מדי שבוע אנסה לעשות לכם קצת סדר בכותרות הפולטיות שעשו את השבוע, הן בעיר והן במגזר הדתי כולו.

טור הפתיחה יעסוק, כמובן, בחוקה של הבית היהודי.

תחילה קצת היסטוריה - המפלגה הדתית לאומית, מפד"ל על גלגוליה השונים, כמעט ונמחקה בבחירות 2009, כשירדה ל3 מנדטים בלבד.

מרכז המפלגה היה "אות מתה", הבוחרים עזבו בהמוניהם, הח"כים היו (כמעט) לא רלוונטיים, ולקראת בחירות 2013 הייתה הרגשה שהנה - הגיע הקץ על אחת מהתקופות היפות של הציבור הסרוג - מייצוג שיא של 12 מנדטים ב1977, למפלגה שלא עוברת את אחוז החסימה ב2013.

לא ניכנס כאן, שוב, לכל הליך ההתפקדות והפריימריז, כשכזכור לכולם החייה מחדש את המפלגה, ויחד עם האיחוד של מפד"ל ו"תקומה", שיצר את "הבית היהודי", הביא להשוואת השיא - 12 מנדטים בבחירות 2013.

לאחר הבחירות החליטו בהנהגת הבית היהודי לחוקק חוקה חדשה.

ועדת החוקה שקמה, בראשות הרב ד"ר דני טרופר, שהיה ראש ועדת המפקד ב2012, ניסחה חוקה חדשה והביאה אותה לעיון הציבור הרחב. השלב הבא היה - הצפת הועדה במאות הסתייגויות, שנדונו, נבנחנו וחלקן אף התקבלו.

לאחר הפסקה בת חודש וחצי (מבצע "צוק איתן") חזרו בבית היהודי לעסוק במרץ בענייני החוקה.
בזאת תם הרקע ההיסטורי. כעת, נציין כאן את טענות הצדדים בעד ונגד.

חלק מהטענות בעד החוקה (כפי שנטענות ע"י ח"כי הבית היהודי שתומכים בחוקה - נפתלי בנט, ניסן סלומינסקי, איילת שקד, אורי אורבך, אבי וורצמן ושולי מועלם - יחד עם פעילי השטח התומכים בחוקה) הן:

1. החוקה הזו מתאימה לשנת 2014, בניגוד לחוקה הקודמת שהתאימה לשנות ה90.

2. החוקה חותרת להנהגת המדינה, לראשונה בתולדות המפלגה.

3. החוקה נותנת יותר משילות ליו"ר לצד איזונים ובלמים ע"י ועדות שונות, מזכירות ומרכז המפלגה.

4. החוקה מקבעת את עקרון הפריימריז ומשתפת את הציבור בבחירת מנהיג המפלגה ורוב הרשימה.

5. החוקה עוזרת לפתיחת השורות של המפלגה- לא עוד מפלגה סקטוריאלית אלא אפשרות להשתתפות של חוגים אחרים בחברה שלא היו שותפים למפלגה.

6. שריונים לנשים בכל חמישיה - הגדלת הייצוג הנשי.

חלק מהטענות נגד החוקה (כפי שנטענות ע"י ח"כי הבית היהודי שמתנגדים לחוקה - מוטי יוגב ויוני שטבון - יחד עם פעילי השטח שמתנגדים לחוקה) הן:

1. החוקה נוטלת סמכויות ממרכז המפלגה, שהוא הגוף המפקח על פעולות היו"ר.

2. ליו"ר יש יותר מדי סמכויות בקביעת הרשימה - שריון מקומות בכל חמישיה, לדוג'.

3. ליו"ר אין פיקוח - הוא קובע את הרכבי הועדות השונות.

4. פתיחת השורות פוגעת במרקם הציוני-דתי של המפלגה.

5. פחד מהשתלטות המנהיג על המפלגה.
 
לגבי הפרוצדורה - ביום רביעי הקרוב יכונס מרכז המפלגה (הוועידה בשמה השני) שיצביע על שני דברים - ראשית, על סמכויות ועדת החוקה כ"ועדה מתמדת" שרשאית להביא את הצעת החוקה להצבעה.

לאחר מכן, ובהנחה וזה יעבור, יוצגו הסתייגויות נוספות לחוקה שגם עליהן יצביעו חברי המרכז, ובהנחה וגם זה עובר, יצביעו חברי המרכז על קבלת החוקה. 

אופן ההצבעה עומד על הצבעה גלויה כברירת מחדל, אך יכול להיות שמתנגדי החוקה ישיגו מספר של חתימות (עפ"י התקנון) ויבקשו הצבעה חשאית.
 
לגבי השלכות ההצבעה - באם החוקה תעבור, והבחירות לכנסת אכן יוקדמו, (וזאת עפ"י הדעה הרווחת בקרב הפרשנים ואנשי מסדרונות הכנסת), זו תהיה יריית הפתיחה לקראת הפריימריז הבאים לראשות הבית היהודי ולרשימה לכנסת.
 
לא אציין כאן את דעתי בנושא, היות ואני חבר מרכז המפלגה ואמור להצביע על החוקה ביום רביעי, אך תהיו בטוחים שיהיה מעניין ו"שמח" בועידת הבית היהודי השבוע.