מקץ -
על חלונות וחלומות
עפ”י תאוריית החלונות השבורים, מה שמתחיל בהזנחת תיקון של חלון שבור יחיד יגרור, במהלך הזמן, גאות בפשיעה ובאלימות, ולהפך: הקפדה על תיקון החלונות השבורים, תפחית פשיעה ואלימות (מתוך ויקיפדיה). עפ”י חוקרי התיאוריה, ג’יימס וילסון וג’ורג ל’ קלינג, בניין עם חלון שבור הינו פתח לשבירת חלונות נוספים ומכאן גם לגנבים שינצלו את הפרצות שנוצרו. שכן, חלונות שבורים נותנים לכאורה לגיטימציה ועידוד לפשיעה והשחתת רכוש.
תיאוריית החלונות השבורים מתיישבת גם עם העיקרון הניהולי לפיו עדיף להתמודד בפתרון בעיות כשהן עדיין קטנות ולא להמתין עד שיהפכו להיות בעיה גדולה יותר. עם זאת, נראה כי במציאות בה מנהלים רבים חווים קושי ‘להרים את הראש’ ולקדם נושאים מעבר לשוטף ולדחוף, פעמים קורה כי בעיה שניתן היה למנוע או לפחות למזער בעודה קטנה הפכה להיות פרויקט שלם שטיפולו דורש משאבים רבים (זמן, כסף, תכנון, אנרגיה ועוד). שכן כאמור, אי-טיפול בבעיות כשהן קטנות ופתרונן פשוט יחסית (=חלון שבור), בכוחו להפוך לגדולות ומסובכות לפתרון.
על כך בפרשת השבוע, פרשת מקץ שם נאמר:
“וַיְהִי בַבֹּקֶר, וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ, וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת-כָּל-חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם, וְאֶת-כָּל-חֲכָמֶיהָ; וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת-חֲלֹמוֹ, וְאֵין-פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה.” (בראשית מ”א, ח’)
פרעה מתעורר לאחר החלום השני, חלום השיבולים ורוחו טרופה עליו, הוא אינו רגוע, ומיד מזמן את החכמים. עם זאת, בחלום הראשון, חלום הפרות, פרעה אמנם מתעורר אך מיד “וַיִּישָׁן, וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית” (מ”א, ה’)
נשאלת השאלה,
מה גרם לפרעה לתחושת לחץ בחלום השני?
נשיב,
נראה שאף שחלם בשני חלקים, פרעה הבין שמדובר בעניין אחד כפי שיוסף גם אומר לו אחר כך: “חֲלוֹם פַּרְעֹה אֶחָד הוּא” (מ”א, כ”ה). פרעה גם הבין שמדובר במזון לתושבי מצרים. מכאן, כאשר ראה שהפרות הדקות בולעות את הפרות השמנות הבין שיהיה מחסור בבשר לאזרחיו. זה לא הדאיג אותו כל כך, זאת כנראה משום: (1) שבמצרים היה שפע ירק למרעה ולא סביר שיקרה דבר כזה. (2) גם אם יקרה, ההשפעה של מחסור בבשר לא תגרום במדינתו לרעב ולכן חזר לישון מיד.
אך בחלום השני, השיבולים הדקות בלעו את השיבולים המלאות, כאן פרעה כבר חש דאגה, זאת משום:

• השיבולים הדקות היו תוצאה של רוח מזרחית, “וּשְׁדוּפֹת קָדִים” (מ”א, ו’) כפי שיקרה למשל במכת ארבה “וַיהוָה נִהַג רוּחַ-קָדִים בָּאָרֶץ” (שמות י’, י”ג). וכן בים סוף “וַיּוֹלֶךְ יְהוָה אֶת-הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל-הַלַּיְלָה” (שמות י”ד, כ”א), מכאן שפרעה הבין שקיימת סבירות גבוהה שאכן מצב זה יתממש.
• אם המחסור בבשר לא הדאיגו, הרי המחסור בלחם כאינדיקציה גם על גידולי השדה של מצרים, משמעותו שגם לא יהיה עשב וירק לפרות כך שגם לא יהיה בשר, גם מחסור בלחם וגם בשאר גידולי השדה – וזהו מצב מדאיג של רעב.
• נקודה מעניינת נוספת היא שהפרות עלו מן היאור (ב’) לעומת השיבולים ש-“צמחו” (ג’) ללא איזכור ליאור. שגם זו בהחלט נקודה לדאגה, שכן ללא מקור מים כה מרכזי אין קיום למצרים, לכן קם בבהלה.

מכאן שתאוריית החלונות השבורים מתיישבת גם עם התנהלותו של פרעה. שכן בחלום הראשון, חלום הפרות (=חלון שבור), הניח כי מדובר בבעיה קטנה שכן להבנתו מקסימום יהיה במצרים מחסור בבשר. מנגד, חלום השיבולים מייצג, משבר, רעב כולל במצרים, מחסור של ירק, בשר ומים וזה כבר ערעור את שלוותו של פרעה.
באופן דומה, גם בניהול, נראה כי קיימת עדיפות ברורה לתפעול השוטף והדחוף, על פני תיקון חלונות שבורים ופתרון בעיות קטנות. זהו בדיוק העניין, אם מנהלים ישכילו לקשר, למדוד ולהטמיע תרבות של פעילות מונעת, הבעיות הקטנות שעדיפותם, באופן טבעי, נמוכה יקבלו זרקור אחר, את הזרקור הנכון להם. אין ספק כי ניהול סיכונים ומתן סדרי עדיפויות, מתוך ניתוח  מבעוד מועד של פוטנציאל והיקף הנזק, טומן עוצמה רבה. הפנמת חשיבות עוצמה זו לצד השקעת זמן בניהול ובחשיבה לטווח שמעבר לכיבוי השריפות ולתפעול השוטף, יסייעו להשקיע את האנרגיה בדברים הנכונים שבונים את הארגון. מנהלים יקרים, שימו לב לחלונות השבורים…
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.