מטות מסעי
איזונים וסדרי עדיפויות
 38% מהנשאלים בסקר שערכה חברת מנפוואר ציינו את היכולת לשלב בין העבודה לחיים האישיים כגורם חשוב עבורם במקום העבודה. יתרה מזאת, ארגונים מדווחים כי הצורך באיזון הנ"ל עולה תדיר גם בסקרי שביעות רצון עובדים התקופתיים.
כתוצאה, ישנן חברות שהרימו את הכפפה ופועלות לסייע לעובדיהם לאזן את קונפליקט בית–עבודה ((Work-Life Balance כך למשל יש שאימצו יום קבוע בשבוע שבו יום העבודה מסתיים מוקדם. יש שאימצו מדיניות יום עבודה גמיש שבמסגרתו בוחרים העובדים את שעת תחילת יום העבודה ואת שעת סיומו. יש המאפשרים לעובדיהם  לבחור יום קבוע בשבוע בו יעבדו מהבית. ויש המאפשרים לצאת מוקדם ולהשלים את שעות העבודה מהבית.
כך או כך באחריותו של העובד להחליט את האיזון המתאים לו, מתוך בחירה אישית המבוססת על מה שמרגיש שנכון לו, הן מבחינה אישית וערכית והן מבחינה מקצועית.  
על כך בפרשות השבוע, פרשות מטות-מסעי:
בני גד וראובן מבקשים ממשה לקבוע את נחלתם בעבר הירדן המזרחי, לצד הבטחתם, לא להתחמק מסיוע בכיבוש הארץ ואף להיות חלוצי הלחימה. בנוסף, הם מבקשים ממשה לנצל את הזמן, עד שתתחיל הלחימה  ולבנות גדרות לצאן וערים לטף – "וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ, גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה, וְעָרִים, לְטַפֵּנוּ" (במדבר ל"ב, ט"ז).
משה מסכים להצעתם אך, באופן מעניין, בתשובתו הוא משנה את סדר הדברים: "בְּנוּ-לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם, וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם; וְהַיֹּצֵא מִפִּיכֶם, תַּעֲשׂוּ" (ל"ב, כ"ד).
נשאל אם כן —

1. איזה חשיבות ראה משה בשינוי סדר הדברים?
2. מה הקשר בין תחילת הפסוק לבין סופו?

נסביר,
משה כאמור, מנסח את תשובתו  בצורה הפוכה מזו שהציגו נציגי השבטים, ומקדים את הערים לטף לפני הגדרות לצאן. שכן, סדר הדברים מעיד על רמת חשיבותם לדובר. בעוד שגדרות לצאן מבטא את הדאגה לרכוש ולנכסים, ערים לטף מבטא את הדאגה וההגנה לילדים אשר יישארו במחנה.
משה אם כן, בסדר המילים רומז לבני גד וראובן כי הוא חשש שמי שמייחס חשיבות לרכוש ונכסים יותר מאשר לילדיו לא תהיה לו בעיה גם להפר את הבטחותיו, אם הדבר ישתלם לו, מאחר ונראה שהגורם המכריע בחישוביו הוא הרווח הכלכלי. לכן משה משנה את סדר הפסוק ואומר קודם כל "בְּנוּ-לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם" – תנו חשיבות לילדים ורק אחרי זה "גְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם". ואם זה יהיה סדר העדיפות שלכם, רק אז אוכל להאמין  לכם – "וְהַיֹּצֵא מִפִּיכֶם, תַּעֲשׂוּ" – יהיה ערך להבטחתכם להיות חלוצי לחימה בכיבוש הארץ (עפ"י כתב סופר).
באופן דומה ניתן גם לראות בשעה שיעקב שולח את יוסף אל אחיו אומר: "לֶךְ-נָא רְאֵה אֶת-שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְאֶת-שְׁלוֹם הַצֹּאן, וַהֲשִׁבֵנִי, דָּבָר;" (בראשית ל"ז, י"ד) קודם שלום אחיך אחר כך שלום הצאן.
כלומר, נדרש לבחור את סדרי עדיפויות ולהגדיר את האיזון הרצוי בין הערכים החשובים לנו, השאיפות והרצונות לבין המשאבים המוגבלים שברשותנו. כאשר, כאמור, לכל בחירה יש השלכות והשפעות שונות, כפי שראינו אצל ראובן וגד.
עפ"י הויקיפדיה, איזון בית-עבודה, מתייחס למערכת האיזונים וסדר העדיפויות בין קריירה והתקדמות במקום העבודה  לבין הנאות, חיי הפנאי, משפחה והתפתחות אישית. הצורך להצלחה בשני התחומים תוך השקעת משאבי זמן לא מבוטלים בכל אחד מהם, עלול ליצור קונפליקט עבודה-חיים אישיים. יתרה מזאת, הטכנולוגיה כיום שמאפשרת את זמינות העובד כל הזמן ובכל מקום בהחלט מעצימה קונפליקט זה. על כן, חשוב שארגונים ימצאו דרכים לסייע לעובדים שלהם להתמודד עם הקונפליקט ולחיות בהרמוניה עם התחומים החשובים להם, על-ידי יישום אמצעים שיקלו על עובדיהם להשיג WLB.                                                
                                               
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.