"עיריית פתח תקווה לא נהגה משנה זהירות בכספים עליהם הייתה מופקדת", נכתב בדוח מבקר המדינה שפורסם היום, יום שלישי, בהתייחס לעיריית פתח תקווה. הערה זו נוגעת למיליוני שקלים שמעבירה העירייה מדי שנה לוועד העובדים בעירייה. מבקר המדינה מצא כי הכספים הרבים מועברים בלא שנחתם הסכם בין העירייה לוועד העובדים שיעגן את הזכויות של כל צד, העירייה לא פיקחה על כך שהכספים שהעבירה היו כנגד אסמכתאות לסכומים שהוצאו בפועל כך שבתכלס' קרה שהעירייה העבירה לוועד סכומים עודפים.
תגובת העירייה לנושא זה:
"הנהלת העיר והגורמים העירוניים הרלוונטיים פועלים בשקיפות ובתאום ומקדמים שיתופי פעולה פוריים יחד עם ארגון העובדים.
בדוח לא נטען כי העברת הכספים נעשית מחוסר סמכות, גזברית העירייה מפקחת על העברת הכספים לארגון, כדין.
יצוין כי לעיריית פתח תקוה, בדומה לרשויות אחרות,  אין כל הנחיה של משרד הפנים בנושא הנדון מאחר והוא משאיר לכל רשות לבחור את דרך התנהלותה מול ארגון העובדים".
נושא אחר שבדוח מבקר המדינה הוא קבלת מתנות ע"י נבחרי העירייה ועובדים בה. המבקר טוען כי נבחרי העירייה ועובדי ציבור בה קיבלו מתנות במסגרת עבודתם בעירייה בלי לקבל על כך היתר וכמובן שלי לשלם עליהן. המבקר קובע כי העירייה לא קבעה הנחיות בעניין, לא ניהלה ספר מתנות, לא מינתה ועדת היתרים לטיפול בקבלת מתנות וכי אין לה מושג מי קיבל מה והיכן המתנות.
מבקר המדינה ממליץ לפרסם בקרב נבחרי העירייה ועובדיה נוהל תנאים לקבלת מתנה, הקמת ועדה לעניין וכדומה.
תגובת העירייה לנושא המתנות:
"על אף שמדובר במתנות סמליות בעלות נמוכה כגון, מדליות, גביעים וכו', ועל אף שאין הסדרה של משרד הפנים לנוהל זה והמבקר אף העיר על כך למשרד הפנים, המחלקה המשפטית החלה לגבש נוהל להסדרת רישום לקבלת מתנות לנבחרי ציבור".
נושא נוסף שבדוח מבקר המדינה הוא העסקת בני משפחה בעירייה. המבקר טוען כי העירייה לא הקפידה על הוראות הפקודות עירוניות ואישרה העסקת 4 בני משפחה אחת בקירבה ראשונה באחת המחלקות תוך קיום יחסי כפיפות ישירות בינם לבין מנהל המחלקה המכהן גם כחבר בוועד העובדים. המבקר קובע שיש למנוע יחסי כפיפות בין בני משפחה".
תגובת העירייה להעסקת קרובי משפחה:
"רוב הממצאים שנמצאו ע"י משרד מבקר המדינה מקורם בשנות ה – 90 ואינם רלוונטיים להיום. הנהלת העיר הנוכחית מקפידה מאוד לפעול על פי נוהל משרד הפנים. אין מניעה בהעסקת קרובי משפחה ובלבד שלא יהיו ביניהם יחסי כפיפות וכל מי שניגש כיום למכרז אותו מפרסמת העירייה, חותם על טופס הצהרה לקרבת משפחה. מועמד שזכה במכרז ויש לו קרובי משפחה בעירייה, האישור הסופי להעסקתו מותנה באישור הלשכה המשפטית של העירייה. במידה ומתעורר חשד לגבי מועמד מסוים, המחלקה המשפטית שפועלת באופן מקצועי ובלתי תלוי, מעבירה את הממצאים לוועדת השירות של משרד המשפטים".
מבקר המדינה בדק גם את נושא המכרזים והרכש של העירייה. בין ממצאיו: העירייה לא מנהלת ספק ספקים כנדרש, חלק מחברי ועדת המכרזים, שהיא ועדת חובה, לא השתתפו ברוב ישיבות הוועדה ולמרות זאת שובצו בה כחברים גם בשנה שלאחר מכן (2016), יועצים חיצוניים נשארו בחדר בו נתקיימה הישיבה של ועדת המכרזים גם בזמן ההצבעות על נושאים שלא לשמם הם הוזמנו. גם נמצא כי העירייה ממשיכה לבצע הזמנות דפוס ממקומות מסוימים שעה שזוכה אחר זכה במרכז לעבודות כאלה, ועוד.
תגובת העירייה לליקויים במכרזים ובהתקשרויות:
"העירייה תרענן את הוראות נוהל הרכש ונוהל הצעות המחיר ואת החשיבות שבפרסום החלטות ועדת הרכש בסמוך למועד הישיבה, על מנת שלא לעכב את הליך הרכישה. אגף הרכש והלוגיסטיקה יאחד את רשימות הספקים הקיימות וכן יפעל לפרסום רשימת ספקי טובין אשר תהיה פתוחה לעיון מנהלי מחלקות בעירייה ותעדכן רשימות אלה מפעם לפעם".
נושא אחרון בבדיקה הפעם היה גירעון העירייה. זה מגיע לכ-175 מיליון שקל. מבקר העירייה טוען בדוח כי עיריית פ"ת לא מפרישה מתקציבה סכומים הנדרשים לכיסוי הגירעון האמור ומוסיף כי לו הייתה מכסה את הגירעון היא לא הייתה נאלצת לשאת בתשלומי ריבית והצמדה בהיקף מילונים כל שנה.
תגובת העירייה לנושא הגרעון המצטבר:
חלק מגירעונה המצטבר של העירייה נוצר בשנים 2003 ו – 2004 בעקבות הקמת תאגיד המים מיתב . משנת 2008 תקציב העירייה מאוזן והגרעון שלה קטן מ – 12.5% מסך ההכנסות, ולנוכח שיעור זה עיריית פתח תקוה נחשבת לעירייה איתנה.
גרעון העירייה בסוף שנת 2015 מסתכם 175 מיליון ₪. 100 מיליון ₪ מהסכום נוצר עוד בשנות ה – 90 של המאה העשרים ויתרתו (75 מיליון ₪) מקורו בעיקר בהפרשות בגין תשלום פסקי דין. זאת ועוד, שיעור הגירעון זניח יחסית לתקציב העיריי