יתרו
לרדת אל העם 
לא אחת אנו פוגשים בעלים של חברה שהוא חלק אורגני מ’פס הייצור’ הארגוני, חלק מהתפעול היומיומי של פעילות הארגון, שממבט ראשון, ניתן לחשוב כי מדובר בעובד שכיר ולא בבעלים.
באופן דומה, עדי סופר-תאני, מנכ”לית פייסבוק ישראל בראיון לגלובס-טק משתפת כי: ‘בפייסבוק כולם יושבים בחלל פתוח. זה אומר שאתה, כמי שמנהל ארגון, נהיה נגיש, לא משנה כמה חשבת קודם שאתה נגיש, כשהייתה לך לשכה ענקית…אני יושבת כאן המון שעות, החבר’ה ניגשים לדבר, ומשם באים הרעיונות הכי טובים… עצם הנוכחות, זה שאתה יושב שם ושומע אנשים מדברים, מנגיש אותך לדברים שהיה לוקח המון זמן עד שהיו מגיעים לפתחך.’
מנהיג אמיתי לא צריך ‘לרדת אל העם’ – הוא חלק מהעם. הוא אינו מייחס חשיבות לכח מעמדו אלא למטרת העל הכוללת שבאחריותו לקדם ולהוביל. מנהיגות הרואה ערך, בחיים בתוך צאן מרעיתו, מעניקה לעובדים תחושה שהמנהל זמין עבורם, פתוח ונכון להקשיב, לפתור בעיות ולהוות עבורם דמות תומכת.
על מנהיגות בפרשת השבוע פרשת יתרו, שם נאמר:
“וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן-הָהָר, אֶל-הָעָם; וַיְקַדֵּשׁ, אֶת-הָעָם, וַיְכַבְּסוּ, שִׂמְלֹתָם” (שמות י”ט, י”ד)
ה’ מצווה את משה “לֵךְ אֶל-הָעָם” (י”ט, י’) אך במשה כאמור נאמר: “וַיֵּרֶד אֶל-הָעָם”.
רש”י מפרש כי ההבדל בין הניסוחים ‘מלמד שלא היה משה פונה לעסקיו, אלא מן ההר אל העם’.
אמנם אין אנו יודעים אלו עיסוקים היו למשה שלא פנה אליהם, אך לאחר היעדרות של 40 יום סביר שאדם יפנה קודם לביתו. לא כן משה, שפנה מההר ישר אל העם – העדיף את טובת הכלל על פני עיסוקיו האישיים.
מכאן, נראה שע”י שינוי הניסוח, ניתן ללמוד שני יסודות חשובים במנהיגות:
§         לרדת אל העם: מנהיג באופן טבעי מורם מעם, אם בתכונותיו, יכולתו והישגיו או מעצם המשרה ומיקומו בהיררכיה. יתכן שיהיו מנהיגים שיחושו כי לא יאה להם ‘ללכלך את הידיים’ ולהתעסק בענייני ציבור הנתפסים בעיניהם כנחותים למעמדם. משה בשובו מהר סיני – שיא ההישג הרוחני של האדם, מחברתם של מלאכים ושוכן בשמים הוא יורד ישר אל העם, זאת בכדי להעלותם באופן אקטיבי לדרגתו. הוא אינו ממתין שהעם יגיע אליו, אלא “וַיֵּרֶד…וַיְקַדֵּשׁ”, – העם שמשה ירד אליו הוא גם קדשו והעצים אותו.
§         מההר אל העם: מנהיגות אינה משרה של 9:00 – 17:00 היא דרך חיים ותפיסת עולם המתבססת על דוגמא אישית. היא גם השקעה רציפה של זמן, תשומות ניהוליות, תשומות מנטליות ולעיתים אף הקרבת האישי לטובת הכלל. כאמור, משה לא התפנה לעיסוקיו, לא לעיסוק גשמי או לעיסוק רוחני, אלא קודם כל, לפני ענייניו האישיים של מנהיג, יבואו ענייני הציבור והכלל.
מנהיג החי בקרב עמו כערך, לצד כך שמתעדף את טובת הכלל על פני עיסוקיו האישיים, יוכל בכח עקרונות אלה, להעצים את העם ולזכות בתהודתו והירתמותו לאורך זמן לקידום מטרות העל.
בנוסף אפשר לראות את ההר כמסמל עניינים נשגבים ונעלים לצד העם שנמצא בארץ כענייני העולם. משה נע בין הקצוות מבלי לחוש פחיתות כבוד או מעמד, העם הם החשובים בעיניו.
הניסיון מצביע כי ככל שמנהלי החברה, מעורבים בחיי היומיום הארגוני, ברמה המקצועית ובעיקר ברמה האישית, עולה הסבירות כי הזדמנויות ימונפו, העובדים יהיו מרוצים יותר, אתגרים יזוהו מבעוד מועד והפתרונות יהיו יותר איכותיים תוך התחשבות בתמונה הרחבה.
כך מציינת עדי סופר-תאני בהמשך הראיון: ‘אם הייתי מקבלת עוד כמה שעות עבודה ביום הייתי משתמשת בהן כדי להיות יותר עם הצוות, יותר לשמוע, פחות להיות סגורה בפגישות. בימים שיש לי מספיק שעות זמן חלל אלה הימים שבהם בדרך כלל קורים דברים מדהימים ורעיונות מונבטים‘.
אכן גישה המעודדת מעורבות אקטיבית, לצד החיים כחלק מהעם כערך – ללא צורך בגינוני מעמד וכבוד, מתוך העדפת צרכי הכלל על פני העיסוקים האישיים הם, עפ”י משה חלק ממהות המנהיגות.
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.

גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה