בשנים האחרונות התפתחה תופעה מדאיגה בקרב צעירי המגזר. הדור הצעיר מושפע יותר ויותר מהתרבות החילונית ופחות מהחינוך שהוא קיבל ומקבל מהוריו, מוריו ורבניו.

בכל מקום אפשר לראות צעירים עם כיפה על הראש (במקרה הטוב, ישנם מקרים בהם הם מכניסים את הכיפה לכיס) שהולכים לשתות אלכוהול בפאבים או לרקוד במועדונים עם חילונים בני גילם. תלמידים ובוגרי ישיבות ואולפנות, מיטב ילדינו, הולכים ומאבדים את הערכים שהונחלו להם רק בשביל לנסות לטעום מעולם הבילויים של אחינו החילונים. בשביל שהמצפון יציק קצת פחות, יש כאלו שיוצאים לפאבים כשרים, כאילו שזה הופך את חוויות ההשתכרות ללגיטימית.

תקראו לי מיושנת, אבל כשאני הייתי צעירה (וזה לא היה לפני כל כך הרבה שנים) היינו מבלים בדרך שונה לגמרי. היינו יוצאים לטייל, עושים מדורה ומנגנים בגיטרה, יוצאים לסרטים או סתם יושבים אצל אחד החבר′ה ומדברים עד הבוקר.

העולם משתנה ועם כל יום שעובר יש יותר ויותר פיתויים. אני מצפה, בתור אם לשלושה בנים ובת, שילדיי וחבריהם לא יזנחו את עולם הערכים היהודי וימצאו לעצמם צורת בילוי נאותה וצנועה יותר מזו שהם רוכשים להם כעת. אם נער מגיע למצב שהוא צריך להוריד את הכיפה כי הוא מתבייש בה, או שנערה יוצאת עם מכנסיים למסיבה כדי לא להיראות ′דוסית′ חלילה, כנראה שמה שהם הולכים לעשות הוא לא מתאים. אם הם בחרו לא להיות דתיים- מה שלא הופך אותם לפחות טובים בעיניי, חלילה- זה דבר אחד, אבל אם הם מתכוונים לנהל אורח חיים דתי- כדאי שיתחילו לברור את המקומות שהם הולכים אליהם. כי לחשוב שזה לא משפיע עליי ושזה רק לעכשיו, אחר כך אני אהיה אחר, זו נאיביות לשמה.

בואו לא נאבד את הדרך.