בין אלה שהמשטרה ממליצה להעמידם לדין סביב פרשיית מסמך הרפז, נמצא גם הפרקליט הצבאי הראשי לעבר, וכיום מזכיר הממשלה, אביחי מנדלבליט, תושב פתח-תקווה.
 
החברים בכחול ממליצים להעמידו לדין באשמה של שיבוש הליכי חקירה והפרת אמונים. על מה הם מייחסים לו זאת? על כך שבעת ששימש כפרקליט צבאי ראשי, בשיחת טלפון קצרה בת פחות מדקה, שקיים בזמנו עם רן נזרי, עוזרו של היועץ המשפטי לממשלה דאז, הוא לא מסר לו מידע שהוא יודע היכן נמצא המסמך של הרפז שכולם חיפשו אותו.
 
מיד למחרת בבוקר, בפגישה שהייתה למנדבליט עם הרמטכ"ל דאז, גבי אשכנזי, סיפר לו אשכנזי כי הוא יודע כבר שלושה חודשים היכן המסמך הזה.
 
מנדלבליט לא חיכה הרבה והינחה את הרמטכ"ל למסור מיד את המסמך ליועץ המשפטי לממשלה.
 

בתשובה לשאלת החוקרים, מדוע לא סיפר מיד לנזרי על כך שהוא יודע היכן המסמך, השיב מנדבליט כי ראה עצמו כעורך-דינו של גבי אשכנזי כרנטכ"ל, והיה בטוח כי מדובר ביחסי חיסיון של לקוח ועורך דינו ולכן לא רצה לרוץ עם המידע הזה לנזרי לפני שאשכנזי יחשוב על כך בעצמו.
 
" בעוון השתהות של כמה שעות אתם חוקרים אותי"? שאל מנדבליט את החוקרים, לדברי סוכנויות הידיעות.
 
לא רק אנחנו, גם עיתונאים בכירים בתחום המשפט התבטאו אתמול, עם פרסום דבר החלטת המשטרה, כי נראה שמשטרה 'מסמנת' את מנדבליט שלא בצדק. רק בגלל שביקש 'לישון על החומר' לילה אחד, לא צריך להגיש כתב אישום לאם במעמדו, המוכר כבעל יושרה גבוהה.
 
העובדה כי מיד למחרת בבוקר הינחה מנדבליט את הרמטכ"ל למסור מיד את המידע על המסמך ליועץ המשפטי לממשלה, מעידה לכאורה כי זו הייתה עמדתו, זו הייתה כוונתו וכי ב'השתהות' של לילה כדי 'לחשוב על זה', לא היה משום שותפות לעבירה.
 
החלטת המשטרה בעניינו רק מצביעה שוב עד כמה יכולים חוקרים במשטרה להיות קטנוניים, להיטפל על נושא משרה בכיר, וב'שורה התחתונה', להוציא לאנשים רציניים את החשק לקחת חלק בממסד הישראלי.
בעניינו  של מנדליט, לפחות, ניתן לקוות ולצפות, שהפרקליטים בפרקליטות, האמורים לשקול את המלצת המשטרה, יהיו חכמים יותר מעמיתיהם במשטרה.