משבוע לשבוע אני הופך מגור צעיר לאחד הגורים הבוגרים.
אלו שמלמדים את הקטנים מה זה "שב" ומה זה "ארצה", או בתכלס איך נקבל את הגרגרים הכי טובים והכי מהר.
 
השבוע, נסענו כהרגלנו ללימודים ביום ראשון.
ההבדל היחיד היה שהפעם במקום לרוץ משיעור לשיעור היה לנו שפע של זמן להסתובב ברחבי האוניברסיטה.
מיטל ניצלה את זה לעבודה על משמעת, ואחר כך אפילו נשאר זמן לשחק קצת, ולהיפגש עם חברים.

צפו בסרט:


ביום שני אלי המאלף הגיע, ואיתו הפתעה. כמו שכבר אמרתי לכם, יש הפתעות, ו... יש הפתעות...
הפעם זה היה מסוג ההפתעות שגרמו למיטל טיפה לדמוע.
מדובר היה בריתמה.
מי שלא יודע באיזה ריתמה מדובר,
אז זו הריתמה שמקבלים הכלבי נחייה, וכך הכלב מנחה את העיוור בדרכים.
כמובן שזו היתה סתם ריתמה. היא לא היתה מותאמת לגודל שלי, ובוודאי לא מותאמת ליד של העיוור מפני שעוד לא נעשתה התאמה כזו. ההתאמה נעשית רק בשלב האחרון של הקורס בן החצי שנה בבית עובד. את הקורס אני אתחיל אחרי שאפרד ממיטל בעוד כמה חודשים.
אז אלי שם לי את הריתמה, ומיטל למדה איך לשים לי אותה וניסתה בעצמה. היא עוד צריכה לעבוד על זה. גם אותה צריך לאלף מידי פעם.. לא רק אותי...
ויצאנו להסתובב שוב בשוק.


לעוקבים מהבלוגים הקודמים אני אספר שאלי היה נורא מרוצה מהתנהגותי בשוק, שפעם קודמת היתה קצת פחדנית.
ולכן- עלינו עוד שלב-

הורדנו את הג'נטל לידר (הדבר הזה שיש לי מסביב לאף בהליכה? שגורם לי ללכת לאט?).
התחלנו ללכת, ואני לא משכתי את מיטל והיא היתה בשוק!
שמחתי שהיתה לי הזכות לשמח אותה כל כך :)

כשחזרנו מהשוק היא פינקה אותי בכל טוב, ושיחקנו המון.
לא היה לנו הרבה זמן, כי היינו עוד צריכים לנסוע ללימודים באותו יום...
בגלל שהצלחנו לצאת קצת מוקדם מיטל פינקה אותי בשני חבלים חדשים לאוסף :)
אחד קטנצ'יק ואחד ענק!

אני מעדיף לשחק עם שניהם ביחד... לא עושה אפליות...



ביום שלישי היינו כל היום ביחד ושיחקנו בחבלים ובכללל הצעצועים שלי וטיילנו המון :)

ביום רביעי בערב היה מפגש גורים בגינת ההשכלה האהובה עלי ביותר :)
ידעתי שלא יגיעו הרבה כלבים משלנו, אבל בכל זאת מיטל החליטה לנסוע. וטוב שכך.
שהגענו קוויז כבר היתה שם, וכמה דקות אחרי הגיעה גורה נוספת, נראית קצת יותר קטנה ממני, ומיטל לא זיהתה אותה. גם מיכל אמא של קוויז לא.
אני זיהיתי מיד- מדובר באחותי האהובה שילה!
לא ראיתי אותה כבר 7 חודשים!
שנינו עזבנו באותו יום את הגוריה בבית עובד,
וממש לפני שאני הגעתי למיטל דנה הביאה את שילה לבית החדש שלה.
שמחתי כל כך לראות אותה!
שיחקנו ביחד שעתיים, יחד עם קוויז כמובן, כמו להקת כלבים אמיתית.
בסוף גם הצטלמתי עם שילה למזכרת. (מצורפת תמונה)
לכו תדעו מתי אראה אותה שוב...
זהו.. שבוע ללא ספק מרגש עבר עליי
מצרף תמונות כדי שגם אתם תוכלו לדמוע...
אוהב,
שארפ
שיחקנו ביחד שעתיים, יחד עם קוויז כמובן, כמו להקת כלבים אמיתית.
בסוף גם הצטלמתי עם שילה למזכרת.
לכו תדעו מתי אראה אותה שוב...


זהו.. שבוע ללא ספק מרגש עבר עליי :)



 
אוהב,
שארפ :)