פרשת בלק
לחשוב מהבטן
נניח כי פגשתם את המועמד האידיאלי –
כזה שעונה על כל הגדרות התפקיד כמו כפפה ליד –
קורות החיים שלו מרשימים וכוללים תארים רלוונטיים ממוסדות אקדמאים נחשבים, וניסיון נהדר מחברות מובילות.
גם בראיון הוא מרשים: שומר על קשר עין, עונה באופן מקצועי, ושואל שאלות נבונות.
אבל משהו מציק לכם,
משהו שאתם לא לגמרי מצליחים לשים עליו את האצבע –
אולי יותר מידי משרות בשנים מעטות מדי ללא הסבר מתקבל על הדעת,
אולי נדמה לכם שהמרץ שלו מוגזם,
או שפשוט אין 'כימיה'.
אחת ההחלטות המורכבות ביותר למנהל קשורה בבחירת עובדים.
שכן גם כשכל הנתונים בידיו,
ונדמה לכאורה שקבלת ההחלטה אמורה להיות פשוטה,
מסתבר שהמציאות מורכבת יותר.
כמו בכל החלטה, גם ובעיקר בגיוס עובדים יש התערבות ושילוב של אלמנטים סובייקטיביים כגון העדפות אישיות, תחושות בטן, אינטואיציה ו-'כימיה' עם המועמד.
על כך בפרשת השבוע, פרשת בלק שם נאמר:
"וַיֹּאמֶר אֵלָיו בָּלָק, לְךָ-נָּא אִתִּי אֶל-מָקוֹם אַחֵר אֲשֶׁר תִּרְאֶנּוּ מִשָּׁם–אֶפֶס קָצֵהוּ תִרְאֶה, וְכֻלּוֹ לֹא תִרְאֶה;" (במדבר כ"ג, י"ג).
הרי, בפעם הראשונה שבלעם בא לקלל את העם הוא כבר ראה את 'קְצֵה הָעָם' "וַיַּעֲלֵהוּ בָּמוֹת בָּעַל; וַיַּרְא מִשָּׁם, קְצֵה הָעָם" (כ"ב, מ"א). אם כן מה משמעות ההצעה הנוכחית של בלק? מה השתנה מהפעם הראשונה שבלעם ראה את קצה העם?
נסביר,
נראה כי התשובה טמונה בפירוש המילה "קָצֵה".                                            

• כך למשל, כשהגיעו אחיו של  יוסף למצרים, הוא הפגיש חמישה מהם עם פרעה "וּמִקְצֵה אֶחָיו, לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים;" (בראשית מ"ז, ב'). המילה 'מִקְצֵה' מוסברת כאן כקצוות = צד.  בטקסט לא צוין איזה צד יוסף בחר להביא עמו לפגישה, האם את האחים הנתפשים כחלשים או את אלה הנתפשים כגיבורים.
• דוגמא נוספת אנו רואים בפסוק: "וַתִּבְעַר-בָּם אֵשׁ יְהוָה, וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה" (במדבר י"א, א'), שם רש"י מפרש  את המילה 'בִּקְצֵה' או  'כמוקצים או 'כקצינים'.

ומכאן לפסוק בפרשתנו:
'אֶֶפֶס קָצֵהוּ תִרְאֶה, וְכֻלּוֹ לֹא תִרְאֶה', כלומר בעוד שבפעם הראשונה בלעם רואה את כל העם ובוחר לראות ולהתמקד בקצה  = בצד אחד שלו , מתוך שהניח כי מיקוד בשלילי בצד מסוים מסך העם, יספיק לו כדי לקלל את כולם. בפעם השנייה 'וְכֻלּוֹ לֹא תִרְאֶה' לא ראה את כל העם אלא רק קצה אחד ממנו. 
יתר על כן, ניתן גם להרחיב ולפרש כי בפעם הראשונה הקצה שבחר בלעם לראות מתוך העם הוא את הקצה הנתפס שלילי, מתוך הנחה שיהיה קל למצוא בהם דופי וכך עולה הסיכוי כי תחול על העם קללתו.  מכיוון שלא השיג את יעדו (אלא להפך), בלק הציע לקחתו למקום שיראה רק את הקצה הגבוה של העם כלומר את הקצינים  שאולי בקצה זה יהיה קל יותר לתלות דברי קללה מתוך ההנחה שניתן יהיה למצוא בהם דופי מטבע עיסוקם בענייני ציבור ושררה.
בלעם אם כן בוחר מה לראות ובמה להתמקד, הוא רואה רק את המטרה שלשמה הגיע ומייצר מציאות סובייקטיבית-אינטואיטיבית, כזו שתתאים למטרותיו, לתפישותיו ולערכיו.
באופן דומה, גם בגיוס עובדים, חשוב בהחלט להקשיב לאינטואיציה גם כאשר הנתונים האובייקטיבים מצביעים אחרת. עם זאת, לא פחות חשוב להיות מודע לעצם השימוש באינטואיציה ולאופן ההשפעה שלה על החלטותינו ועל המציאות הסובייקטיבית שהיא מראה לנו – איזה 'קצה' בולט ומנגד איזה 'קצה' מוסתר מעינינו.
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.