כתבת עמוד ב'ידיעות אחרונות', שבוע שעבר, חשפה, את מה שרבים מאתנו מכירים זה מזמן (הופיע, בין השאר באתר 'סופ"ש'), שחלק מבתי המלון לא מאפשרים למשפחות דתיות המתארחות אצלן בשבתות להישאר בחדרים עד צאת השבת (הדבר בעייתי בעיקר בקייץ), אלא בתוספת מחיר משתיים בצהריים ועד מוצ"ש. יש מבתי המלון שמגלים 'נדיבות' ומאפשרים למשפחות להישאר במלון וליהנות ממתקניו, אך יש לצאת בצהריים מהחדר ואת המזוודות ניתן להשאיר בלובי. יופי.
לא נגלה את אמריקה אם נכתוב שהדתיים מרבים לצאת לשבות לבתי מלון. אם זה במסגרת חברים (חוגי חזו"ן. מכירים?), ברמצווש, בת מצווש, שבת חתן, שבע שברכות, יום הולדת לסבתא – מה לא. זה נהנה וזה לא חסר. בתי המלון מודעים לכח הקנייה הגדול של הציבור הדתי-לאומי, ובד"כ דואגים לאולם תפילה, תשמיש קדושה (בד"כ חסר), וכדומה.
לענ"ד, אם בתי המלון ימשיכו לדרוש מאתנו 'קנס' על שלא נפנה את החדר בעיצומה של שבת, נצטרך, הדתיים, פשוט להתארגן ולומר להם – עד כאן. תגבו מאתנו תוספת כזו – לא תראו אותנו יותר. נלך רק לבתי מלון שמבינים אותנו, על מעלותינו ועל חסרונותינו.
בתי המלון חוסכים עלויות כשדתיים מפוצצים אותם בשבתות. למשל, אנחנו לא משתמשים בבריכה בשבת, גם לא בחדר הכושר. זה אומר שהם צריכים פחות כ"א למטלות אלה כשהדתיים מתארחים שם בשבתות.
ונקודה נוספת. עפ"י העתונות, הרבנים הראשיים לנתניה (הספרדי, הרב שלוש) ולהרצליה הנחו את בתי המלון שם לרכוש בשנת השמיטה רק סחורה מיבולי נוכרים. (אתגר לרב הראשי לנתניה האשכנזי שנכנס בימים אלה לתפקידו, הרב קלמן בר, לשנות את ההחלטה). אם אמנם כך, ניתן היה לצפות מכל אנשי הציונות הדתית, ההולכים ברוח הראי"ה וסומכים על 'היתר המכירה', ושפרנסתם של חקלאי ישראל יקרה להם – שיבהירו לאותם בתי מלון שייענו לגזירת הרבנים האלה – אם כך, שהרבנים האלה יתארחו אצלכם. לא אנחנו. בטח לא בשנת השמיטה.