כי תשא
הזהב נוצץ והנוצץ זהב 
מנכ”ל וויז שפרש לאחרונה מגוגל המייצגת את אחת החברות הנחשקות בשוק העבודה, המחיש בראיון הפרידה כי מה שנראה נוצץ מבחוץ לא תמיד מעיד על הפנים, או במילותיו של נועם ברדין: “התרבות הארגונית בגוגל הטריפה אותי…”
טוני הייש, מנכ”ל זאפוס מאמין כי “התרבות הארגונית והמותג הארגוני הם שני צדדיו של אותו המטבע”. כלומר עפ”י טוני הייש: הזהב נוצץ, והנוצץ זהב ולמעשה מיתוג מעסיק משקף את התרבות הפנים-ארגונית.
מיתוג מעסיק (Employer branding) הינה התפיסה והמוניטין של הארגון כמעסיק נחשק – כמקום שטוב לעבוד בו, בעיקר בעיני העובדים ומועמדים פוטנציאליים. מאחר ומיתוג מעסיק משפיע על כל נקודות המפגש עם העובדים (=הקיימים והפוטנציאליים), נדרשת מנהיגות הרואה ערך בערך ה-collaboration, שהתוצאה שלה היא רמת נאמנות גבוהה יותר. שכן תחושות הערך והשייכות בקרב עובדי הארגון יוצרות מוטיבציה להיות “שגרירי מותג”, ולרצות לסייע בתהליך גיוס מועמדים איכותיים לחיזוק מותג ההצלחה של הארגון.
על כך בפרשת השבוע פרשת כי-תשא שם נאמר:
“וְאַתָּה קַח-לְךָ, בְּשָׂמִים רֹאשׁ, מָר-דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת, וְקִנְּמָן-בֶּשֶׂם מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם; וּקְנֵה-בֹשֶׂם, חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם” (שמות ל’, כ”ג)
משה מונחה לגבי המרכיבים של שמן המשחה, השמן בו משחו את כלי המשכן ואת בני אהרון בעת התקדשותם לכהונה.
מהו אם כן “בְּשָׂמִים רֹאשׁ”?
רש”י מפרש במילה אחת – “חשובים” (ראש = חשוב). רשב”ם מחזק את דברי רש”י באמצעות הציטוט: “נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, קָנֶה וְקִנָּמוֹן, עִם, כָּל-עֲצֵי לְבוֹנָה; מֹר, וַאֲהָלוֹת, עִם, כָּל-רָאשֵׁי בְשָׂמִים” (שיר השירים ד’, י”ד). כלומר “כָּל-רָאשֵׁי בְשָׂמִים” = הבשמים החשובים.
אם כן, מה חשיבותם של בשמים אלה?
נסביר,
ראש מתאר איכות ומעלה, כלומר אותו מוצר – אך הטוב ביותר. הפירוט בהמשך הפסוק מחזק הסבר זה, כך למשל “מָר-דְּרוֹר” עפ”י הרמב”ן הכוונה לבושם החופשי מן הזיוף, בושם בשיא טהרתו, לעומת מוצרים מקבילים המבוססים על אותו חומר גלם (=מור) אך בתערובות ובאיכויות שונות. עפ”י שד”ל “מָר-דְּרוֹר” הוא סוג מור המופרש מהעץ, חומר גלם משובח וטבעי באיכות גבוהה (= למשל לעומת מור המיוצר באופן מלאכותי). במקביל, הכוונה ב-“ְקִנְּמָן-בֶּשֶׂם” לכך שבעבר הקינמון נתפס כתבלין מובחר, משובח בעל ריח נעים ששימש גם לבושם.
אם כן, כאמור “מָר-דְּרוֹר” ו-“ְקִנְּמָן-בֶּשֶׂם” מייצגים את ראש הבשמים בהיבט של איכות מובחרת. התייחסות דומה, מצאנו גם בשמן המנורה שהופק מ-“שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר” (כ”ז, כ’), כלומר שמן המנורה הופק מהטיפות הראשונות של הזית והיה טהור ונקי. שמן מובחר.
מכאן הקשר בין שמן המנורה ובין שמן המשחה, שכן שניהם משמשים לצורך פנימי. בעוד שמן המנורה מאיר את פנים המשכן, שמן המשחה מתייחס למהותו של האדם (=הכהן). מה שמרמז שחשוב שהתוך יהיה טהור, נקי מזיוף ובעל איכות גבוהה. המנורה מטרתה להאיר בתוך אוהל מועד ולא לשימוש אדם, וגם שמן המשחה נאסר לשימוש כל אדם “עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ” (ל’, ל”ב).  הקפדה על התוך שיהיה טהור, יקרין גם כלפי חוץ.
מגזין TheMarker בשיתוף עם CofaceBDI מודדים מדי שנה את 100 החברות שהכי כדאי לעבוד בהן בישראל. מעבר ליוקרה וטפיחה לאגו, מדד זה גם נותן את מיקומו היחסי של הארגון אל מול מתחריו, מה שבפועל, אם ממוקם גבוה יחסית, מקל באופן משמעותי על גיוס עובדים חדשים מחד, ועל טיפוח הגאווה הפנימית וגאוות היחידה של עובדי החברה מנגד.
מכאן שבכדי להיות ממוצבים כ-“בְּשָׂמִים רֹאשׁ”, לא די בשירותי יח”צ חיצוניים, יש להשקיע בתרבות הפנים-ארגונית, אשר תשתקף החוצה כראי. עובדים שטוב להם במקום העבודה ישמשו כפרזנטורים הכי אמינים של המותג, הם ישקפו ויקרינו נאמנה את ‘שמן המשחה’ גם לחבריהם. מיתוג מעסיק גבוה, מושך אליו את הטאלנטים הטובים ביותר, שהרי כולם רוצים להיות חלק ממותג יוקרתי.
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.