ועדת קליטה עלייה והתפוצות של הכנסת קיימה היום, יום שלישי, דיון בנושא מעקב אחר התכנית הממשלתית לשילוב יוצאי אתיופיה במערכת החינוך, הבריאות והרווחה. 
 
בדיון הציג שמואל שטח, מנכ"ל תנועת נאמני תורה ועבודה, מחקר שערכה התנועה בנושא השתלבותם של יוצאי אתיופיה בחינוך הדתי. שטח סיפר כי "מאז ומתמיד החינוך הממלכתי דתי לקח אחריות על התלמידים שעלו מאתיופיה, במסירות גדולה ובהשקעה אין קץ. ואולם, המחקר שערכנו מחדד את הפער בין אלו בחינוך הדתי אשר לוקחים אחריות לכלל עם ישראל, לבין חלקים בחברה הדתית אשר מתעלמים מאתגר זה."


שטח בוועדה

 
המחקר מעלה כי בין השנים 2009-2015 פחת שיעור התלמידים ממוצא אתיופי הלומדים בחינוך הממלכתי דתי, במיוחד בחינוך היסודי (מ-59% בשנת 2009 ל-49% בשנת 2015). לפי המחקר, סיבות אפשריות לכך הן תהליכי חילון בקרב יוצאי אתיופיה ומגמות של התחזקות החינוך ה'תורני' בחינוך הממלכתי דתי היסודי, הממעט לקלוט לשורותיו תלמידים ממוצא אתיופי (כ-68% מהתלמידים ממוצא אתיופי בחינוך הממלכתי דתי היסודי לומדים במוסדות מעורבים, הרבה מעל אחוזם היחסי). 
 
בעניין תקצוב נכון של משרדי הממשלה, הציג שטח את הסיפורים מאחורי מספרים אלו והציג דוגמאות למקרים בהם דווקא עמותות שפגעו בשילובם של יוצאי אתיופיה היו אלו אשר זכו לקבל את המימון לטובתם. לדבריו, הדבר מחייב פיקוח של הוועדה, משרד החינוך וגורמים ממשלתיים אחרים לוודא אלו מוסדות ועמותות מקבלות את הכסף לשילובם של יוצאי אתיופיה. על הגורמים לתעדף תקציבית פעילויות הנעשות סביב בית הספר או במחובר אליו ולא לעמותות הפועלות במנותק או אף בסתירה לאינטגרציה הנעשית בבית הספר. 
ביחס לבתי ספר, על הרגולטור לבחון במדויק את הסטטיסטיקה של המוסדות הנתמכים בהשוואה למוסדות הסמוכים - תוך מדידת תהליכים בכיתות הנמוכות. בהתאם לכך, תמיכה בדרישות ייחודיות של מוסדות חינוך מותנית בעמידה בדרישות סבירות לקיום אינטגרציה חברתית במוסד, אמר שטח. 
 
קישור למחקר המלא שערכה התנועה