הטקס המרכזי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה בפתח תקווה התקיים אמש, יום ראשון, בהיכל התרבות בסימן: " לחלץ תווי פניהם": התמקדות בסוגיית הזיכרון על היבטיה השונים והתחקות אחר גורלם של יחידים וחברים בתוך קהילתם: אנשים שהיו להם פנים, משפחה, חברים, חיים ותקוות; אנשים בעלי זהות.
הטקס עקב אחר קורות מלכה רוזנטל ואורי אורלב, שורדי השואה וגיבוריה וסיפורו של גאבור ארדש באומר ושירים. הטקס התחיל עם טל סונדק  בשיר "בכל זאת אינני נפרד". לאחר מכן תפילת א-ל מלא רחמים מפי החזן יעקב בש, דבר ראש העיר איציק ברוורמן ופרק תהילים מפי משה פלדמר- יו"ר המרכז העירוני לתיעוד לחקר ולהנצחת השואה.





צילומים: גידי ליויתן
תלמידי תיכון יצחק שמיר הופיעו בקטעי שירה, קריאה ומחול. מריאן מילר אשת עדות סיימה את דבריה ב"עם ישראל חי". סונדק שר שיר נוסף "מילות פרידה" ומילר הצטרפה אליו בהונגרית. שיריו של סונדק מבוססים על עזבונו של משורר צעיר , גאבור ארדש קרוב משפחה של מריאן מילר,  נער יהודי בן 13 שנרצח על ידי משתפי פעולה הונגרים ב-1944, זמן קצר לפני שחרור בודפשט על ידי הצבא האדום.
להדלקת שישה נרות הזיכרון עלו ניצולי שואה תושבי העיר: יהודית וצבי אקרמן, מילי ליבוביץ, פסיה ליפובסקי, מנחם ערמון- פיליסון ושושנה טובל , כשהם מלווים בבני משפחותיהם , כאשר ברקע הועלו סרטונים עם העדויות שלהם.
במבואת ההיכל הוצבה תערוכת ציורים של ילדי בתי הספר היסודיים בעיר. התערוכה בשיתוף פרלמנט הילדים באגף הנוער והצעירים.
לאורך הטקס הוקרנו תמונות ועדויות של ניצולים. בסוף הטקס תלמידי תיכון יצחק שמיר שרו את השיר "רקמה אנושית" ולאחריו 'התקווה'.