וואללה, אני לא יודע איך אצליח לעבור את השבת, ועוד שבת חנוכה, עם המתח הזה: מה יחליט מרכז מפלגת 'תקומה' במוצ"ש, האם ימשיכו ב'בית היהודי', או יפרשו ויחברו עם מפלגתו החדשה של אלי ישי. איך הם עשו לנו את זה? איך נוכל להתענג על מטעמי השבת, תפילותיה, הזמירות, הנכדים, כאשר בראש כל הזמן תנקר השאלה – מה יחליטו אורי אריאל וחבריו?


אריאל. תמונה מדף הפייסבוק שלו

למי שעוד לא התעדכן בחדשות הסנסציוניות: מועצת 'תקומה, הכוללת את היו"ר אורי אריאל, ח"כ זבולון כלפה (כן, יש כזה), ח"כ אורית סטרוק, מנכ"ל המפלגה אופיר סעדון, בצלאל סמוטריץ' ונתן נתנזון (היודע בכינויו נוס), דנה ביום חמישי בשאלה: לפרוש (וללכת עם אלי ישי) או לא לפרוש. (ומביני דבר אומרים כי זו בדיוק השאלה "להיות או לא להיות" (בסדר הפוך). בהצבעה שערכו: תיק"ו. אריאל, כלפה ונוס – בעד פרישה מהבית היהודי, האחרים – בעד להישאר ב'בית'. מה עושים במצב של תיק"ו? ת – תשבי, י – יתרץ, ק – קושיות, ו – ובעיות. אבל מה לעשות, והזמן לוחץ, שכן צריך להחליט ולא בטוח שמשיח בן דוד יגיע ב-48 השעות הקרובות, הוחלט ללכת ל'מועצת החכמים' של 'תקומה' – הרבנים. ככה למדו את החברים. בכל דבר ועניין – נשמע לרבנים.

הלכו לרבני 'תקומה', אבל אלה, בהחלטה הסטורית – החליטו: תשברו אתם את הראש לבדכם. 'גדול עלינו'. לא נעשה לכם את החיים קלים. הרבנים הינחו את הפוליטיקאים ללכת למרכז תקומה (מישהו שמע פעם על מרכז כזה? כמה חברים הוא מונה?), ומה שיחליטו המרכז, זה מה שיהיה. דמוקרטיה בהתגלמותה. ובעיניים שלי – זו הבשורה הגדולה שיוצאת מ'תקומה'. 'קול המון כקול שדי'. החברים מחליטים, לא הרבנים. אתם יודעים מה? היה שווה כל הבלגן הזה. ואם יילכו אריאל וחבריו למפלגתו החדשה של אלי ישי, אני מאחל להם שאת אותה תובנה שקיבלו עתה רבני 'תקומה, הם יצליחו להנחיל גם לרבני אלי ישי. בעברית פשוטה: רבנים יקרים, עזבו את הפוליטיקה לפוליטיקאים.