פרשת השבוע 'ראה'
למען יראו וייראו
חיפוש בגוגל אחר הביטוי “למען יראו וייראו”, מציג כ-108,000 תוצאות (ב-0.38 שניות) ממגוון תחומים כגון:

• “דנקנר הולך לכלא: למען יראו וייראו“  (כלכליסט, 19.12.13)
• “בפרקליטות נוקטים גישה נוקשה כלפי עד המדינה בפרשת הצוללות, כדי להרתיע עדי מדינה אחרים בפרשות נתניהו, למען יראו וייראו”   (גלובס, 28.03.2019)
• “למען יראו וייראו: ייפסלו כל בחינות גונבת הבגרות  (YNET, 14.06.11)

עפ”י ויקיפדיה הכוונה בביטוי ‘למען יראו וייראו’, להצדיק ענישה מעבר לרף הראוי לכאורה כהתראה לרבים, ע”י הצגת מעשה לא ראוי של אדם וחומרת העונש בשל כך בפני אחרים, כדי שיירתעו ויבינו כי לא כדאי לנהוג כך…
פרופ’ מרדכי מירוני, מבחין בין שני סוגי הרתעות במקום העבודה: האחת, הרתעה ספציפית המוטלת על עובד כאזהרה לעתיד, שלא ישוב על המעשה. השנייה, הרתעה כללית פוטנציאלית עונש המוטל על אדם מסוים, כגון פיטורים שמטרתו להרתיע אחרים שטרם עברו את העבירה, בכדי למנוע הישנות התנהגות לא רצויה בקרב עובדים אחרים בארגון.
על כך בפרשת השבוע, פרשת ראה שם נאמר:
“וְכָל-יִשְׂרָאֵל–יִשְׁמְעוּ, וְיִרָאוּן; וְלֹא-יוֹסִפוּ לַעֲשׂוֹת, כַּדָּבָר הָרָע הַזֶּה–בְּקִרְבֶּךָ” (דברים י”ג, י”ב)
הביטוי “וְכָל-יִשְׂרָאֵל–יִשְׁמְעוּ, וְיִרָאוּן” המוזכר לעיל בדין מסית, נמצא בשלושה מקורות נוספים:

• זקן ממרה: “וְכָל-הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ וְלֹא יְזִידוּן, עוֹד” (דברים י”ז, י”ג) זקן הממרה פי בית דין הגדול.
• עדים זוממים: “וְהַנִּשְׁאָרִים, יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ; וְלֹא-יֹסִפוּ לַעֲשׂוֹת עוֹד, כַּדָּבָר הָרָע הַזֶּה–בְּקִרְבֶּךָ” (דברים י”ט, כ’). עדים שהזימו עדות אמת בעדות שקר.
• בן סורר ומורה: “וּרְגָמֻהוּ כָּל-אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים, וָמֵת, וּבִעַרְתָּ הָרָע, מִקִּרְבֶּךָ; וְכָל-יִשְׂרָאֵל, יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ” (דברים כ”א, כ”א)

המטרה של ההכרזה עליהם ברגל בירושלים, בכדי שהמידע יגיע לכמה שיותר אנשים – לקהל רחב.
נשאלת השאלה:
מה מיוחד בארבעה אלה: מסית, זקן ממרה, עדים זוממים, ובן סורר ומורה, שיש להכריז עליהם בפומבי?
נשיב,
נראה כי ארבעה אלה מערערים את הסדר החברתי ע”י שבהתנהגותם פוגעים ומשפיעים לרעה על הזולת, שכן כאמור:

• מסית – כשמו – משפיע על אחרים למרוד
• זקן ממרה – כופר בסמכויות בית דין הגדול ופסיקותיו
• עדים זוממים – גורמים לאדם חף מפשע להיענש ולעיוות הדין
• בן סורר ומורה – גורם לאחרים לרדת מדרך הישר ואף משית נזק להוריו.

הארבעה מסיתים נגד סמכויות לגיטימיות בחברה, כגון סמכות דתית, משפטית והורית. כאשר אין מקורות הסמכות יכולים להטיל סמכותם, נוצר כאוס והרס החברה ומכאן גם סכנה לחיי הפרט. לכן, בהיות ההשפעה בעיקר על הזולת ועל הסדר החברתי מן הראוי שהחברה תדע בכדי להישמר מכך, וכן בכדי להוקיע התנהגות לא רצויה.
גם בימי התנ”ך, כמו בימינו, הרתעה ספציפית וכללית פוטנציאלית כפי שהגדיר פרופ’ מירוני, באה לידי ביטוי גם ב-4 המקרים המוזכרים לעיל, כאמור מאחר ומקרים אלה תורמים להפרת יסודות הסדר החברתי, הכרזת מעשיהם לעיני רבים מהווה גורם מרתיע – למען יראו וייראו.
מכאן שמנהיגות באה לידי ביטוי גם ביכולת להגדיר קווים אדומים על התנהגות שאינה הולמת. ישנן התנהגויות שמנהל טוב לא יכול להיות סובלני כלפיהם. היכולת של ארגון להוקיע התנהגויות שלא הולמות את רוחו וערכיו היא זו שבונה את חסינותו, את הסולידריות בין האנשים ואת שיתוף הפעולה ביניהם לאורך זמן. מנגד נציין, כי התעלמות מהתנהגות לא ראויה, לא רק שלא פותרת את הבעיה היא אף מעצימה אותה.
 
 
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.