בהר - בחוקותי -
חירות ואחריות
לא בכדי המילים חירות ואחריות הן מילים קרובות בשפה העברית. שכן חירות היא תנאי לאחריות. מכאן שאין אחריות ללא חירות, וחירות ללא אחריות היא אנרכיה.
במציאות הארגונית נראה כי חירות ניהולית נמדדת ברמת הסמכות ומוטת ההשפעה שיש לבעל תפקיד בארגון על הביצועים, התפוקות והתהליכים. מוטת ההשפעה באה לידי ביטוי ברמת הכח של בעל התפקיד בין היתר בהשפעה של החלטותיו, בכמות המשאבים שמנהל (=תקציב, עובדים ועוד), במס’ הממשקים (הפנימיים והחיצוניים) וכו’. מכאן שככל שמוטת ההשפעה ניכרת ורחבה יותר, חופש הפעולה גבוה יותר ומכאן שגם האחריות גדולה יותר. בל נתבלבל, מוטת השפעה היא לא רק עניין של מנהלים, לכל עובד בארגון יש מוטת השפעה, רמתה משתנה בהתאם לתפקיד ולמיקום בהיררכיה הארגונית. מכאן שכדי ליצור תרבות ארגונית מפותחת שתסייע לשגשוג והצלחה, יש להשקיע בערך האחריות – שכל עובד ידע לקחת אחריות, על מה שקרה וגם על מה שלא קרה, תוך מחויבות לבצע את המוטל עליו על הצד הטוב ביותר. זוהי תמצית המנהיגות, חירות שבצידה גם אחריות: אישית, ניהולית וארגונית.
על כך בפרשות השבוע, פרשות בהר-בחוקותי, שם נאמר:
“וְקִדַּשְׁתֶּם, אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ, לְכָל-יֹשְׁבֶיהָ; יוֹבֵל הִוא, תִּהְיֶה לָכֶם, וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל-אֲחֻזָּתוֹ, וְאִישׁ אֶל-מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ” (ויקרא כ”ה, י’)
בפסוק זה מוגדר כי שנת החמישים היא יובל ובפסוק הבא (י”א) “יוֹבֵל הִוא, שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים”.
עפ”י הגדרה המילונית יובל מייצג תקופה של חמישים שנה.
נשאל אם כן,
מהו יובל? ומה משמעותו?
נסביר,
אבן עזרא מפרש ‘יובל’ מלשון שילוח שמשלחים לחופשי את העבדים והנרצעים. ומחזק הסבר זה ע”י פירוש חז”ל שיובל הוא על שם השופר שתוקעים בו לשחרור העבדים בהכרזת שנת החמישים כנאמר: “בִּמְשֹׁךְ, הַיֹּבֵל, הֵמָּה, יַעֲלוּ בָהָר” (שמות י”ט, י”ג)
הרמב”ן חולק על כך שיובל הוא על שם השופר מאחר וכל השופרות כשרים לתקיעה ביובל, ומסביר כי היובל הוא על שם החופש שיש לכל אדם לגור היכן שיובילוהו רגליו, הרמב”ן מתבסס על המילה ‘יובל’ המתארת גם את שלוחות הנחלים והנהרות. יובלים – היכן שהמים מובילים.
וניתן גם להסביר,
בפרקי אבות (פרק ד’ משנה א’) – בן זומא מגדיר מיהו חכם, גיבור, עשיר ומכובד. עפ”י משנה זו, הגיבור הוא המושל ברוחו והכובש את יצרו. בשנת היובל העבדים לרבות הנרצעים יוצאים לחופשי והופכים להיות אדונים לעצמם – מושלים של עצמם. מכאן שעפ”י פירוש זה ‘יובל’ הוא מלשון מוביל – מנהיג. גם בשפה האנגלית המילה Leader היא מלשון להוביל – To Lead. כאמור, ביובל אדם זוכה בחירותו להיות המנהיג של עצמו – מקבל יחד עם החירות אחריות לכל מעשיו. שכן קודם, כעבד, אדם שאינו בן-חורין אינו יכול להיות אחראי לגורלו, ובוודאי לא לגורל החברה בה הוא חי. רק בן-חורין, מעצם החירות שניתנה בידיו, מוטלת עליו אחריות, שכאמור היא צידה השני של החירות.
שופר, שלוחות נחלים או הובלה ומנהיגות, כל אחד בדרכו מציג את היובל כחירות לו זוכה כל אדם ובעיקר העבד בשנת החמישים. עפ”י המילון פירוש המילה חירות הוא חופֶש, עַצמָאוּת, דְרוֹר, מצב בו האדם חופשי לחיות על פי בחירתו או רצונותיו מבלי להיות נתון תחת מִגבּלוֹת או אילוּצים. הספרות מבחינה בין שני סוגי חרויות: חירות שלילית, שאינה מבקשת מהאדם מאומה ומכירה בזכותו לחיות כרצונו. לצד חירות חיובית התובעת מהאדם ליטול על עצמו אחריות. נראה כי אחד הערכים החשובים בארגון הוא חירות חיובית. מצד אחד לאפשר לכל עובד את החופש והגמישות להנהיג את אשר תחת מוטת ההשפעה שלו, ומצד שני, לוודא שהחירות מכילה גם אחריות. אלמלא כן, לא רק שלא תהיה מנהיגות  אלא להפך, חירות ללא אחריות כאמור תוביל בסופו של דבר לאנרכיה.
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.