- כ"ד ניסן ה'תשפ"ה 22/04/2025′וואלה′: הצוללן שהותקף אמש על ידי כריש הוא בן 40 מפתח תקווה. בני משפחתו מספרים שהוא "חובב כרישים"
כתבות
המקוואות בפ"ת: לא אסטטיים אבל המים נקיים
ל' אב ה'תשע"ד 26/08/2014
ינון בר נוי
כמו בהרבה דברים אחרים, שפ"ת מפגרת בהם לעומת מה שנעשה בערים צעירות יותר (ואל תשכחו שאנחנו 'אם המושבות'), כך גם בתחום המקוואות.
יש לנו פה שמונה מקוואות טהרה לנשים ומקווה אחד לגברים – מקוואות ציבוריות, כולם, ללא יוצא מן הכלל, המראה שלהם לא יכול להסתיר את גילם. מי יותר, מי פחות – הצד האסטטי אינו הצד החזק שבהם. אבל למקווה באים לטבול, זה לא ספא.
מקווה בכפ"ג. (צילום: פיתה)
זה שמונה שנים שלא נבנה בעיר מקווה חדש, למרות שהאוכלוסייה גדלה בתקופה זו בעשרות אלפי משפחות, עם בניית השכונות החדשות והרחבת ותיקות. אז למה לא בנו עוד? בראש ובראשונה עניין של כסף, והרבה כסף, אך גם עניין של לחצים, קשרים (במשרד הדתות) וכן לחצים פה בעיר. למל, מתוכנן היה להיבנות מקווה בכפר גנים ג', ליד ביכנ"ס רננים ברחוב אויערבך. תוכנית הצבה כבר הוכנה ואף אושרה בפורום המתאים, אפילו כסף, את מרבית הסכום – 1.6מיליון שקל מתוך כ-2.5 מיליון, היה לכאורה בכיס בצורה של הרשאה של משרד הדתות. אלא, שבעירייה ובמועצה הדתית גררו רגליים, עד שוועד השכונה הרים קול צעקה, אח"כ באגף הנכסים העירוני דרשו שבמקום מקווה ייבנו שם עוד ועוד גני ילדים ומעונות יום, וכך, לאחר שהוסכם להעביר את מיקום המקווה למגרש ליד רחוב רבין, גם שם הקים ועד השכונה קול צעקה, ומיד לאחר הבחירות לעירייה הוחלט לא להקים במקום את המקווה. הכסף שיועד לו הועבר לטובת מקום אחר. אגב, לא ראינו שום תרעומת על ההחלטה.
אבל בואו נעזוב לרגע את תהליך האישור והבניה, ונעבור לענייני בריאות. נייר עמדה שהכינו מיכל אחרק-ויין ואיילת סימון מצוות 'שביל הזהב' שבמכון לאסטרטגיה ציונית, תחת הכותרת 'לטבול בעיניים עצומות', הן מצביעות על תמונה עגומה של מצב המקוואות בארץ, ובכלל זה על ליקויים תברואתיים רבים. בדו"ח שהוגש לשר הבריאות בשנת 2002 נכתב כי 60 אחוז מהמקוואות בירושלים ובתל אביב שנבדקו, נמצאו עם ליקויי תברואה קשים, שעלולים, לדברי הדו"ח, לסכן את בריאות המטופלות. דו"ח מבקר המדינה לשנת 2004 בחן את המצב בשמונה רשויות מקומיות, ומתוך 94 מקוואות שבדק (מהם 35 פרטים), 80 (!) פעלו ללא רישיון עסק.
מה קורה פה בפתח תקווה? עופר אברהם, מנכ"ל המועצה הדתית טוען כי בכל יום הבלנית או עובדת הניקיון במקווה מחטאות את מי המקוואות. כל חודש מגיעה ביקורת ממשרד הבריאות לבדיקת תקינות המים. במידה ויש חוסר תקינות במים, מיד נבדקות הנסיבות. זה יכול להיות מכך שהבלנית שכחה לשים חומרי חיטוי או שיש בעיה בעכירות המים, וכדומה.
האמת, בדיקה שערך משרד הבריאות בחודש שעבר, יולי 2014, הוציא את מקוואות פ"ת – עם ציון מעולה. וכה כתב עורך הדו"ח עבור משרד הבריאות: "המים נמצאו מחוטאים. קיימת הקפדה מלאה לחיטוי שוטף של מי הטבילה". יצוין כי הביקורים נערכים ללא התראה מוקדמת ובאופן שוטף. האמת? יישר-כח למועה"ד ולאחראים לעניין, בטח ובטח נוכח הדו"ח על מצב המקוואות בארץ.
(על בניית מקוואות חדשים והמצב הפיסי של המקוואות הקיימים – וכמות טבילות בהן- בכתבה הבאה)
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה
כמו בהרבה דברים אחרים, שפ"ת מפגרת בהם לעומת מה שנעשה בערים צעירות יותר (ואל תשכחו שאנחנו 'אם המושבות'), כך גם בתחום המקוואות.

זה שמונה שנים שלא נבנה בעיר מקווה חדש, למרות שהאוכלוסייה גדלה בתקופה זו בעשרות אלפי משפחות, עם בניית השכונות החדשות והרחבת ותיקות. אז למה לא בנו עוד? בראש ובראשונה עניין של כסף, והרבה כסף, אך גם עניין של לחצים, קשרים (במשרד הדתות) וכן לחצים פה בעיר. למל, מתוכנן היה להיבנות מקווה בכפר גנים ג', ליד ביכנ"ס רננים ברחוב אויערבך. תוכנית הצבה כבר הוכנה ואף אושרה בפורום המתאים, אפילו כסף, את מרבית הסכום – 1.6מיליון שקל מתוך כ-2.5 מיליון, היה לכאורה בכיס בצורה של הרשאה של משרד הדתות. אלא, שבעירייה ובמועצה הדתית גררו רגליים, עד שוועד השכונה הרים קול צעקה, אח"כ באגף הנכסים העירוני דרשו שבמקום מקווה ייבנו שם עוד ועוד גני ילדים ומעונות יום, וכך, לאחר שהוסכם להעביר את מיקום המקווה למגרש ליד רחוב רבין, גם שם הקים ועד השכונה קול צעקה, ומיד לאחר הבחירות לעירייה הוחלט לא להקים במקום את המקווה. הכסף שיועד לו הועבר לטובת מקום אחר. אגב, לא ראינו שום תרעומת על ההחלטה.
אבל בואו נעזוב לרגע את תהליך האישור והבניה, ונעבור לענייני בריאות. נייר עמדה שהכינו מיכל אחרק-ויין ואיילת סימון מצוות 'שביל הזהב' שבמכון לאסטרטגיה ציונית, תחת הכותרת 'לטבול בעיניים עצומות', הן מצביעות על תמונה עגומה של מצב המקוואות בארץ, ובכלל זה על ליקויים תברואתיים רבים. בדו"ח שהוגש לשר הבריאות בשנת 2002 נכתב כי 60 אחוז מהמקוואות בירושלים ובתל אביב שנבדקו, נמצאו עם ליקויי תברואה קשים, שעלולים, לדברי הדו"ח, לסכן את בריאות המטופלות. דו"ח מבקר המדינה לשנת 2004 בחן את המצב בשמונה רשויות מקומיות, ומתוך 94 מקוואות שבדק (מהם 35 פרטים), 80 (!) פעלו ללא רישיון עסק.
מה קורה פה בפתח תקווה? עופר אברהם, מנכ"ל המועצה הדתית טוען כי בכל יום הבלנית או עובדת הניקיון במקווה מחטאות את מי המקוואות. כל חודש מגיעה ביקורת ממשרד הבריאות לבדיקת תקינות המים. במידה ויש חוסר תקינות במים, מיד נבדקות הנסיבות. זה יכול להיות מכך שהבלנית שכחה לשים חומרי חיטוי או שיש בעיה בעכירות המים, וכדומה.
האמת, בדיקה שערך משרד הבריאות בחודש שעבר, יולי 2014, הוציא את מקוואות פ"ת – עם ציון מעולה. וכה כתב עורך הדו"ח עבור משרד הבריאות: "המים נמצאו מחוטאים. קיימת הקפדה מלאה לחיטוי שוטף של מי הטבילה". יצוין כי הביקורים נערכים ללא התראה מוקדמת ובאופן שוטף. האמת? יישר-כח למועה"ד ולאחראים לעניין, בטח ובטח נוכח הדו"ח על מצב המקוואות בארץ.
(על בניית מקוואות חדשים והמצב הפיסי של המקוואות הקיימים – וכמות טבילות בהן- בכתבה הבאה)
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה