- כ"ד ניסן ה'תשפ"ה 22/04/2025′וואלה′: הצוללן שהותקף אמש על ידי כריש הוא בן 40 מפתח תקווה. בני משפחתו מספרים שהוא "חובב כרישים"
מוטי זפט
"נעימות" - מניין ′משתף′ בכפר גנים: פרובוקציה או צורך קיים?
כ"ז אב ה'תשע"ד 23/08/2014
מוטי זפט
זה כמה חודשים שקבוצה של גברים ונשים אורתודוכסיים לגמרי מתארגנים במסגרת 'מניין משתף' בו הנשים מובילות את התפילה ובחלקה גם עוברות לפני התיבה. נכון לעכשיו, 'חיה ותן לחיות'. גם המתנגדים ל'רוח החדשה' הזו, לא עושים מזה עניין
"כל כבודה בת מלך פנימה". איך תפרשו זאת? השמרנים בהליכותיהם יבינו, שמקומה של האשה להיות 'מאחורי הקלעים', שקטה, מכילה, לא פורצת דרך. ה'מהפכנים', ברוח השנים האלה, יאמרו: פנימה? במרכז העניינים.
וכך, לאט לאט תופעת 'המניינים המשתפים' מתרחבת, ואפילו לפתח-תקווה הרדומה יחסית היא הגיעה. לא, עדיין בתי-הכנסת ה'רגילים' לא התרוקנו בגלל המעבר ל'מניין המשתף' החדש שנפתח באחרונה בכפר-גנים, אבל בכל-זאת, יש כמה עשרות גברים ונשים בשכונה, שלא יחמיצו את המניין הזה, שלבינתיים מתקיים אחת לחודש, בשבת מברכין. בשבת האחרונה ('ראה' – מברכין) המניין לא התקיים, ונדחה לשבועיים, עקב שהותם של חלק ממרכיבי המניין הזה (בהתהוות) בחופשה.
כך או כך, פ"ת אינה הראשונה עם הסיפור הזה. קדמו לה ירושלים (מניין 'שירה חדשה'), מודיעין, גבעת-שמואל ועוד מקום או שניים. מה זה הסיפור הזה? האם זו סתם גחמה של נשים הרוצות להפגין את עצמאותן ועוצמתן? האם המניע העומד מאחורי זה הוא באמת הרצון שלהן שלא להיות 'בעדיפות שנייה' על-פני הגברים בבית הכנסת, דבר המוצא ביטויו לא רק בזה שהגברים הם החזנים, בד"כ גם הגבאים וכדומה, אלא – ובעיקר –בגלל שעזרות-הנשים תמיד קטנות מאלה של הגברים (נכון שבד"כ מגיעים הרבה יותר גברים מנשים, אבל זו שאלת הביצה והתרנגולת – מה קודם למה?), נמצאות בקומה שנייה או מאחור כך שבקושי שומעות את החזן, ובדרך כלל מחיצה אטומה או קרובה לאטומה מפרידה בינן לבין יקיריהן (מתגעגעות או רוצות לראות האם הבעל מתפלל או קורא עלוני שבת), או שבאמת מדובר בנשים שאת עבודת ה' שלהן יכולות ורוצות להביא לידי שלמות בדרך של התקרבות יותר לתפילות, כשהן 'כלי ראשון', מעורבות, מפעילות ובעצם כך מרגישות שייכות יותר, קשורות יותר, דבקות יותר?
לדברי אחת ממארגנות הקהילה החדשה בפתח תקווה, העניין בא מתוך הבנה כי יש היום בחברה הדתית כאלה המבקשים ליצור שינוי מגדרי בכל הקשור למיקומה של האישה בבית הכנסת ובפעילות הקשורה בתפילה בציבור. לדבריה, "מניין משתף" מתייחד בהיותו קהילה של גברים ונשים דתיים-אורתודוקסים ובמרכזו בית כנסת המשתף את כלל מתפלליו ובפרט נשות הקהילה, בניהול התפילות ובניהול הקהילה – הכול במסגרת ההלכה.
ככה נראה אולם התפילה במניין המשתף. מחיצה בדיוק באמצע.
כל המניינים המשתפים האלה פועלים בהכוונתו של הרב פרופ' דניאל שפרבר, נשיא המכון הגבוה לתורה באוניברסיטה בר-אילן, שגם מנחה את הקהילות האלה לגדרי ההלכה, מה מותר לנשים להוביל בתפילה ומה לא. למשל, במניינים האלה מקובל שנשים עוברות לפני התיבה בקטעים שבבתי הכנסת הרגילים עוברים לפני התיבה ילדים מתחת לגיל 13. קבלת שבת, פסוקי דזמרה וכדומה. כמו כן נשים נושאות דברי תורה ובמקומות רבים נשים גם אומרות 'קדיש' יתום, כשהן בשנת אבל או ב'יורצייט'. וכן – המחיצה (בד"כ לא ממש אטומה) עוברת בדיוק, אבל בדיוק, באמצע אולם התפילה. אין אפליות.
עד כה התקיימו התפילות של המניין הזה בלילות שבת 'מברכין' שלוש פעמים בחצר דירת גן בכפר גנים, וכך יהיה מן הסתם גם בפעם הבאה. בימים אלו נתקבל אישור מהעירייה לשכירות אולם ציבורי לצורך המניין, ולאחר תקופת התארגנות, כולל התקנת שעון שבת באולם האמור, שם יתקיימו התפילות.
הקבוצה הקימה דף בפייסבוק – "מניין משתף כפר גנים פתח תקווה" - בו אפשר להתעדכן בתהליכים שקורים בקבוצה.
כצפוי, היוזמה הזו נתקבלה ב'הרמת גבה' גם בקרב רבים במיינסטרים של הציונות הדתית, שלא לדבר על רבנים מהמגזר. הטענה המרכזית הנשמעת היא שגם אם נכון לעכשיו
התפילות מתנהלות על-פי ההלכה (לטענת גורם מסויים: עפ"י שולי ההלכה), הרי שזה עלול להיות תחילתו של מדרון, שסופו מי ישורנו.
יוזכר, כי מנייני נשים בשמחת תורה ובעת קריאת מגילה, הפכו כבר לדבר שאינו בגדר 'חידוש', גם בפתח-תקווה.
האם תופעת 'המניין המשתף' תכה גם היא שורשים במחוזותינו? כיצד יתייחס אליה הממסד הרבני המקומי? האם ינסה לטרפד זאת, או יאפשר 'חיה ותן לחיות'?. ימים יגידו.
לקריאה נוספת: מאמרו של אודי לוינגר על המניין המשתף הראשון בפ"ת ב-NRG
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה
זה כמה חודשים שקבוצה של גברים ונשים אורתודוכסיים לגמרי מתארגנים במסגרת 'מניין משתף' בו הנשים מובילות את התפילה ובחלקה גם עוברות לפני התיבה. נכון לעכשיו, 'חיה ותן לחיות'. גם המתנגדים ל'רוח החדשה' הזו, לא עושים מזה עניין
"כל כבודה בת מלך פנימה". איך תפרשו זאת? השמרנים בהליכותיהם יבינו, שמקומה של האשה להיות 'מאחורי הקלעים', שקטה, מכילה, לא פורצת דרך. ה'מהפכנים', ברוח השנים האלה, יאמרו: פנימה? במרכז העניינים.
וכך, לאט לאט תופעת 'המניינים המשתפים' מתרחבת, ואפילו לפתח-תקווה הרדומה יחסית היא הגיעה. לא, עדיין בתי-הכנסת ה'רגילים' לא התרוקנו בגלל המעבר ל'מניין המשתף' החדש שנפתח באחרונה בכפר-גנים, אבל בכל-זאת, יש כמה עשרות גברים ונשים בשכונה, שלא יחמיצו את המניין הזה, שלבינתיים מתקיים אחת לחודש, בשבת מברכין. בשבת האחרונה ('ראה' – מברכין) המניין לא התקיים, ונדחה לשבועיים, עקב שהותם של חלק ממרכיבי המניין הזה (בהתהוות) בחופשה.
כך או כך, פ"ת אינה הראשונה עם הסיפור הזה. קדמו לה ירושלים (מניין 'שירה חדשה'), מודיעין, גבעת-שמואל ועוד מקום או שניים. מה זה הסיפור הזה? האם זו סתם גחמה של נשים הרוצות להפגין את עצמאותן ועוצמתן? האם המניע העומד מאחורי זה הוא באמת הרצון שלהן שלא להיות 'בעדיפות שנייה' על-פני הגברים בבית הכנסת, דבר המוצא ביטויו לא רק בזה שהגברים הם החזנים, בד"כ גם הגבאים וכדומה, אלא – ובעיקר –בגלל שעזרות-הנשים תמיד קטנות מאלה של הגברים (נכון שבד"כ מגיעים הרבה יותר גברים מנשים, אבל זו שאלת הביצה והתרנגולת – מה קודם למה?), נמצאות בקומה שנייה או מאחור כך שבקושי שומעות את החזן, ובדרך כלל מחיצה אטומה או קרובה לאטומה מפרידה בינן לבין יקיריהן (מתגעגעות או רוצות לראות האם הבעל מתפלל או קורא עלוני שבת), או שבאמת מדובר בנשים שאת עבודת ה' שלהן יכולות ורוצות להביא לידי שלמות בדרך של התקרבות יותר לתפילות, כשהן 'כלי ראשון', מעורבות, מפעילות ובעצם כך מרגישות שייכות יותר, קשורות יותר, דבקות יותר?
לדברי אחת ממארגנות הקהילה החדשה בפתח תקווה, העניין בא מתוך הבנה כי יש היום בחברה הדתית כאלה המבקשים ליצור שינוי מגדרי בכל הקשור למיקומה של האישה בבית הכנסת ובפעילות הקשורה בתפילה בציבור. לדבריה, "מניין משתף" מתייחד בהיותו קהילה של גברים ונשים דתיים-אורתודוקסים ובמרכזו בית כנסת המשתף את כלל מתפלליו ובפרט נשות הקהילה, בניהול התפילות ובניהול הקהילה – הכול במסגרת ההלכה.

כל המניינים המשתפים האלה פועלים בהכוונתו של הרב פרופ' דניאל שפרבר, נשיא המכון הגבוה לתורה באוניברסיטה בר-אילן, שגם מנחה את הקהילות האלה לגדרי ההלכה, מה מותר לנשים להוביל בתפילה ומה לא. למשל, במניינים האלה מקובל שנשים עוברות לפני התיבה בקטעים שבבתי הכנסת הרגילים עוברים לפני התיבה ילדים מתחת לגיל 13. קבלת שבת, פסוקי דזמרה וכדומה. כמו כן נשים נושאות דברי תורה ובמקומות רבים נשים גם אומרות 'קדיש' יתום, כשהן בשנת אבל או ב'יורצייט'. וכן – המחיצה (בד"כ לא ממש אטומה) עוברת בדיוק, אבל בדיוק, באמצע אולם התפילה. אין אפליות.
עד כה התקיימו התפילות של המניין הזה בלילות שבת 'מברכין' שלוש פעמים בחצר דירת גן בכפר גנים, וכך יהיה מן הסתם גם בפעם הבאה. בימים אלו נתקבל אישור מהעירייה לשכירות אולם ציבורי לצורך המניין, ולאחר תקופת התארגנות, כולל התקנת שעון שבת באולם האמור, שם יתקיימו התפילות.
הקבוצה הקימה דף בפייסבוק – "מניין משתף כפר גנים פתח תקווה" - בו אפשר להתעדכן בתהליכים שקורים בקבוצה.
כצפוי, היוזמה הזו נתקבלה ב'הרמת גבה' גם בקרב רבים במיינסטרים של הציונות הדתית, שלא לדבר על רבנים מהמגזר. הטענה המרכזית הנשמעת היא שגם אם נכון לעכשיו
התפילות מתנהלות על-פי ההלכה (לטענת גורם מסויים: עפ"י שולי ההלכה), הרי שזה עלול להיות תחילתו של מדרון, שסופו מי ישורנו.
יוזכר, כי מנייני נשים בשמחת תורה ובעת קריאת מגילה, הפכו כבר לדבר שאינו בגדר 'חידוש', גם בפתח-תקווה.
האם תופעת 'המניין המשתף' תכה גם היא שורשים במחוזותינו? כיצד יתייחס אליה הממסד הרבני המקומי? האם ינסה לטרפד זאת, או יאפשר 'חיה ותן לחיות'?. ימים יגידו.
לקריאה נוספת: מאמרו של אודי לוינגר על המניין המשתף הראשון בפ"ת ב-NRG
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה