שמיני --
פרסה וגרה מרכיבי האינטליגנציה הרגשית
אינטליגנציה רגשית עפ”י הפסיכולוג ג’ון מאייר: ‘היא היכולת לתפוס במדויק את הרגשות שלכם ושל אחרים, להבין את הסימנים שהרגשות משדרים…ולנהל אותם’.
אינטליגנציה רגשית, עפ”י הפסיכולוג דניאל גולמן הינה גורם מכריע יותר למנהיגות חזקה מאשר מיומנות טכנית, מנת משכל או חזון. אינטליגנציה רגשית כוללת שילוב של חמישה כישורים ותכונות: מודעות עצמית, בקרה עצמית, מוטיבציה, אמפתיה וכישורים חברתיים.
מודעות עצמית ובקרה עצמית ממוקדים ברובד האישי וכוללים יכולת להכיר ולשלוט במצבי רוח משתנים, רגשות ומניעים אישיים ולהבין את השפעתם על אחרים, לצד היכולת לשלוט בדחפים ולכוונם מחדש לכיוון רצוי.
במקביל, אמפתיה וכישורים חברתיים עוסקים ברובד הבינאישי וכוללים יכולת להבין את המבנה הרגשי של אחרים ולהגיב בהתאם לתגובותיהם הרגשיות לצד מיומנויות לניהול מערכות יחסים – יכולת למצוא מכנה משותף וליצור יחסי קרבה.
אמנם יש הנוטים להתייחס לרגשות בביטול וכדבר שאין לו מקום במקום העבודה, אולם ניתן להפיק תועלת רבה ממודעות הן לרגשות האישיים והן לאלה של האנשים מסביב ומהיכולת להפגין אותם באופן מכוון בדרכים מחושבות ומועילות.
על כך בפרשת השבוע, פרשת שמיני שם נאמר:
“כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה, וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע פְּרָסֹת, מַעֲלַת גֵּרָה, בַּבְּהֵמָה–אֹתָהּ, תֹּאכֵלו” (ויקרא י”א, ג’).
על פי הפסוק בהמה טהורה למאכל חייבת להיות בעלת שני סימנים מצטברים:

• מפריסת פרסה, שוסעת שסע – שפרסתה מובדלת ושסועה.
• מעלה גרה – שלועסת שוב ושוב את מזונה.

אם לבהמה יש רק סימן אחד כגון הגמל, השפן והארנבת שהם מעלי גרה אך פרסתם אינה שסועה – הם אינם כשרים למאכל. וכן, באופן דומה, אם בהמה רק שוסעת שסע בפרסות ואינה מעלה גרה כגון החזיר – טמא הוא למאכל. שכן, כאמור על שני הסימנים – גרה ופרסה – להתקיים יחד.
מצווה זו, של בהמה טהורה, שייכת לקטגורית החוקים – מצוות שאין טעמן גלוי לנו, והרי הן כגזירת מלך ללא הסבר, כמו פרה אדומה, איסור בשר וחלב ועוד, אף על פי כן יש המנסים להסביר טעם מצווה זו למשל:

• שהותרו רק בהמות שאינן טורפות (אוכלות ירק ועשב) ובהמות שטבען אכזרי- נאסרו. או,
• שבהמות שנאסרו למאכל הן אלה המזיקות לבריאות. אך הרי יש האוכלים מהן – ובריאים.

ננסה, אם כן, להציע זווית נוספת לטעם המצווה, על בסיס רמזים מוסריים, להלן 2 הצעות להסבר:

1. היבט אישי – זהיר בצעדיו ובדיבורו שכן:

• מפריס פרסה – פרסה יורה הן על צעדים והן על אופן מדידת מרחק – ומכאן רומז כי על צעדיו של האדם להיות זהירים ומחושבים, שלא ינהג בפזיזות ויבדוק לאן הוא הולך.
• מעלה גרה – לפני שאדם מדבר – ש”ילעס” טוב את הדברים שרוצה לומר וישקול היטב שהם ראויים ולא פוגעניים.

2. היבט בינאישי – רגישות לזולת, לסייע לו ולהיטיב עימו שכן:

• מפריס פרסה – שייתן לחם (פרוסה) לרעב,
• מעלת גרה – גרה היא מטבע שהיה בימי קדם. רמז שייתן צדקה לעני.

שני הפירושים אינם סותרים אלא משלימים זה את זה בהיבט האישי – זהיר בצעדיו ובדיבורו ובהיבט הבינאישי – נדיב לזולתו.
באופן דומה, נציין כי ניהול טוב מושתת הן על ההיבט האישי – מודעות עצמית ובקרה עצמית והן על ההיבט הבינאישי אמפתיה וכישורים חברתיים. אין ספק כי “החומר הרך” של הארגון הוא החומר הקשה ביותר במימוש ההצלחה הארגונית. כאמור, לא די בגיבוש חזון ובהגדרה של תוכנית עבודה מקיפה אלא חשוב אף יותר כי מנהל יקדיש את תשומת הלב, ליישום בין היתר באמצעות פיתוח כישורי המנהיגות וטיפוח האנשים. זוהי מהות עבודתו של המנהל והדרך הכמעט בלעדית להצליח לעמוד ביעדים המתוכננים – גם להפריס פרסה וגם להעלות גרה, גם היבט אישי וגם היבט בינאישי.
 
 
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.