40 שנה אחרי היום (27 ביוני 1976) בו נחטף המטוס בטיסת אייר פראנס לאנטבה, התכנסו מי שהיו אז ילדים, לאירוע ביוזמת הנשיא התשיעי שמעון פרס, מי שבמהלך מבצע אנטבה כיהן כשר הביטחון ועמד בראש המבצע הצבאי.
פרס ביקש לתת זרקור במלאות 40 שנה דווקא לילדים, שרבים מהם לעולם לא סיפרו את סיפור השבי עד היום, ולהציג את גבורת הילדים במהלך אירוע החטיפה ושבוע השבי אותו בילו עם משפחותיהם באנטבה.




התפילה שחיבר הרב גורן.        הצילומים דלעיל: גידי ליויתן


פרס באירוע שיתף את הילדים בהחלטות הדרג המדיני בהיותו שר בטחון במבצע אנטבה ואמר: "מרגע חטיפת המטוס עמדה לנגד עיני ההחלטה כי עלינו לעשות כל שניתן לשחרר אתכם ולהשיבכם הביתה.  היה זה מבצע עיוור בו המידע דל מאד על מקום הימצאותכם. דמי רתח כששמעתי שעושים הפרדה בין חטופים יהודים וגרמנים- שם החלטתי כי לא עוד! קראו למטה הצבאי עליו הייתי אמון בהיותי שר בטחון "מטה הפנטזיה", רבים הטילו ספקות ביכולת של צה"ל לבצע את המשימה, מתוך חשש כי לא היה תקדים למבצע כזה, אני ידעתי כל העת כי זה אפשרי. הלוחמים למדו את הנתיב לאנטבה בעל פה כשם שהסבים שלהם למדו גמרא מבצע אנטבה הוא מהחשובים והגדולים בתולדות ישראל שהעלה את קרנו של צה"ל בעולם כולו ".
 

עם הרשקו, הפצוע הקשה של מבצע השחרור מאנטבה

שי גרוס (כיום תושב גבעת-שמואל), שהיה בן 6 בלבד סיפר על ברכת הרב גורן שחיזקה את משפחתו במהלך החטיפה: "אח שלי שנשאר בארץ והיה בן 13 קיבל תפילה מיוחדת מהרב גורן להתפלל בערב שישי. בזמן שאח שלי קרא מתפילת הרב גורן, סבתא שלי שהיתה בבית הכנסת הכניסה את הראש לתוך ארון הקודש בבית הכנסת בארץ וקראה לאלוקים 'לקחת את כל משפחתי בשואה, אל תיקח לי אותם שוב. בדיעבד, לאחר חזרתנו ארצה אמר הרב גורן כי התפילה העניקה למשפחתי את הכוחות".
ציפי כהן ששכלה את אביה במבצע סיפרה כי: "כשאתה ילד הזכרונות שלך מהמבצע הם זכרונות של ילד, אני לא אשכח את ז'אן ז'אק מימוני  ז"ל שהיה בן 19, ושיחק איתנו ממש כמו גננת, העסיק אותנו עם 5 אבנים מפקקים של קולה. אני זוכרת את אמא צועקת לי "רוצי" בזמן החילוץ, ואת הסוכריות שנתנו לנו החיילים. כשהגענו לישראל כולם שמחו על החילוץ, ואני נשארתי ילדה בלי אבא לעד".
הילדים שהגיעו לאירוע, כולם היו בזמן חטיפת המטוס בין הגילאים 5.5-13: שי- שחגג את יום הולדתו השישי במהלך ימי השבי וקרא לבנו יוני על שם יוני נתניהו, בני - שהיה בדרך לחופשה משפחתית לכבוד חגיגות בר המצווה, ציפי- שחזרה מהמבצע ללא אב וזאת לאחר שזה נהרג במסגרת מבצע החילוץ, דנה וענת- שתי אחיות שהיו בנות שש ועשר שמספרות על שיגרת שבוע השבי והמשחקים ששיחקו יחד עם שאר הילדים. עדה- שהייתה בת 16בטרמינל ואלה- שהייתה רק בת חמש וחצי כשהחטיפה קרתה וארבעה ימים לאחר החזרה לארץ יצאה שוב לטיול המתוכנן עם משפחתה בפריז.