האזינו -
חדש, חדיש ומחודש
ארגונים רבים מדברים על חדשנות כערך לעידוד יצירתיות וצמיחה. באמצעות חדשנות בוחנים וקוראים תיגר על הדרך המוכרת ומסבים ידע קיים לערך חדש המעניק לארגון ערך מוסף ולעיתים אף יתרון אסטרטגי ייחודי, בזכות מציאת פתרונות חדשים לצרכים קיימים ולצרכים חדשים.
נראה כי המילה חדשנות מורכבת משלוש מילים קרובות המשלימות זו את זו לכדי שלם: חדש, חדיש ומחודש. שכן מעבר לכך שמדובר בשם תכנית רדיו פופולרית בשנות השמונים בהנחיית שוש עטרי ז”ל ובעריכת טוני פיין, שלושה שמות התואר מתייחסים לשלושה ממדים שונים וסינרגטיים של חדשנות. בעוד ‘חדש’ מציין לרוב דבר שלא היה קודם. ‘חָדִישׁ’ מתאר דבר מודרני, שעד כה לא היה כדוגמתו. ו-‘מחודש’ מציין דבר ישן שחידשו אותו // ששופץ. מכאן נראה כי דיוק המונח חדשנות מגלם בתוכו את יסודות העבר, תוך ראיית הצרכים בהווה (=קיימים) ובעתיד (=פוטנציאליים).
על כך בפרשת השבוע, פרשת האזינו שם נאמר:
“יִזְבְּחוּ לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַּ, אֱלֹהִים, לֹא יְדָעוּם; חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ, לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם” (דברים ל”ב, י”ז).
משה צופה כי בעתיד כאשר העם יהנה מטוב ושפע, הוא יבעט באלוהיו ויפנה לאלוהים זרים שרק התוודע אליו.
נשאלת השאלה,
כיצד עם שזכה לניסים, שפע וברכה פונה לאלוהים אחרים, חדשים ולא מוכרים?
נשיב,
נראה כי מדובר בסינדרום “וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט” (דברים ל”ב, ט”ו). נסביר: העם נהנה מחיי מותרות של שפע, שגשוג, רווחה ועושר, כתוצאה מתפתחת אצלו תחושה של זחיחות וביטחון עצמי מופרז, שהגיע למקום הרצוי בזכות כוחו ויכולתו, ללא קשר ליסודות אישיותו. כפועל יוצא, העם בועט בערכיו ובעברו, חש שאין לו צורך בה’, ואף תר אחר ריגושים ודרכים חדשות להגיע להצלחות.
משה משתמש במגוון תיאורים לאלוהים החדשים, נפרט:

• “אֱלֹהִים לֹא יְדָעוּם” – ידעום (מודע) מלשון קרבה, אין יחסים של קרבה בין העם לאלוהים החדשים.
• “חֲדָשִׁים” – שזה עתה הומצאו – אין להם עבר, ניסיון או “קבלות”.
• “מִקָּרֹב בָּאוּ” – ניתן להבין “מקרוב” הן בהיבט הזמן (לא מזמן) והן בהיבט המרחק (שהגיעו מעמים שכנים), העם מושפע מהסביבה הקרובה, זונח מסורתו ומאמץ אלוהיהם כדי לחוש לכאורה שגם הוא חלק מהקידמה ומשתייך לעמים “הנאורים”.
• “לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם” – האלוהים החדשים יתכן והיו ידועים לאבותיכם אך הם לא התייחסו אליהם כפי שרש”י אומר: “לא יראו מהם”.

נראה כי הכמיהה לחדשנות ומודרניזציה באה לעיתים על חשבון מסורת העבר ואימוץ תרבות חדשה, חדישה ולא תמיד מחודשת. בניית העתיד הוא רצוי, חשוב וחיוני, תוך בחינה וקריאת תיגר על התהליכים המוסכמים והרוטינות, אך יש לשקול את הדרך הנכונה לעשות זאת. חדשנות כאמור מבוססת על שלושה ממדים משלימים וסינרגטיים: חדש, חדיש ומחודש. כלומר החדשנות כוללת שילוב של התאמה למודרניזציה ולצרכים החדשים, תוך התבססות על חוויות ויסודות העבר, מבלי להתעלם או לזנוח אותם. שכן חלק ניכר מחוויות העבר והמסורת, בעלי ערך שלא יסולא מפז, המהווים את הבסיס עליו מושתתים יסודות החברה. אלמלא כן, הדרך סלולה לסינדרום “וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט” אשר מבטא כאמור התנהגות שלילית של אי הכרת הטוב, של זריקת אבן לבאר ממנה שתית. יגאל אלון אף הטיב לנסח תופעה זו: ‘עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל’.
 
 
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.