחלוטין, צבעוני ורועש והשחקנים האיכותיים ביותר שיש לכדורגל הישראלי להציע בעונה הנוכחית. שלושה שערים, אחד מהם, של עומר אצילי מועמד מוביל לשער העונה, קצב מהיר והזדמנויות רבות להבקיע סיפקו מחצית ראשונה נהדרת בסיומה ירדו השחקנים לחדרי ההלבשה ונתנו את האות לפתיחת המהומה. "טראש טוק" הוא חלק בלתי נפרד ממשחקי הכדורגל והכדורסל לאורך כל ההיסטוריה.
 
שחקנים היורדים לחדרי ההלבשה בתום מחצית או בסיומו של משחק, נמצאים תמיד בדופק גבוה וחיים את מהלכי המשחק שזה עתה הסתיים או הגיע למחציתו. תפקידו של שופט הוא להשתדל להכיל ולא תמיד "לשמוע הכל" ובטח שלא לחרוץ גורל של משחק כתוצאה מעדות שמיעה, אלא אם נחצה הגבול ממנו לא ניתן להתעלם. התקרית בין שחקן מכבי חיפה רז מאיר לעוזר מאמן הפועל באר שבע אריק בנאדו, שחקן, קפטן, סמל ומאמן עבר במועדון הירוק, הביאה להרחקתו של מאיר במהלך המחצית כאשר את חלקו השני של המשחק שיחקה מכבי חיפה ב 10 שחקנים בלבד. מתום המשחק ועד ליום המחרת "זכה" בנאדו כמו גם בני משפחתו, להודעות נאצה רבות מאוהדי מכבי חיפה, שלא כאן המקום לפרטן. שיחת ההתנצלות אותה יזם רז מאיר לבנאדו, תומכת במסקנה שהדברים שנאמרו לכיוונו של בנאדו, לא היו צריכים להיאמר, גם לא "בעידנא דריתחא" ופנייתו של נשיא המועדון החיפאי יענקל'ה שחר אל קהל האוהדים לשמור על כבודו של סמל העבר במועדון מסייעת להורדת הלהבות בתקווה שמקרים מסוג זה לא יהיו מנת חלקו של הכדורגל שלנו. על כבוד לסמלים נמשיך כנראה לכתוב ולדבר גם בטורים הבאים.
שער הגיא
גם הכדורסל אינו חף מסוגיות פיטורי מאמנים והשלכותיהן וגם בטור זה נכתב על סאגת פיטוריו של גיא גודס ממועדון הכדורסל של מכבי ראשון לציון. לנוח הרבה גודס לא הספיק וכבר נקרא לפשוט את האימונית ולהתייצב על הקווים של הפועל חולון אשר פיטרה את מאמנה האיטלקי מאוריציו בוסקליה לאחר ההפסד הביתי מול בשיקטאש התורכית במשחק הראשון של הטוב מבין שלושה. בתפר שבין שני המשחקים שנותרו בסדרה, זימנה ההגרלה להפועל חולון משחק ביתי מול הפועל חיפה בשלב רבע גמר הגביע ובכך קבעה ששני משחקיו הראשונים של גודס במועדון החולוני הם משחקי עונה מהם אין דרך חזרה: המפסיד יוצא. גודס עמד בשני המבחנים ותוך שקבוצתו מציגה יכולת הרבה פחות טובה ממה שהרגילה את קהל אוהדיה בפתיחת העונה, היא גברה במשחק צמוד ומותח על התורכים באיסטנבול ושבה ל "היכל טוטו" אולמה הביתי על מנת לנצח בתום שתי הארכות את הפועל חיפה ולהיות הקבוצה הראשונה להעפיל לחצי גמר גביע המדינה. בתום המשחק העיד גודס על עצמו שהוא חי ממשחקים צמודים. כעת נותר למאמן להשלים את המלאכה, לנצח את המשחק השלישי מול בשיקטאש בחולון ולהעפיל לשלב הבא במסגרת האירופית ולהפוך את העונה האישית שלו למוצלחת. קשים והפכפכים חייו של מאמן, כבר אמרנו...